הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מנהג פורימי.
זוהי הגדרה בת 11 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: מגילת אסתר, משלוח מנות.
מידע רנדומלי על הביטוי "מגילת אסתר":
מַסֶּכֶת מְגִילָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא. במסכת זו ארבעה פרקים אשר עוסקים בפרטי ההלכות של קריאת המגילה בפורים, בקריאת התורה וההפטרות בשבתות, חגים ושאר זמני הקריאה, וכן דיני קדושת ומכירת בית הכנסת ותשמישי קדושה שונים.
בתלמוד בבלי יש למסכת זו 31 דפים והוא מרובה בדברי אגדה.
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הסיבה לכך שמסכת מגילה סודרה אחר מסכת תענית היא: "מפני שהוא תיקון הנביאים, שהיו אחרונים לאשר התקינו תעניות" – כלומר תקנת מקרא מגילה היא גם מתקנות נביאים.
בסה"כ במסכת 33 משניות.
מידע רנדומלי על הביטוי "משלוח מנות":
מִקְרָא מְגִלָּה היא אחת ממצוותיו של פורים ואחת משבע המצוות שתקנו חכמים. לפי המצווה יש לקרוא בפורים את מגילת אסתר בלילה וביום, למטרת פרסום הנס והודיה עליו.
מבין ארבע מצוות החג, זו המצווה היחידה שאינה מפורשת במגילה. חז"ל פירשו את הפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים" (אסתר ט,כח) כמצווה לקרוא את המגילה, בדומה לפסוקים אחרים שעוסקים בזכירה.
אצל חז"ל ניתן לראות שתי מטרות למצווה: האחת, פרסום הנס של המגילה, והשנייה מובאת בתשובת רב נחמן לשאלה מדוע אין אומרים קריאת ההלל בחג – "קרייתא זו הלילא" (=הקריאה היא ההלל). ומכאן שיש לקריאת המגילה, אליבא דרב נחמן, גם ממד של הלל והודאה.
כתב השלחן ערוך:
חייב אדם לקרות המגילה בלילה, ולחזור ולשנותה ביום (ביאר המשנה ברורה בס"ק ב':זכר לנס שהיו צועקים בימי צרתם יום ולילה). קריאה של לילה זמנה כל הלילה, ושל יום זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום, ואם קראהּ משעלה עמוד השחר, יצא (ידי חובת המצווה).
נשים חייבות במצווה זו כמו גברים, "שאף הן היו באותו הנס", כדברי הגמרא. היו שהסבירו שהכוונה היא שלאישה, אסתר, היה תפקיד מכריע בנס, והיו שהסבירו שגם עליהן נגזרה הגזירה. ילדים מתחת לגיל בר מצווה פטורים מן המגילה כמו מכל המצוות, אך יש חובה לחנכם לשמוע מגילה.