הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מספרי דוד גרוסמן.
זוהי הגדרה בת 16 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: רץ, מומיק, חמורים, גן ריקי, חיוך הגדי, מישהו לרוץ אתו, עיין ערך אהבה, יש ילדים זיגזג, שתהיי לי הסכין, .
מידע רנדומלי על הביטוי "רץ":
רץ הוא כלי במשחק השחמט. לכל שחקן שני רצים, הנעים על ערוגות בצבע שונה: רץ אחד שנע על משבצות לבנות בלבד, ורץ אחר שנע על משבצות שחורות בלבד. הרצים מתחילים על המשבצות הסמוכות למלך ולמלכה (ג1 ו-ו1 ללבן, ג8 ו-ו8 לשחור). כוחו מוערך בכשלושה רגלים, בדומה לפרש. שני הכלים נחשבים שווי ערך, ועל כן שחקנים נוהגים להחליף רץ בפרש ולהפך. הרץ יכול לנוע באלכסון בכל כיוון כל מרחק שיחפוץ השחקן, כל זמן שאינו חסום על ידי כלי אחר (של השחקן או של היריב). בדומה לכל כלי השחמט האחרים, הרץ מכה את כלי היריב על ידי מעבר לערוגה שבה עמד הכלי המוכה. הכלי מעוצב בצורת כובע בישוף נוצרי.
בדרך כלל מעניקים לרץ ולפרש הערכת ניקוד דומה (3 נקודות), כמדד לכוחם, אך בגלל היכולת של הרץ לנוע למרחק גדול יותר, ערכו עולה לקראת סוף המשחק כשכלים רבים יורדים מהלוח. לעומת זאת, בתחילת המשחק לפרש יש כושר תנועה רב יותר בגלל שהלוח עמוס בכלים ועל כן גוברת היכולת שלו לדלג מעל כלים אחרים ובאופן יחסי כוחו מעט גדול יותר מזה של הרץ. באופן כללי, ככל שמצב הלוח "סגור" וצפוף יותר הפרש עדיף על הרץ בגלל יכולתו לדלג, וככל שהמצב "פתוח" יותר, הרץ עדיף בגלל התנועה שלו למרחקים ארוכים. כמו כן, הפרש יכול לבצע איום "מזלג" בצורה יעילה יותר מהרץ.
מידע רנדומלי על הביטוי "מומיק":
יעל דר (נולדה ב-1958) היא חוקרת ספרות ילדים ותרבות ילדים ישראלית, פרופסור חבר בתוכנית הלימודים לתואר השני בתרבות הילד והנוער, בבית הספר למדעי התרבות ע"ש שירלי ולזלי פורטר שבאוניברסיטת תל אביב.
יעל דר נולדה בקיבוץ גלאון וגדלה במקומות שונים בישראל. את לימודיה האקדמיים עשתה מהתואר הראשון לשלישי באוניברסיטת תל אביב. למדה לתואר ראשון בחוג לתורת הספרות ואת התארים השני והשלישי בבית הספר למדעי התרבות. את עבודות המאסטר והדוקטורט כתבה בהנחיית פרופסור זהר שביט. נושא התזה לתואר השני היה: "אגדת הלאום המתהווה: הסיפורים לילדים ולנוער שכתבה וערכה ברכה חבס בשנים 1940-1933" (1977). נושא עבודת הדוקטורט היה: "המעבר מ'סיפור של יישוב' ל'סיפור של מדינה' בספרות הילדים העברית, 1948-1939" (2002).
ב-2009 התמנתה דר למרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, ב-2013 התמנתה לפרופסור חבר, והיא מלמדת בתוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטה מאז היווסדה ב-2010.
יעל דר הייתה מבקרת ספרות הילדים של עיתון "הארץ" בשנים 2011-2002 וכתבה במסגרת זו מאות רשימות על ספרי ילדים.
יעל דר נשואה בשנית לדורון וינשטוק, פסיכולוג קליני, והם מתגוררים בתל אביב. לדר שתי בנות מנישואיה הראשונים.
מידע רנדומלי על הביטוי "גן ריקי":
דָּוִיד גְּרוֹסְמַן (נולד בירושלים ב-25 בינואר 1954) הוא סופר ומסאי ישראלי. ספריו תורגמו לשפות רבות, ופורסמו ברחבי העולם. זוכה פרס ראש הממשלה ליצירה (1984), פרס א.מ.ת (2007), פרס ספיר (2001) עבור ספרו "מישהו לרוץ אתו" ופרס אלבטרוס (2009) עבור ספרו "אשה בורחת מבשורה".
בכל יצירותיו משתמש גרוסמן בכלים ספרותיים מודרניים, כגון זרם התודעה, זוויות ראייה שונות בסיפור, ועירוב של דמיון עם מציאות, במיוחד בסיפורי ילדים.
דויד גרוסמן נולד בירושלים למיכאלה (ילידת ירושלים) וליצחק (יליד פולין). בבית למד לאהוב ספרות ובכללה ספרות יידיש. בגיל תשע התחיל את דרכו ככתב צעיר. אחיו הצעיר, ניר, הוא עיתונאי ספורט. לפני שהחל לכתוב עבד כמגיש רדיו. לאחר שירותו הצבאי כנגד ביחידה 8200, המשיך גרוסמן בעבודתו ברדיו ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה ותיאטרון.
סיפוריו הראשונים פורסמו בכתב-העת "סימן קריאה". ב-1979, לאחר סיום לימודיו ולפני שפרסם את קובץ סיפוריו הראשון, "רץ", קיבל גרוסמן את פרס ניומן עבור סיפורו "יאני על ההר". סיפורו "חמורים" קיבל את פרס הארי הרשון ב-1980.
דויד גרוסמן עבד ב"קול ישראל" ככתב וכשחקן תסכיתים, והיה בין מגישי חתול בשק, שם שודר לראשונה כתסכית ספרו "דו-קרב". שם גם שידר עם דני אלדר את הסדרה ההומוריסטית "סטוץ". גרוסמן תרם את קולו לדיבוב דמויות שונות בסדרה פינוקיו במהלך 1981 אשר בה גם דיבבה רעיה אדמוני, חברתו להגשת סדרת התסכיתים "חתול בשק". גרוסמן עזב את תוכניתו ב"קול ישראל" בשנת 1988, במחאה על ההגבלות שהוטלו על כתבים, במיוחד בנושאי פלסטינים. באותה שנה קיבל את פרס הר ציון בעבור מאמציו לתרום לשלום ולהבנה בין ערבים ליהודים.
מידע רנדומלי על הביטוי "מישהו לרוץ אתו":
סמים בקולנוע הישראלי – סוגה קולנועית שהחלה להתפתח בקולנוע הישראלי משנות השבעים והיא מופיעה לפרקים עד ימינו. בסוגה זו ניתן להבחין בתתי נושאים בולטים ביניהם: הסמים בקיבוצים ובעליות הראשונות, סצנת הטראנס, תרמילאים ישראלים, שכונות מצוקה וכן ילדי רחוב.
פרט להיותו של הקולנוע קטגוריית תרבות פופולרית, השפעתו הנרחבת מגיעה הרחק מעבר לתחום של מוצרים ממוסחרים כאלה או אחרים. לקולנוע ישנה איכות ייחודית של העברת מסר לקהל הרחב בקנה מידה גדול, תוך שמירה על מסווה בידורי. תחומים רבים בקולנוע, שזורים במסרים מוסווים יותר פחות; כאשר אחד מהם הוא נושא "הסמים". הקולנוע דן רבות בנושא הסמים, ההתמכרות לסמים, תוך שהוא חולש על תקופות, אמירות, מעמדות וקבוצות חברתיות שונות. בתוך כך, לקולנוע ישנו הכח לייצר כמעט יש מאין ייצוגים מהוללים מחד ונאלחים מאידך בכל הקשור לנושא הסמים. להבדיל מספר קריאה- הקולנוע מציג לנו לכאורה תמונה "מציאותית" קיימת, ובאמצעות המיצג שהוא יוצר הוא מצליח לעסוק בנושאים שהחברה הטילה עליהם וטו באופן גלוי או סמוי. מדובר בנושאים שאחוז גדול מהחברה נתקל בהם לראשונה, וכפועל יוצא זה עלול לא פעם ליצור אצלם רושם ראשוני (לא בהכרח מהימן) של אותו נושא.
מידע רנדומלי על הביטוי "עיין ערך אהבה":
קטגוריה זו מכילה ערכים על ספרים שיצאו לראשונה לשווקים במהלך שנת 1986.
→ 1980 · 1981 · 1982 · 1983 · 1984 · 1985 · 1986 · 1987 · 1988 · 1989 ←
דף קטגוריה זה כולל את 21 הדפים הבאים, מתוך 21 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "":
שנים עבריות ב'ת' (2400) – ב'תצ"ט (2499) התחילו, על פי המסורת המקובלת של מניין השנים בלוח העברי המבוססת על סדר עולם רבה, בשנת 1362 לפנה"ס והסתיימו בשנת 1262 לפנה"ס לפי הלוח היוליאני.
* שיטה קבועה לחישוב שנים מעוברות הונהגה בשנת ד'קי"ט על ידי הלל נשיאה, ולפני כן נקבע העיבור על ידי בית דין בתחילת כל שנה.