מנשיאי ארגנטינה
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מנשיאי ארגנטינה.
זוהי הגדרה בת 15 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: מנם, סאה, פרון, לנוסה, דואלדה, וידליה, וילוה, קירשנר, לווינגסטון .
מידע רנדומלי על הביטוי "סאה":
מִקְוֶה הוא מאגר מים קטן אשר נועד לאפשר לאיש או אישה יהודים לטבול כדי להיטהר ממצבי טומאה שונים.
כיום השימוש העיקרי במקווה הוא לטבילת אשה נידה כחלק מהלכות טהרת המשפחה וכן לטבילת כלים חדשים שנקנו מגוי. בתקופת בית המקדש, כשהיו נוהגות הלכות טומאה וטהרה, היו טובלים במקווה גברים, כלים ובגדים כדי להיטהר מטומאות שונות. עבור גברים אין בימינו חובה הלכתית לטבול, אך מקוואות גברים נפוצים בקרב הקהילות הדתיות לשם קיום טבילת מנהג. בניית מקוואות וניהולם – לטבילת גברים, נשים וכלים – כולל העסקת בלניות וגביית תשלום מהטובלים, היא בין שרותי הדת שמדינת ישראל מספקת באמצעות המועצות הדתיות. לצד מקוואות אלו, בתי כנסת רבים מפעילים מקוואות לטבילת כלים.
מקור עיקרי לשלל הלכות הנוהגות במקווה הוא במקרא "אך מעיין ובור מקווה מים יהיה טהור" (ויקרא י"א ל"ו), חז"ל דורשים את הפסוק בספרא (חיבור דרשני מתקופת התנאים המקביל למשנה, בשמו האחר "תורת כהנים") כמו שמעיין נעשה בידי שמים ללא מגע יד אדם אף מקווה צריך להיקוות מאליו ולא להישאב, ומאידך "אך" ורק מעיין מטהר כשהוא זורם ובכל שיעור, אבל מקווה מים שאינם נובעים יטהר רק אם המים עומדים ורק בשיעור של ארבעים סאה.
מידע רנדומלי על הביטוי "פרון":
פֶּרוּן (Перун) היה האל הראשי במיתולוגיה הסלבית.
אטימולוגית, שמו של האל קיים גם במיתולוגיה ההודו-אירופאית בצורת Perkwunos* או Perkunos*.
פרון היה אל הרעם, הברק והגשם, אל השמש, הירח והכוכבים ומעל כל, אל האש. הסימנים שנתנו בפסליו היו: אבן ההצתה, השמש והבלוט.
בין יתר תפקידיו, היה פרון מגינם של הנרדפים ונוקם במפירי הסכמים.
החיה שסימלה את האל פרון היא התיש והעץ הוא האלון.
על אמונת הסלבים ב"פרון" ניתן ללמוד מכך שבהסכמים שחתמו הרוסים עם הביזנטים בשנים 945 ו-971 הם נשבעו בשמו.
מידע רנדומלי על הביטוי "קירשנר":
אהרון קירשנר (1926 – 2 בדצמבר 2006) היה ספורטאי פאראלימפי ישראלי, ממובילי חובבות הרדיו בישראל.
קירשנר נולד בגרמניה ועלה לארץ ישראל בשנת 1939. שנה לאחר מכן סבל משיתוק ורותק לכסא גלגלים.
בשנות החמישים והשישים היה ספורטאי פעיל במסגרות ספורט נכים. משנת 1957 היה חבר משלחת ישראל אל משחקי סטוק מנדוויל והתחרה בטניס שולחן וכדורסל כיסאות גלגלים. בנסיעה זו היה אזרח יחיד בין נכי צה"ל ונסיעתו התאפשרה בזכות תרומה אישית שהרים לודוויג גוטמן. בשנים שלאחר מכן יצא למשחקים פעמים נוספות, ובאולימפיאדת הנכים תל אביב (1968) התחרה בטניס שולחן ובקליעה בחץ וקשת.
קירשנר היה מראשוני אגודת חובבי הרדיו בישראל בעל אות קריאה 4X1AT, ולקח חלק פעיל בענייניה. במסגרת זו יצא לכנסים בינלאומיים, יזם שידורים מיוחדים ממקומות כמו הר תבור ומצדה. פעמיים בשבוע הדריך בביתו חובבי רדיו מתחילים ויחד עם אשתו הפעיל בביתם את מועדון חובבי הרדיו האזורי של חולון-בת ים. בשנת 1980 נבחר ליושב ראש האגודה, תפקידו בו החזיק שלוש פעמים שונות (1980-1, 1983-6, 1988). קירשנר היה גם פעיל בעיתון האגודה "הגל" ויזם את עיתון "הגל הבינלאומי". בשנת 1986 הוענק לו אות כבוד הזהב של מועדון חובבי הרדיו בגרמניה.