מפקד הגדוד העברי השני, גדוד 39 של קלעי המלך, בתקופת מלחמת העולם הראשונה
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מפקד הגדוד העברי השני, גדוד 39 של קלעי המלך, בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
זוהי הגדרה בת 71 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: מרגולין, אליעזר מרגולין.
מידע רנדומלי על הביטוי "מרגולין":
קולונל אליעזר (לָזָר) מרקוביץ' מרגולין (5 בפברואר או 26 במרץ 1875, בלגורוד, האימפריה הרוסית – 2 ביוני 1944, סידני, אוסטרליה) היה ממפקדי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.
מרגולין נולד בשנת תרל"ה בעיר בלגורוד שבאימפריה הרוסית, מחוץ לתחום המושב. אחיו הגדול, משה מרקוביץ' מרגולין (1862–1939), היה סופר רוסי, עורך העיתון Еврейская жизнь ("חיים יהודיים") ומעורכי הלקסיקון האנציקלופדי ברוקהאוס-אפרון. בילדותו לא קיבל חינוך ציוני, ונמשך דווקא לתרבות הרוסית. התחנך בגימנסיה רוסית בבלגורוד, ידע בעל-פה את שירי פושקין ולרמונטוב, אהב את מרחבי השדות של הדון והוולגה והעריץ את הקוזקים על רוח החופש הפועמת בהם ועל סוסיהם המהירים.
לאו הרעת מצב היהודים ברוסיה, לאחר רצח הצאר אלכסנדר השני בשנת 1881, החליטו הוריו לעלות לארץ ישראל ולקנות משק חקלאי במושבה רחובות, ומרגולין בן ה-17 עלה איתם, למורת רוחו.
מרגולין הוטל לפתע לארץ שוממה, ונתגלה לו כי השפה העברית אינה משמשת רק לתפילה אלא היא גם שפת דיבור וכותבים בה סיפורים ושירים. הוא ראה גם בפעם הראשונה יהודים עובדים ולא רק מסתובבים ועוסקים במסחר עם איכרים ו"פריצים". הוא החל לעבוד במרץ בכרם ובשקדים של משק הוריו. שומר המושבה לימד אותו לקלוע ברובה, ושומר הכרמים, בדואי, לימד אותו רכיבה על סוסים. צעירי רחובות התארגנו בפיקודו של מרגולין שאימן אותם ברכיבה ובקליעה למטרה. כאשר ביקר הרצל ברחובות בשנת 1898 היה מרגולין בראש יחידת רוכבים שקיבלה את פניו. מרגולין היה לבוש בעבאיה וכאפיה. זה עשה רושם רב על הרצל, וכשניגש מרגולין ללחוץ את ידו טפח לו בחיבה על כתפיו. למרגולין היו גם חברים ערבים רבים, שהעריצו אותו וקראו לו "חוואג'ה נזר".
מידע רנדומלי על הביטוי "אליעזר מרגולין":
משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טלפינו, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.
משה סמילנסקי נולד בשנת 1874 בעיירה טלפינו שבפלך קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). עלה לארץ ישראל בשנת 1890, היה ממייסדי חדרה ופועל חקלאי בראשון לציון טרם התיישב ברחובות ב-1893. בצד כתיבתו הספרותית ופעילות הציבורית, עבד את האדמה במשקו החקלאי. הרבה לכתוב על חיי הערבים בארץ ישראל, בשם העט "חוג'ה מוסה". היה מקורב לברית שלום. שימש בתפקיד ראשי בארגון ההגנה, ואף היה אחראי על אזור העיר רחובות מטעם הארגון.
כילד, רכש משה סמילנסקי תורה והשכלה מפי מלמדים ומורים פרטיים. בין מוריו היו שניים מבני ביל"ו, וגיסו ברוך לידז'ינסקי היה מחבריו ותלמידיו של אחד העם. מקריאתו בספרות העברית החדשה, וכן מרשמי אביו, שמעיה, עם שובו מביקור בארץ ישראל בשנת תר"ן, הושפע ברוח האהבה לציון. סמילנסקי ויתר על תוכניותיו ללמוד בבית הספר החקלאי באומן והתגבר על התנגדות אמו, ובהיותו בן 16 עלה בגפו לארץ. בתחילה רצה ללמוד חקלאות במקוה ישראל, אך כיוון שלא רצה ללמוד בארץ בשפה הצרפתית, בחר לעבוד כפועל חקלאי. מכתביו מהארץ עשו רושם רב על קוראיהם, ולמקראם ניבא עליו הרב יעקב מזא"ה, רבה הראשי של מוסקבה, כי הנער הזה יהיה סופר בישראל. במהרה הצטרפה אליו משפחתו, ובהשפעתו רכש אביו כאלף דונם קרקע במושבה חדרה שאך זה נוסדה. קשיים ביורוקרטיים ומחלות דחקו בהם לעקור לראשון לציון. המשפחה החליטה לשוב לרוסיה, אך סמילנסקי הצעיר סירב. לאחר שהחלים מקדחת חזר לעבודתו והפך פעיל בחיי התרבות של הנוער ובספרייה הצבורית, למרות איסור מפורש של פקידי הברון. ב-1893 רכש אדמה ברחובות, התיישב בה, נטע כרם גפנים ושקדים ועסק בפלחה, ובשעות הפנאי עסק בכתיבה, בעבודה ציבורית ובהוראה. יחד עם עמיתו להוראה אליעזר מרגולין, חקר את הארץ לאורכה ולרוחבה. כעבור שנה יצא לרוסיה לדרישת הוריו, כדי להתייצב לשירות צבאי. לאחר שבועות אחדים שוחרר, וחזר מיד לרחובות. סמילנסקי הצטרף לאגודת "בני משה" שייסד אחד העם, אתו שמר על קשר רציף שנים ארוכות, והשתתף בפעילותה החינוכית, התרבותית והלאומית.