מקערת הפסח

מקערת הפסח
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מקערת הפסח.
זוהי הגדרה בת 10 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: מרור, זרוע, כרפס, חרוסת, ביצה .

מידע רנדומלי על הביטוי "מרור":

זֹהר עמר הלוי (נולד בשנת 1960) הוא פרופסור חבר במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח של ארץ ישראל, והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה. המחקר המשלב דיסציפלינות שונות, מתחום ענפי מדעי הטבע, היסטוריה וארכאולוגיה עם בלשנות ותחומי מחקר מעולם היהדות.

מחקרים בולטים שערך בשנים האחרונות היו: תעודות הגניזה הקהירית כמקור להכרת הרפואה המעשית במזרח התיכון בימי הביניים, מחקר צבענים שבטקסטילים עתיקים ונייר עתיק, כנימת האלון כמקור לצבע ("תולעת השני"), צבע הארגמן, צמח האפרסמון, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל ותיעוד מסורות כשרות בעלי החיים.

תושב נוה צוף (חלמיש) בבנימין, נשוי ואב לשישה ילדים.

למד בישיבת בני עקיבא בנתניה ובישיבת מרכז הרב בירושלים. שירת בצה"ל בהנדסה קרבית (רס"ן במילואים). לאחר השירות הצבאי עסק בהדרכות טיולים ובחברה להגנת הטבע במסגרת חוגי סיור. שימש במשך חמש שנים כמנהל הגן הבוטני האקולוגי, אבו כביר, קמפוס אוניברסיטת תל אביב הישנה.

מרור בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "זרוע":

דף קטגוריה זה כולל את 3 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 3 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 23 הדפים הבאים, מתוך 23 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

זרוע בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "כרפס":

דף קטגוריה זה כולל את 6 הדפים הבאים, מתוך 6 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

כרפס בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "חרוסת":

תפוח תרבותי (מכונה גם תפוח-עץ או בקיצור תפוח, שם מדעי: Malus domestica) הוא מין של עץ פרי נשיר במשפחת הוורדיים.

מקורו של התפוח התרבותי במין הבר Malus sieversii, המגיע ממרכז אסיה וגדל גם כיום בהרים בדרום קזחסטן, בקירגיזסטן, בטג'יקיסטן ובמחוז Xinjiang בסין. מינים אחרים שככל הנראה קשורים בהתפתחות התפוח התרבותי הם Malus baccata ו-Malus sylvestris. מיני תפוח נוספים משמשים כיום בניסיונות לפתח זני תפוחים שיהיו מסוגלים לגדול בתנאי אקלים שונים.

התפוח הוא מרכיב מרכזי בתפריט באזורים רבים שבהם שורר אקלים קר והוא ככל הנראה אחד העצים הראשונים שבויתו על ידי האדם.

כיום קיימים בעולם יותר מ-7,500 זנים של תפוחים מתורבתים השונים זה מזה בצבע, בטעם, במרקם, בצורה, באקלים אליו הם מותאמים, בעמידותם למחלות, בקלות המשלוח ובאורך חיי המדף. ככלל התפוחים כיום מתוקים יותר מהזנים הקדומים. בצפון אמריקה נפוצים תפוחים מתוקים-חמצמצים, בעוד שבאסיה התפוחים המועדפים הם מתוקים במיוחד.

עם הזנים הנפוצים נמנים:

משמש כזן להכלאות, בין השאר לזן פוג'י החדש יותר. בישראל נקרא תפוח חרמון {עקב גידולו הראשוני במורדות החרמון} והוא גדל בגליל העליון, בגולן, ובגוש עציון

חרוסת בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "ביצה ":

ביצת קולומבוס הוא שמו של סיפור המיוחס לכריסטופר קולומבוס ואשר ממחיש את הצורך בחשיבה מקורית ושוברת מוסכמות לצורך פתרון בעיות.

על פי הסיפור, במהלך סעודה לכבוד קולומבוס, שערכו לו בחצר המלוכה הספרדית, טען בלעג אחד האצילים הספרדיים שגילוי איי הודו המערבית אינו אלא דבר של מה בכך וכי כל אחד יכול היה לעשותו אילו קיבל אוניות ורשות לתור את העולם. הלעג כלפי קולומבוס בא מצד מקורבי בית המלוכה ובתמיכתם, וזאת במטרה לרכך את עמדתו של קולומבוס באשר למיקוח על הכנסות מהסחר עם הארצות שיגלה במהלך ההפלגה, הכנסות שהובטחו לו לפני הפלגתו. קולומבוס הזועף ביקש שיביאו לו ביצה קשה ושאל את הנוכחים מי יוכל להעמידה על חודה. כל אלה שניסו נכשלו במשימה. אז נטל קולומבוס את הביצה והכה בה על חודה עד שקליפתה נשברה מעט והחוד השתטח, והעמידה מול עיניהם המשתאות של הנוכחים. "זה הדבר הקל ביותר בעולם. כל אחד יכול לעשות זאת, אחרי שראה איך!", השיב להם קולומבוס.

הלקח הוא שאין בעשייה מאומה אלא במחשבה עצמה. אולי כל אחד יכול היה להפליג באוקיינוס ולגלות מקומות חדשים, אך רק קולומבוס הגה את הרעיון לנסות להגיע להודו בהפלגה מערבה, כפי שרק במוחו עלה הרעיון למעוך מעט את הביצה כדי להעמידה כיאות על השולחן.

ביצה בויקיפדיה