מן מתכת, סוג של מתכת
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מן מתכת, סוג של מתכת.
זוהי הגדרה בת 20 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: אבץ , זהב , כסף, ברזל, צינק, מנגן, בדיל, ניקל, כרום, נתרן, טנטל, פליז, פלדה, לנתן, תליום, בריום, נחושת, כספית , ונדיום, פלדיום, וולפרם, פלטינה , ליתיום, רודיום, קדמיום, אוסמיום, אנטימון, בריליום , טיטניום, לוטטיום, רותניום, איטרביום , אירידיום , אלומיניום .
מידע רנדומלי על הביטוי "אבץ ":
המונח גִלווּן (בלועזית: גלווניזציה, Galvanization) הוא תהליך כימי של ציפוי ברזל או פלדה באבץ חמצני (ZnO) כדי למנוע שיתוך (בעיקר – חלודה). התהליך מתבצע על ידי "טבילה חמה" (קיים גם "גלוון קר", אך הוא פחות יעיל). הטבילה נעשית על ידי לקיחת רכיב הפלדה וטבילתו בתוך אמבט המלא באבץ נוזלי מחומם לטמפרטורה של כ-460 מעלות צלזיוס. בתהליך הגלוון המתכת מצופה באבץ, המקנה לה גימור חלק ואסתטי. באבץ חשמלי (גילוון קר) עובי הציפוי הוא 15 מיקרון, ובאבץ חם עוביו הוא 80 מיקרון. ניתן לקבל את האבץ בגוון צהוב או לבן, עד לאורך של 6 מטרים. ציפוי האבץ מונע את חמצון המתכת המוגנת על ידי יצירת שכבת מגן. תחמוצת האבץ היא אבקה לבנה עדינה שבניגוד לתחמוצת ברזל (חלודה) לא גורמת להתפוררות משטח המצע כאשר היא נוצרת. תחמוצת האבץ, אם לא פוגעים בה, מהווה מחסום להתחמצנות נוספת, בדרך דומה לזו שיש לאלומיניום ופלדת אל-חלד בשל השכבות המחומצנות שלהם. הגלוון יוצר שכבה עבה שיכולה להיות אף יותר מהדרוש להגנת המתכת. בשלדות מכוניות למשל, בהן נדרשת שכבה דקה יותר, שכן השלדה תצופה אחר כך בצבע נוגד חלודה, משתמשים בגלוון מסוג שונה שנקרא "אלקטרו-גלוון".
מידע רנדומלי על הביטוי "זהב ":
גביע בתחרויות ספורט הוא הפרס שמקבלים היחיד או הקבוצה שזכו בתחרות. אף שהחפץ עצמו, שצורתו על פי רוב היא של כוס גדולה ולעתים צלחת או מדליה, עשוי במקרים רבים ממתכת יקרה ובעל ערך בזכות עצמו, הרי שהכבוד שבזכייה בתחרות יוקרתית, כמו גם הפרס הכספי הנלווה אליו בספורט מקצועני, עולה בדרך כלל על ערך הגביע עצמו.
שורש המנהג הוא ביוון העתיקה, שם היה נהוג להעניק למנצח בתחרויות ספורט גביע או אמפורה מלאים בשמן מקודש.
בהשאלה, ניתן השם "גביע" גם לתחרות כולה שבה מוענק הגביע למנצח. למשל: גביע ה-FA (טורניר הגביע הוותיק ביותר בעולם, המשוחק באנגליה) או גביע העולם בכדורגל.
שיטת גביע היא האופן שבו מאורגנות רבות מתחרויות אלו, אך לא כולן.
לרוב המדינות ישנו מפעל גביע המדינה, בהרבה מתחומי הספורט. בנוסף לליגה הרגילה שבסופה הקבוצה בעלת ההישגים הטובים ביותר, זוכה באליפות. ישנה את תחרות הגביע. התחרות שונה שהיא אינה מבוססת על ליגה אלא על שיטת גביע כך שתאורטית גם קבוצה נחותה יותר יכולה לזכות בגביע. בנוסף תחרות הגביע מערבת קבוצות מליגות שונות מה שתורם לאפקט ההפתעה שישנו בגביע.
בישראל ישנו את גביע המדינה בכדורגל ואת גביע המדינה בכדורסל במשחקי הגמר במפעלים אלו נוהג נשיא המדינה לבוא ולהעניק את הגביע למנצחת. גם בכדורעף ובכדוריד ובעוד תחומים ישנם מפעלי גביע. בספרד הטורניר נקרא בשם גביע המלך הספרדי בגרמניה הגביע הגרמני ובאנגליה גביע ה-FA
מידע רנדומלי על הביטוי "כסף":
כסף (אנגלית: Silver, לטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.
הכסף הוא מתכת רכה בצבע לבן בוהק. כסף הוא היסוד עם המוליכות החשמלית ומוליכות החום הגבוהות ביותר מכל היסודות הידועים לאדם. הכסף אינו מסיס בחומצה מלחית או גפרתית מהולה. ניתן להמיס כסף בחומצה חנקתית.
דרגת החימצון הנפוצה ביותר של כסף היא 1+, אך תרכובות שמכילות כסף בעל דרגת חימצון 2+ קיימות. כמעט כל מלחי הכסף מלבד: AgF AgNO3, AgClO3 ו AgClO4 אינם מסיסים במים. הוספת חומצה מלחית (או כל מקור אחר ליוני כלוריד ) לתמיסה המכילה יוני כסף תיצור משקע "גבינתי" של כסף כלורי AgCl. המלח הזה אינו מסיס במים אבל מתמוסס בהוספת אמוניה עקב יצירת הקומפלקס המסיס . מכפלות המסיסות יורדות ככל שיורדים בטור הלוגנים (כסף ברומי מסיס פחות מכסף כלורי ויותר מכסף יודי) כמודגם בטבלה.
האלקטרושליליות הגבוהה של הכסף (בהשוואה למתכות אחרות) גורמת לאופי הקוולנטי של התרכובות שלו. המלחים המסיסים של כסף הם יוניים אבל לקשר כסף-הלוגן (בכסף כלורי, ברומי ויודי) יש אופי קוולנטי ואילו תרכובות ככסף ציאנידי AgCN וכסף תיאו-ציאנט AgSCN שלהן מבנה שרשרתי -Ag-C≡N-Ag-C≡N- הן בעיקר קוולנטיות (קישור לינארי כזה אופייני לתרכובות קוולנטיות ואינו מופיע בסריגים יוניים). יצירת הקשר הקוולנטי בכסף חד ערכי מוסברת בהיברידיזציה של אורביטל d עם אורביטלי s ו-p הקרובים באנרגיה כך שנוצר אורביטל המאפשר זוג קשרים קוולנטים לינארים.
כסף חמצני Ag2O הוא משקע חום כהה הנוצר מהוספת בסיס חזק לתמיסת יוני כסף. תחמוצת הכסף בסיסית, ריאקצית שיווי המשקל במים Ag2O סופח CO2 מהאוויר ומתקבל Ag2CO3. החומר מתפרק ב-160°C ומתחזר בקלות לכסף מתכתי על ידי מימן.
כסף סולפיד: הציפוי השחור הנוצר על כלי כסף ותכשיטים הוא בדרך כלל הסולפיד Ag2S, ההפרש הקטן באלקטרונגטיביות בין כסף (1.93) לגפרית (2.58) מלמד כי הקשר הוא בעיקרו קוולנטי (כפי שמרמזת הבליעה בתחום הנראה ובהתאם, לכסף סולפיד מכפלת המסיסות הקטנה ביותר (הכי פחות מסיס) מכל תרכובות הכסף
מידע רנדומלי על הביטוי "ברזל":
עפרת ברזל היא עפרה הכוללת סלעים ומינרלים מהם ניתן להפיק באופן כלכלי ברזל מתכתי. העפרות עשירות בדרך כלל בתחמוצות ברזל וצבעיהן מגוונים, בין אפור כהה, צהוב עז, סגול, ועד אדום חלודה. הברזל עצמו נמצא בדרך כלל בצורות המינרליות: מגנטיט (Fe3O4), המטיט (Fe2O3), גתיט (FeOOH), לימוניט (FeO(OH)·nH2O), או סידריט (FeCO3). המטיט אף ידוע כ"עפרת ברזל טבעית", שריד מימי העבר אז חלק ממכרות ההמטיט הכילו עד 66% ברזל וניתן היה להזין את העפרה ישירות לכבשן כדי להפיק ברזל.
עפרת ברזל היא חומר הגלם להפקת ברזל, שהוא בתורו חומר הגלם העיקרי להפקת פלדה. 98% מעפרת הברזל אותה כורים בעולם משמשת להפקת פלדה. הפלדה מהווה כ-95% מכלל שוק המתכות העולמי. השימוש העיקרי בפלדה הוא בענף הבניה, בתעשיית הספנות, בתעשיית הרכב ובייצור מכונות. כתוצאה מכך, למחירי עפרת הברזל השפעה נרחבת, ישירה ועקיפה, על מדדי הכלכלה בעולם.
סלעים עשירים בברזל נפוצים בכל העולם, אולם במספר מצומצם יחסית של מדינות נמצאו מרבצים של עפרת ברזל שמהן הפקת ברזל כדאית מבחינה כלכלית. המגבלה העיקרית לכדאיות הכלכלית שבהפקת ברזל ממרבץ עפרת ברזל, אינו בהכרח איכות העפרה, או גודל המרבץ. המגבלות העיקריות הן במיקום המרבץ ביחס לשוק, עלות שינוע העפרה מן המכרה אל השוק, עלויות האנרגיה הדרושות להפקה, ושיקולים דומים.
מידע רנדומלי על הביטוי "מנגן":
אשלגן פֶּרְמַנְגָּנָט הקרוי גם קליום פרמנגנט (אנגלית: Potassium permanganate, לטינית: Kalium permanganate, ומכאן שמו העממי קאלי) הוא תרכובת כימית אי-אורגנית בעלת הנוסחה הכימית KMnO4, המהווה מלח, המורכב מ- +K ויונים של −MnO4, שהוא מחמצן חזק. כשהחומר נמס במים, נוצרת תמיסה בצבע סגול חזק, שלאחר אידויה, נותרים גבישים מנסרתיים נוצצים בצבע שחור-סגול. בתרכובת זו, נמצא המנגן במצב חמצון 7+.
מידע רנדומלי על הביטוי "בדיל":
אָרָד (בְּרוֹנְזָה בלעז) היא סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיה. סגסוגת ארד טיפוסית מכילה 88% נחושת ו-12% בדיל. יש סגסוגות ארד שבהן יסודות אחרים כמו זרחן, מנגן, אלומיניום או צורן, מחליפים את הבדיל.
הברונזה הומצאה לפני כ-5,300 שנים על ידי אנשי תקופת הברונזה, ונתנה לתקופה זו את שמה. כלי הברונזה הקדומים ביותר נתגלו באיראן ובמסופוטמיה ותוארכו לאלף הרביעי לפנה"ס. מקור השם במילה השומרית "אורודו" שפירושה נחושת. באותה תקופה יצר האדם כלי עבודה, כלי נשק ושריון ממתכת זו. כלי הברונזה היו חזקים ועמידים מכלי האבן והנחושת שקדמו להם. בסגסוגות הכלים מתקופת הברונזה ניתן למצוא ארסן, שהפך את הסגסוגת לחזקה יותר. להקשיית הנחושת שימש גם זרחן שהופק מעצמות ותכולת זרחן של עד 0.25% נמצאה בארד עתיק. כדי לקבל קושי רב יש להוסיף לנחושת 22-30% בדיל. כלי ניתוח עתיקים מארד קשה מכילים בנוסף לנחושת (57-73%) ובדיל (18-31%) גם עופרת (כ-8%).
כיוון שנדיר למצוא עפרות נחושת ובדיל בסמיכות זו לזו, היה ייצור הארד קשור לסחר בין אזורים שונים. מקור חשוב לבדיל היה האיים הבריטיים, והפניקים סחרו עם בריטניה וייבאו בדיל בתמורה לסחורות מאגן הים התיכון.
מידע רנדומלי על הביטוי "ניקל":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "כרום":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "נתרן":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "פליז":
קטגוריה זו כוללת את הקצרמרים בנושא כימיה.
הדפים בקטגוריה זו מכילים את התבנית {{קצרמר}} עם הפרמטר "כימיה":
↑ • A B C D E F G H I J K L M N O P Q R S T U V W X Y Z • 0-9
דף קטגוריה זה כולל את 200 הדפים הבאים, מתוך 362 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "פלדה":
טוּנְגְּסְטֶן (Tungsten, הידוע גם בשם Wolfram) הוא יסוד מתכתי שמספרו האטומי 74 וסמלו הכימי W. מקור השם "טונגסטן" הוא בשפה השוודית, ופירושו "אבן כבדה", שכן משקלו הסגולי של הטונגסטן הוא 19.25, כמעט כפליים מצפיפותה של עופרת, ובצורתו הטהורה הוא קשה מאוד.
טונגסטן הוא מתכת אפרפרה וקשיחה. ניתן לחתוך אותו בעזרת מסור לחיתוך מתכות כשהוא מאוד טהור. עמידותו של טונגסטן בפני קורוזיה היא גבוהה ביותר, אך עדיין חומצות מסוימות מסוגלות לתקוף אותו. כשנחשף לאוויר בטמפרטורות גבוהות, טונגסטן מתעטף בשכבת תחמוצת. טונגסטן מוליך חשמל וחום.
לטונגסטן שימושים רבים, והנפוץ בהם הוא כנראה קַרבּיד הטונגסטן (טונגסטן קרביד, WC) – חומר בעל קושיות גבוהה ביותר המשמש בין השאר לקידוחים. בנוסף, נקודת ההתכה הגבוהה של הטונגסטן, העומדת על 3,422 מעלות צלזיוס, טמפרטורת התכה זו היא השנייה בגובהה מבין היסודות הכימים. לכן טונגסטן משמש לייצור חוטי להט בנורות ליבון, ציוד לספינות חלל וחוטי חשמל דקים מאוד. חוטי להט מטונגסטן משמשים גם כמקור אלקטרונים (לרוב מקור תרמיוני), המשמשים למקורות קרני רנטגן, מיקרוסקופי אלקטרונים ועוד. קשיחותו ועמידותו מפני חלודה מאפשרות יצירת סגסוגות באיכות גבוהה. טונגסטן משמש גם כאלקטרודה בריתוך ארגון (tig)
מידע רנדומלי על הביטוי "לנתן":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "תליום":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "בריום":
בדיקת בריום היא בדיקה רפואית שנעשית באמצעות בליעה או חוקן של תמיסת מלחי בריום שמדגימה ומשקפת את מצב דרכי העיכול, כדי לאתר בעיות כמו דלקות, היצרויות, חסימות, גידולים ובעיות אחרות.
במהלך הבדיקה הרופא מחדיר לגוף תמיסה סמיכה ולבנה של מלחי בריום שמשמשת כחומר ניגוד, ועוקב אחר מעבר החומר בגוף באמצעות טכנולוגיה הקרויה פלואורוסקופיה שהיא מכונת שיקוף רנטגן המשתמשת בעיבוד דיגיטלי שמאפשר צפיה רצופה במסך טלוויזיה ואף יכולת הקלטת וידאו או תמונות סטילס. הבדיקה נעשית על ידי רופא רדיולוג, בסיוע של רנטגנאי.
מלחי הבריום מופיעים בתצלומים בצבע לבן ומדגימים את המבנה של מערכת העיכול, ואת קוי המתאר ואת הציפוי של דרכי העיכול. הבריום מצטבר באזורים בעייתים, ומסמן כיבים, חסימות וגידולים.
הבדיקה מתחלקת לשני סוגים עיקריים: בליעת בריום לבדיקת דרכי העיכול העליונות וחוקן בריום לבדיקת דרכי העיכול התחתונות. בכל הבדיקות הללו ישנן הכנות מוקדמות שהנבדק צריך לעשות.
כדי לבדוק את דרכי העיכול העליונות יש לבלוע תמיסה המורכבת ממלחי בריום, תוך כדי הבליעה ובמהלכה נעשית בדיקת שיקוף באמצעות רנטגן. הנבדק חייב להגיע לבדיקה זו מתוך צום מוחלט, של כ-10 עד 12 שעות. אצל אנשים רגישים במיוחד בליעת הבריום הסמיך, עלולה לעורר את רפלקס ההקאה, ולגרום להקיא את החומר.
מידע רנדומלי על הביטוי "נחושת":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "כספית ":
אמלגם (או אמלגמה) הוא סגסוגת מתכתית המצויה בשימוש נפוץ ברפואת שיניים לאורך 150 השנים האחרונות, והוא החומר הדנטלי העתיק ביותר אחרי זהב.
כיום השימוש באמלגם לשחזור שיניים שנוי במחלוקת בשל עדויות מצטברות על הפרשת אדי כספית רעילה לחלל הפה, וערעור המטבוליזם בגוף האדם, מדינות רבות הגבילו מאוד את השימוש למקרים מיוחדים. בשוודיה נאסר השימוש באמלגם "מסיבות בריאות ושמירה על הסביבה". בנורווגיה ובדנמרק נאסר השימוש באמלגם "מכיוון שיש חומרים טובים יותר ומסיבות של שמירה על הסביבה".
ארבעה מרכיבי האמלגם העיקריים הם כספית, כסף, בדיל ונחושת. בעת ערבוב נתך האמלגם לפני השימוש מוסיפים כספית לתערובת של כסף, בדיל ונחושת, לקבלת הסגסוגת הסופית. האמלגם המודרני מיוצר בצורות שונות, הנפוצות ביותר הן אבקה (כסף-בדיל-נחושת) ונוזל (כספית) המוכנסים למכשיר האמלגמטור, וקפסולות עם ערבוב אוטומטי, המופעלות על ידי מכשיר מיוחד. קיימים מספר נתכים שונים של אמלגם:
בכל סוגי האמלגם, הכספית מהווה כ-50% מכלל החומר, וההבדל הוא בהרכב 50% מנתך המתכות שאינן כספית.
במהלך השימוש באמלגם, יש לשמור על יחסים נכונים בין הנתך הראשוני לבין הכספית. המכשירים המודרניים יודעים להגיע ליחסים אלה ללא מעורבות יד אדם. אם תישאר בטעות כספית חופשית, שלא תיקשר כימית לבדיל או לנחושת, יוכל להיגרם למטופל נזק.
מידע רנדומלי על הביטוי "ונדיום":
פְּלָדַת אַל-חֶלֶד או פלדה בלתי מחלידה (פלב"מ) מוגדרת בתורת המתכות כסגסוגת ברזל אשר מכילה כרום בכמות של לפחות 10.5% ממשקלה. שמה ניתן לה בשל העובדה שהסגסוגת עמידה בפני חלודה ושִתּוּך (קורוזיה) מסוגים אחרים הרבה יותר מפלדה רגילה שהיא סגסוגת ברזל-פחמן. המילה נִירוֹסְטָה (קיצור ואיחוי המילים "פלדה בלתי מחלידה" בגרמנית Nichtrostender Stahl), שהפכה בישראל למילה נרדפת לפלדת אל-חלד, היא סימן מסחר רשום של החברה הגרמנית תיסֶן-קרוּפּ נירוסטה בע"מ.
העמידות של פלדת אל-חלד בפני שִתּוּך (קורוזיה) באה בזכות שכבת פסיבציה של תלת-תחמוצת הכרום (Cr2O3) אשר נוצרת כאשר הכרום נחשף לחמצן. שכבה זו אינה חדירה למים ולאוויר, ולכן מגנה על המתכת שמתחתיה, והיא דקה מכדי להיראות לעין, ולכן המתכת נראית מבריקה. יתר על כן, אם החומר נשרט, נוצרת מיידית שכבת פסיבציה על השריטה, בדומה למתכות אחרות כגון אלומיניום.
חשיבות שכבת המגן הדקה מומחשת כאשר שני גופי פלדת אל-חלד, למשל בורג ואום, מהודקים זה אל זה בכוח. במקרים כאלה תיתכן שחיקה של שכבת המגן, וכתוצאה מכך התחברות דמוית ריתוך בין שני החלקים. בשל התחברות זו, תיתכן גזירה או קריעה של החלקים כאשר מנסים להפריד אותם.
מידע רנדומלי על הביטוי "פלדיום":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "וולפרם":
טוּנְגְּסְטֶן (Tungsten, הידוע גם בשם Wolfram) הוא יסוד מתכתי שמספרו האטומי 74 וסמלו הכימי W. מקור השם "טונגסטן" הוא בשפה השוודית, ופירושו "אבן כבדה", שכן משקלו הסגולי של הטונגסטן הוא 19.25, כמעט כפליים מצפיפותה של עופרת, ובצורתו הטהורה הוא קשה מאוד.
טונגסטן הוא מתכת אפרפרה וקשיחה. ניתן לחתוך אותו בעזרת מסור לחיתוך מתכות כשהוא מאוד טהור. עמידותו של טונגסטן בפני קורוזיה היא גבוהה ביותר, אך עדיין חומצות מסוימות מסוגלות לתקוף אותו. כשנחשף לאוויר בטמפרטורות גבוהות, טונגסטן מתעטף בשכבת תחמוצת. טונגסטן מוליך חשמל וחום.
לטונגסטן שימושים רבים, והנפוץ בהם הוא כנראה קַרבּיד הטונגסטן (טונגסטן קרביד, WC) – חומר בעל קושיות גבוהה ביותר המשמש בין השאר לקידוחים. בנוסף, נקודת ההתכה הגבוהה של הטונגסטן, העומדת על 3,422 מעלות צלזיוס, טמפרטורת התכה זו היא השנייה בגובהה מבין היסודות הכימים. לכן טונגסטן משמש לייצור חוטי להט בנורות ליבון, ציוד לספינות חלל וחוטי חשמל דקים מאוד. חוטי להט מטונגסטן משמשים גם כמקור אלקטרונים (לרוב מקור תרמיוני), המשמשים למקורות קרני רנטגן, מיקרוסקופי אלקטרונים ועוד. קשיחותו ועמידותו מפני חלודה מאפשרות יצירת סגסוגות באיכות גבוהה. טונגסטן משמש גם כאלקטרודה בריתוך ארגון (tig)
מידע רנדומלי על הביטוי "פלטינה ":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "ליתיום":
ליתיום (שמות מסחריים: Eskalith, Lithobid, Lithonate) הוא יסוד כימי (ליתיום) המשמש גם כתרופה לטיפול במספר הפרעות פסיכיאטריות, העיקרית ביניהן היא הפרעה דו-קוטבית. הטיפול בליתיום אושר על ידי ה-FDA לטיפול באפיזודה של מאניה ב-1970, וכיום[דרושה הבהרה] הוא משמש לטיפול קצר-טווח, ארוך-טווח וטיפול מניעתי (פרופילקטי) בסובלים מהפרעה דו קוטבית. בנוסף לכך, הליתיום ניתן במצבים של הפרעה דיכאונית מג'ורית, כתוסף לטיפול הרפואי בתרופות נוגדות דיכאון. טרם ידוע היום באיזה אופן פועלת התרופה לצורך השגת ייצוב מצב הרוח, וקיימות מספר תאוריות בנושא. אחת הבעיות בשימוש בתרופה היא ריבוי תופעות לוואי, הכוללות בין היתר השפעה על בלוטת התריס, השפעה על הכליות ומערכת השתן, השפעות על מערכת העיכול והמערכת הלבבית וכן השפעות נוירולוגיות שונות. בנוסף לכך, הטווח התרפויטי של התרופה הוא מצומצם, ומקרים בהם קיימת עליה ברמת הליתיום בדם עלולים להיות מסוכנים ואף פטאליים. אדם הנוטל ליתיום חייב בניטור קבוע של רמות התרופה בדם וכן ביצוע בדיקות תקופתיות מדי זמן.
ליתיום נספג באופן רציף ומוחלט לאחר נטילתו באופן פומי. שיא ריכוזו בדם מתרחש בין 1-1.5 שעות בתכשיר סטנדרטי וכ-4-4.5 שעות בתכשיר הכולל שחרור מושהה של התרופה. הליתיום אינו נקשר לחלבוני הפלסמה, אינו עובר מטאבוליזם ומופרש דרך הכליות. זמן מחצית החיים בפלסמה בתחילת הטיפול הוא 1.3 ימים ולאחר טיפול במשך יותר משנה הוא 2.4 ימים. מחסום דם-מוח (blood brain barrier) מאפשר רק מעבר איטי של ליתיום, ולכן מנת יתר חד פעמית אינה בהכרח רעילה, אך הרעלת ליתיום ארוכת טווח עתידה להפתר לאט. זמן מחצית החיים של פינוי ליתיום הוא 18-24 שעות במבוגרים צעירים, אך הוא קצר יותר בילדים וארוך יותר בקשישים. הפינוי הכלייתי (Lithium Clearance) של ליתיום מופחת במקרים של אי ספיקת כליות ועל כן, במטופלים עם מחלה כלייתית יש להיזהר על מנת למנוע הצטברות רעילה של התרופה בגוף. השמנה קושרה לקצב גבוה יותר של פינוי ליתיום. שיווי משקל ואיזון ברמות הליתיום בפלסמה מושג לאחר 5-7 ימים של צריכת התרופה.
מידע רנדומלי על הביטוי "רודיום":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "קדמיום":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "אוסמיום":
אוסמיום ארבע-חמצני (ידוע יותר בשמו הלועזי, אוסמיום טטרוקסיד) הוא תחמוצת של היסוד אוסמיום. נוסחתה: OsO4. משמשת לפיקסציה ול"צביעה" בצילומים במיקרוסקופ אלקטרונים.
אוסמיום טטרוקסיד נוזלי בטמפרטורת החדר, והוא נוצר כאשר אוסמיום חשוף לאוויר. האוסמיום טטרוקסיד יכול לגרום לבצקת ריאות קטלנית או לעיוורון אם לא מקפידים על כללי זהירות.
לאור רעילותו הגבוהה הופסק השימוש באוסמיום טטרוקסיד לבדיקת טביעות אצבעות.
מידע רנדומלי על הביטוי "אנטימון":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "בריליום ":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "טיטניום":
טיטניום דו-חמצני או תחמוצת טיטניום, הידועה גם בשמות טיטניום דיאוקסיד וטיטניה, היא תרכובת כימית של טיטניום וחמצן שנוסחתה TiO2. צורתה הנפוצה ביותר של טיטניום דו-חמצני הוא רוטיל. רוטיל הוא הכינוי למינרל הנפוץ של התחמוצת, ועל שמו קרוי גם המבנה הגבישי (כינוי המבנה הגבישי על שם המינרל הוא מנהג נפוץ, כאשר דוגמה נוספת בולטת הוא הפרובסקיט). במצבה הנפוץ התרכובת היא אבקה לבנה. טיטניום דו-חמצני הוא זרז המשמש לפירוק תרכובות כימיות, ובעיקר פירוק של תרכובות אורגניות. בתעשייה החומר משמש כמרכיב בצבעים, וכתוסף למשחות שיניים או באיפור מינרלי. בשיטת מספרי ה-E, כצבע מאכל, מסומנת התרכובת E171.
תחמוצת הטיטניום נפוצה בטבע בעיקר במינרלים רוטיל (rutile), אנטס (anatase) וברוקיט (brookit), ובצורות נוספות, נפוצות פחות. לתחמוצת הטיטניום מגוון של פאזות בעלות מבנים גבישיים שונים, בהם מבנה טטרגונלי (רוטיל ואנטס), מבנה אורתורומבי (ברוקיט) ומבנים אחרים, מונוקליניים וקוביים.
ניתן לייצר ננוצינורות וננו-סרטים מפאזת האנטס של טיטניה, באמצעות סינתזה הידרותרמית. למבנים אלה יש פוטנציאל לקטליזה ופוטוקטליזה.
מידע רנדומלי על הביטוי "רותניום":
זָרָז (בלועזית: קָטָלִיזָטוֹר) הוא חומר המסוגל להאיץ מהלכן של תגובות כימיות. המונח נטבע לראשונה על ידי הכימאי השוודי יונס יעקב ברצליוס כאשר גילה את תופעת הקטליזה ב-1835.
הזרז עצמו משתתף בתגובה, אך הוא אינו מִתכּלֶה ואינו משתנה במהלכה; הזרז אינו חלק מהתוצרים או מהמגיבים; נהוג לרשום אותו בנוסחת התגובה מעל החץ המציין את המעבר מהמגיבים לתוצרים. בדרך כלל מספיקה כמות קטנה ואף זעירה מהזרז, כדי שהתגובה תתרחש או שתתבצע מהר יותר.
הזרזים מאיצים תגובות שבהיעדר הזרז היו מתרחשות באיטיות רבה; הזרזים אינם מסוגלים לגרום לתגובות שבהיעדר הזרז לא היו יוצאות כלל לפועל. זרזים אינם משפיעים על הרכב המערכת בשיווי משקל, אלא רק מזרזים את ההגעה למצב של שיווי משקל. אותו זרז פועל תמיד הן על התגובה הישירה והן על התגובה ההפוכה. הזרזים מאיצים את התגובה באמצעות הורדת אנרגיית ההפעלה של התגובה, כך שיותר מולקולות עשויות להגיב בה. זרזים מסוגלים להאיץ את מהירות התגובה פי אלפי ואף מיליוני מונים.
קיימים שני סוגי זרזים:
זרזים רבים הם חומצות או בסיסים חזקים; תגובות רבות מסוגלות להתרחש רק בסביבה חומצית או בסיסית, והזרז מספק סביבה זו. זרזים אחרים הם מתכות אדישות – כאלו שכמעט ואינן נוטות להגיב, כגון מתכות מקבוצת הפלטינה. גם ברזל משמש כזרז בכמה תגובות.
מידע רנדומלי על הביטוי "איטרביום ":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "אירידיום ":
חסר ערך על היסוד ה120 ואילך וכן הערך סופר אקטינידים
דף קטגוריה זה כולל את 23 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 133 הדפים הבאים, מתוך 133 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "אלומיניום ":
פחית הוא כלי קיבול המשמש לשימושים שונים בתעשייה. לרוב הוא עשוי ממתכת ושימושו הנפוץ ביותר הוא לקיבול משקאות.
הגרסה הראשונית ביותר של הפחית הייתה עשויה מפלדה (בדומה לקופסת שימורים). לא הייתה לה לשונית פתיחה, ופתחו אותה על ידי שני חורים משולשים שנחתכו עם פותחן מיוחד הדומה לפותחן בקבוקים, עם ראש משולש מחודד וחד. בגרסאות המאוחרות יותר, הפחית יוצרה מאלומיניום במקום פלדה.
בשנת 1959 המציא אראל קלואן פרייז את לשונית הפתיחה, ורשם את הפטנט. הלשונית הייתה מחוברת על ידי טבעת לפחית, ומשיכה בטבעת הייתה מורידה את המכסה. ב-1963 הוא מכר את הפטנט לענקית האלומיניום אלקואה ולחברת פיטסבור ברואינג.
המשקה הקל הראשון שנמכר בפחית אלומיניום היה RC קולה ו"דיאט רייט", גם הוא של אותו יצרן, בשנת 1964. הלשונית עוררה כמה בעיות. בין היתר, לשוניות שהושלכו באזורי נופש, כגון חופי ים, דקרו את רגלי הנופשים. בנוסף, הלשונית הייתה נופלת תדיר לתוך הפחית עצמה ואז השותה הסתכן בבליעת הלשונית או בפציעה.
הלשונית הנפוצה כיום (נקראת "הלשונית הקבועה") הוצגה בשנת 1975 והומצאה על מנת לסלק את הסכנות הכרוכות בשימוש בלשונית הישנה. עד שנת 1980 רוב מכריע של הפחיות יוצר עם לשונית קבועה.