מעז יצא מתוק

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מעז יצא מתוק.
זוהי הגדרה בת 12 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: מן הרעה צמחה טובה .

קצת על מעז יצא מתוק:
"מעז יצא מתוק" הוא ביטוי בעברית, המבטא שינוי ממצב שלילי למצב חיובי, שינוי הנובע מעצם מציאותו של המצב השלילי הראשוני. הביטוי נפוץ בעיקר בעברית ספרותית, כתובה או מדוברת.
מקור הביטוי בתנ"ך, בספר שופטים (פרק י"ד ה'-ט', י"ד-י"ח), שם מתואר ששמשון הגיבור שיסע כפיר אריות ליד תמנה, וכששב למקום לאחר זמן, מצא עדת דבורים שהתמקמה בגוויית האריה. שמשון רדה את הדבש ואכלו. לאחר מכן נשא אישה פלשתית, ובמהלך משתה הנישואין חד חידה לנאספים: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק". שמשון הבטיח, למי שיפענח את פשר המשפט, שלושים סדינים ושלושים חליפות בגדים, והעניק שבעה ימים למציאת הפתרון.
אבל הוא חד להם חידה. ולא סתם חידה, אלא כזו שהוא יודע שאין שום אפשרות שהם יצליחו לפותרה: הרי אין זו חידה שפתרונה מבוסס על ידע קודם, והיא גם איננה "חידת היגיון" שאפשר לפצחה במחשבה מעמיקה. משמע – הוא שואל אותם חידה שמבחינתם אין לה פתרון.
הפלשתים לא הצליחו לפתור את החידה, והחליטו לנקוט בדרך של סחיטה. הם פנו לאישה ואיימו עליה ברצח אם לא תאלץ את שמשון לגלות לה את הפתרון. האישה הפעילה נגד שמשון את נשק הדמעות עד שגילה לה את התשובה: "מה מתוק מדבש ומה עז מארי". כאשר פתרו לו הפלשתים את החידה רגז שמשון על הדרך שבה הגיעו לפתרונה, וקרא: "לולא חרשתם בעגלתי, לא מצאתם חידתי".
המשמעות שניתנה לביטוי בפי דוברי עברית שונה מזו שבפי שמשון – שמשון מדבר על הדברים כפשוטם: מאריה יצא דבש, ואילו במשמעות הנוכחית הביטוי משמש בהשאלה לציון כי מרע יצא טוב.

נלקח מויקיפדיה