מספרי ס' יזהר
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מספרי ס' יזהר.
זוהי הגדרה בת 13 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: השבוי, אצל הים, מקדמות צדדיים צלהבים, טרזינות (סיפור ילדים), ימי צקלג, גילוי אליהו דרך גשומה החורשה בגבעה הכרכרה של הדוד משה ( סיפור ילדים) חרבת חיזעה ימי צקלגלילה ללא יריות, .
מידע נוסף על הביטוי השבוי:
השבוי הוא סיפור מאת יזהר סמילנסקי (ס.
יזהר), שנכתב בשנת 1948.
צפה בהגדרות נוספות הקשורות לביטוי מספרי ס' יזהר:
•קצרמר ספרות
•ספרים עבריים
•ספרי 1948
•מלחמת העצמאות בתרבות
•סיפורי ס. יזהר
מידע רנדומלי על הביטוי "השבוי":
נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, מורה, מרצה, ופרופסור אמריטה בחוג לספרות, אוניברסיטת תל אביב.
נורית גוברין נולדה בתל אביב, בת לסופר ולמסאי ישראל כהן ואחות לחגית הלפרין. את הווית הספרות העברית ספגה מילדותה. היא השלימה את לימודי התיכון שלה בבית הספר "תיכון חדש". לאחר שירותה בנח"ל הייתה זמן קצר חברת קיבוץ מעין ברוך. את לימודיה האקדמיים עשתה באוניברסיטת תל אביב, בין השנים 1961 עד 1972. בשנת 1964 קיבלה תואר ראשון בספרות ותנ"ך ותעודת הוראה. עבודת הדוקטור שלה נושאת את השם "העומר" וש. בן-ציון עורכו. במוסד הזה החלה גם להורות ועשתה בו את כל הדרך האקדמית עד למעלת פרופסור מן המניין, בשנת 1990.
נורית גוברין היא מהמובילות של תחום חקר הספרות העברית והוראתו. היא מילאה תפקידים ציבוריים הקשורים לתחום הספרות העברית, בארץ ובחוץ לארץ. על פעילותה בתחום זכתה לשורה של פרסים, ובהם פרס ביאליק לספרות יפה, בשנת 1998. חידושה העיקרי של נורית גוברין בחקר והבנת הספרות העברית, הוא בתפיסתה כרב מערכת תרבותית והיסטורית, שיש לה זיקות הדוקות לתחומים נוספים: התחום החברתי, הביוגרפי, וההיסטורי. והצגה מפורטת ומוארת של התהליך ההיסטורי תרבותי שהוביל אותה ממרכזים שונים בעולם (מזרח אירופה, אמריקה) – אל המרכז היחיד בישראל. השתתפה בכמה מהכנסים של ברית עברית עולמית.
מידע רנדומלי על הביטוי "ימי צקלג":
קרב חרבת מחאז (בעברית: חורבת מאחז) במלחמת העצמאות נערך בתאריכים 30 בספטמבר 1948 – 6 באוקטובר 1948 בין כוחות הגדוד הראשון של חטיבת יפתח וכוחות ערביים גדולים של לוחמים מקומיים מהר חברון בחימוש ובפיקוד הצבא המצרי.
בקרבות עשרת הימים נכשל צה"ל בניסיונותיו לפרוץ לנגב שנשאר מנותק. המצרים סירבו להעביר שיירות לנגב הנצור וציפו להתמוטטות הכוח היהודי בנגב. חטיבת הנגב הייתה בכוחות מדולדלים ותשושים שפעלו להגנת היישובים הקיימים אך לא היה בכוחם לצאת לפעולות התקפיות.
הוחל בתכנון מבצע יואב לצורך פריצת המצור לנגב אבל כדי לבצעו היה צורך במבצע לוגיסטי רחב היקף. מבצע זה נקרא מבצע אבק ובו השתתפו מטוסי תובלה של חיל האוויר הצעיר. דרומית – מזרחית לקיבוץ רוחמה הוכשר שדה תעופה לנחיתת מטוסים אלה. במבצע הוטסו צפונה חיילי חטיבת הנגב התשושים לשם התארגנות מחדש ולנגב הוטסו טונות של אספקה-תחמושת, מזון, דלק ועוד. לוחמי חטיבת יפתח חדרו לנגב בלילה בין קווי המצרים.
משימתם הראשונה של לוחמי יפתח הייתה להגן על שדה התעופה כדי שהמבצע יוכל להימשך. המצרים ראו בפעולות אלה הפרת תנאי ההפוגה והתכוונו לשבש את המבצע. בתחילת ספטמבר התברר כי המצרים מתכוונים להוציא מכלל פעולה את שדה התעופה ליד רוחמה על ידי תפישת משלטים בקרבתו. בהוראת מח"ט יפתח, מולה כהן, תפסו לוחמי יפתח שורת תילים שבהם החלו המצרים להתחפר. בליל 7-8 בספטמבר 1948 נתפסו תל קוניטרה (תל קשת) מצפון לשדה התעופה, תל נגילה ממזרח ותל מוליחה (מילחה) מדרום מזרח.
מידע רנדומלי על הביטוי "":
שנים עבריות ב'ת' (2400) – ב'תצ"ט (2499) התחילו, על פי המסורת המקובלת של מניין השנים בלוח העברי המבוססת על סדר עולם רבה, בשנת 1362 לפנה"ס והסתיימו בשנת 1262 לפנה"ס לפי הלוח היוליאני.
* שיטה קבועה לחישוב שנים מעוברות הונהגה בשנת ד'קי"ט על ידי הלל נשיאה, ולפני כן נקבע העיבור על ידי בית דין בתחילת כל שנה.