הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מקאמה.
זוהי הגדרה בת 5 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: סיפור שנון הכתוב בחרוזים .
קצת על מקאמה:
מקאמה[1] (ערבית: مقامة, אספת שבט, סיפור שמספרים באספתו, ומכאן השם העברי 'מחברת', במובן חבורה) היא יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים[2]. מקאמות היו נפוצות בשירה הערבית של ימי הביניים, וממנה הגיעו לספרות העברית של יהדות ספרד.
חוקר הלשון יהודה רצהבי עמד על מאפייניה של המקאמה:
המחברת בצורתה המקורית היא יצירה קטנה, בעלת עלילה קצרה, שגבוריה הם שניים. היא כתובה בפרוזה חרוזה, מתובלת בסממנים רטוריים עשירים ולרוב משולב בה שיר. שתי הנפשות הפועלות במחברת הם גיבור ראשי ומספר. הגיבור הראשי הוא אישיות רבת-גוונים: משכיל בכל חכמה, שנון בלשונו, מליץ ומשורר. טיפוס יוצא-דופן ואדם שלא מן היישוב, אוהב חופש ונדודים ואינו מסוגל לחיות במסגרת קבועה של חברה. בדמותו יש גם מן השלילה: הוא הרפתקן-נוכל, המשיג לעתים את חפצו ומבוקשו בדרכים לא כשרות. משוטט בעולם ומופיע בדמויות מתחלפות, ופעמים אף נוגדות: פעם כחסיד ומטיף ופעם כהולל פורק עול דת ומוסר. הוא איש תחבולות ומזימות, וההצלחה מאירה לו פנים בכל עת. המספר-המגיד הוא מכר ישן של הגיבור, המלווה אותו בכל צעדיו. הוא מזהה אותו בכל הופעותיו הבדויות ומתפעל מהעזותיו, והוא הפותח את המחברת ומספר על מעשיו ומעלליו של הגיבור. שני הגיבורים הם, איפוא, בבחינת עיקר וטפל.
– יהודה רצהבי, "אלוף בצלות לאור המחברת העברית", בספר שבעריכת הלל ברזל, מאסף: מוקדש ליצירת חיים נחמן ביאליק, הוצאת מסדה, 1975