מצח נחושה

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מצח נחושה.
זוהי הגדרה בת 9 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: עקשן, חצוף, עז מצח .

מידע רנדומלי על הביטוי "חצוף":

הומור קיים במשך שנים רבות בתרבות היהודית כנראה עוד מימי התנ"ך ולפניו. המסורת היהודית מעודדת הומור לרוב, והתרבות היהודית פיתחה לה הומור משלה. קומיקאים יהודים רבים השפיעו רבות על ההומור בעולם כולו. היהודים עצמם חשופים להומור רב כלפיהם וכלפי חלקים שונים מהם, וסטריאוטיפים כגון נסיכה אמריקאית יהודייה (Jewish-American princess, ובקיצור JAP) והאמא היהודיה (שהוחלף בתרבות הישראלית ב"אמא הפולניה") תפסו ועדיין תופסים חלק משמעותי בהומור בעולם כולו.

בתנ"ך יש מספר רב של אזכורים להומור ובלשון המקראית מלים רבות המתארות אותה וביניהם: שחוק, צחוק (ובדומה לו בארמית: חיוך או חוכא), לצון, צהלה (והוא גם קול הסוסים, ובדומה לו בארמית טיול או אטלולה), עלז, עלץ, לץ, לצץ, היתל, יחדה או חדוה, בז, לעג, ומתלועע. השורש צח"ק, במילים בעלי משמעות של פעולה, מופיע במקרא עשרות פעמים, ואף שמו של אחד מאבות האומה "יצחק" נקרא על שם תופעה זו של צחקוק והשמעת קולות שיהוק. מתוך שמות הפעולה המקראית לצחוק ניתן לשער שבעבר נהגו בנוסף לקולות הגיחוך והשיהוק גם לצקצק בשיניים ולהשמיע ליעלועים בלשון, בעוד שבתקופה יותר מאוחרת, ברומא העתיקה תועדו קולות "הא הא! הה!" בדומה לצוחקים באנגלית בימינו. קולות בכי וכאב נרשמו ברחבי התנ"ך כמו ביחזקאל: 'נהי קינים והי', ובנביאים אחרים "הוי", "אהה", "הה" ודומיהם.

חצוף בויקיפדיה