הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מן הזמנים.
זוהי הגדרה בת 9 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: עבר, הווה, עתיד .
מידע רנדומלי על הביטוי "עבר":
קטגוריה זו כוללת את הקצרמרים בנושא בלשנות.
הדפים בקטגוריה זו מכילים את התבנית {{קצרמר}} עם הפרמטר "בלשנות":
↑ • A B C D E F G H I J K L M N O P Q R S T U V W X Y Z • 0-9
דף קטגוריה זה כולל את 200 הדפים הבאים, מתוך 353 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "הווה":
יעקב קְלַצְקין (קלאצקין; 3 באוקטובר 1882, ברזה קרטוסקה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 26 במרץ 1948, וֵוֵה, שווייץ) היה פילוסוף יהודי שפינוציסט, מו"ל ופובליציסט המעורה בחיי הרוח של התקופה.
קלצקין נולד בברזה קרטוסקה שברוסיה הלבנה, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום ביארוזה בבלארוס), למשפחה רבנית, בנם של הרב אליהו קלצקין (1852–1932), רב בלובלין ובקהילות רבות נוספות, מחשובי הפוסקים בדורו, ואשתו השנייה, ליבֶּה יֶנטה (ליבא יענטע), בתו של הרב ברוך מרדכי ליבשיץ (תקס"ט–תרמ"ה), מחבר "ברית יעקב" ורבן של סמיאטיץ, וולקוביסק, נובהרדוק ושדליץ.
לקראת סוף המאה ה-19, בהיותו בן 15 בלבד, נסע מערבה לגרמניה ורכש את השכלתו באוניברסיטת מרבורג, אצל הפילוסוף היהודי הרמן כהן. ב1903, בהיותו בן 20, נסע לקונגרס הציוני העולמי בבזל, הוקסם מדברי תיאודור הרצל, והפך לציוני נלהב. מאז התחיל לפרסם בעיתונות מאמרים ציוניים, ובין השנים 1909–1911 ערך את ביטאון התנועה הציונית בגרמניה, Die Welt, ועבד בקרן הקיימת לישראל עד שנת 1915.
בגיל שלושים סיים את לימודי הדוקטורט. בשנת 1915 היגר לשווייץ, והתחיל לפתח את הגותו הפילוסופית.
מידע רנדומלי על הביטוי "עתיד ":
מחר – היממה שתגיע לאחר היממה הנוכחית. בחיי היומיום, המושג מתייחס לא רק ליום הקרוב אלא גם לעתיד הקרוב. מבחינה רשמית, ההפרדה בין היום למחר היא חצות; אך מבחינה אישית, ההפרדה היא שנת הלילה (בניגוד לשנת צהריים). לכן אנשים שנשארים ערים אחרי חצות, באמרם "מחר" כוונתם לאותה יממה.
ההתייחסות למחר עשויה להיות בעלת הקשר שלילי, של דחייה, דחיינות או סירוב, כפי שמתבטא במשפטים כמו: "אטפל בכך מחר", "אשלח לך את ההמחאה מחר", וכדומה. דוגמה ספרותית מפורסמת לכך היא אמרתה של סקרלט או'הרה, גיבורת חלף עם הרוח – "אחרי הכול, מחר יפציע יום חדש".
הפתגם "אל תדחה למחר את מה שניתן לעשות היום" נועד למנוע דחיינות. למולו נוצר בסלנג פתגם מנוגד, שמציע: "אל תדחה למחר מה שניתן לדחות למחרתיים…"
בסלנג הביטוי "מחר כך" הוא פראפרזה על "אחר כך" והארכתו למועד בלתי ידוע. הביטוי בוקרה פיל מישמיש, מילולית (מערבית): "מחר ב (עונת) המשמש", מהווה הבעת סירוב כיוון שמשמעותו – דחייה לתאריך בלתי אפשרי. זאת משום שעונת הבשלת המשמש כה קצרה עד כי התחייבות לבצע דבר מה במהלכה אינה מציאותית.
באנגלית קיים הביטוי "מחר לעולם אינו מגיע" המבטא את העובדה כי אנו חיים תמיד בהווה. דוגמה המקצינה תפישה זו היא סרט הקולנוע "לקום אתמול בבוקר".