הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מראשי הממשלה.
זוהי הגדרה בת 12 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: שרת, ברק, בגין, אשכול, מאיר, נתניהו, רבין .
מידע רנדומלי על הביטוי "שרת":
שרת יישומים (באנגלית: application server) הוא שרת אשר מריץ רכיבי תוכנה המהווים את הלוגיקה העסקית ביישומים מבוזרים. לעתים קרובות רואים בשרת יישומים חלק מיישום הבנוי בארכיטקטורת שלוש שכבות. יישום כזה מורכב מממשק משתמש גרפי, משרת המספק את הלוגיקה העסקית (הוא שרת היישומים), ומשרת בסיס נתונים.
שרת יישומים מספק ליישומי תוכנה שירותים כדוגמת אבטחת מידע, שירותי נתונים, תמיכה בטרנזקציות, איזון עומסים וניהול של מערכות מבוזרות גדולות. מונח זה משמש לעתים קרובות בהקשר לשרתי רשת התומכים ב-Java Enterprise Edition. עם זאת, השימוש במושג אינו מוגבל רק ל-Java.
Java Enterprise Edition (או בקיצור, Java EE) מגדירה סט מחייב של תכונות (features) וממשקי תכנות יישומים (API), המהווים את הליבה של שרתי יישומים ל-Java. הגדרות אלו נבעו מהעבודה של ה-Java Community Process. ההגדרות של שרת יישומים עבור Java EE הן מאוד ספציפיות; המפרטים שכלולים במסגרת הגדרות אלו הם מסמכים רשמיים, ושרתי יישומים חייבים לעמוד בדרישות שלהם על מנת לקבל אישור תאימות ל-Java EE.
דוגמאות לשרתי יישומים בולטים ל-Java:
שרתי יישומים מסחריים, לא בקוד פתוח:
מידע רנדומלי על הביטוי "ברק":
לאחר כל אירוע של שרב, קיימת שבירה, המתאפיינת בתופעות הבאות:
מידע רנדומלי על הביטוי "בגין":
מנחם בגין (להאזנה (מידע · עזרה); 16 באוגוסט 1913, י"ג באב תרע"ג, ברסט ליטובסק – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' תשנ"ב, תל אביב) היה ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, יו"ר תנועת החרות ומפלגת הליכוד, שר בממשלות ישראל, מפקד האצ"ל בתקופת המאבק במנדט הבריטי, חותם הסכם השלום בין ישראל למצרים, וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1978.
בגין החל את דרכו הפוליטית כמנהיג ציוני בתנועת בית"ר במזרח אירופה. במלחמת העולם השנייה נעצר על ידי המשטרה החשאית הסובייטית, הנ.ק.ו.ד. ונשלח לגולאג. לאחר שחרורו, יחד עם אזרחים פולנים נוספים, התגייס לצבא הפולני. בעת שירותו בצבא הפולני הגיע לארץ ישראל, יצר קשרים עם אצ"ל, והפך למפקד הארגון בסוף שנת 1943. בארבע השנים שבהן פיקד בגין על אצ"ל, ביצע הארגון קרוב ל-300 פעולות.
לאחר פירוק אצ"ל בקיץ 1948, הקים בגין את תנועת החרות ובמשך שנים כיהן כמנהיגה הבלתי מעורער. בגין התנגד בחריפות להסכם השילומים של ישראל עם גרמניה המערבית, ותמך בממשלה בעת מלחמות ישראל. לאחר עליית הליכוד לשלטון ב"מהפך" של 1977, חתם בגין כראש הממשלה על הסכם השלום עם מצרים וב-1982 יצא ל"מבצע שלום הגליל" שהתפתח למלחמת לבנון הראשונה. ב-1983 התפטר בגין מתפקידו והסתגר בביתו. הוא סירב לפרט את המניעים שגרמו לו לפרוש.
מידע רנדומלי על הביטוי "אשכול":
מידע רנדומלי על הביטוי "מאיר":
אנציקלופדיה מאיר נתיב היא חיבור אנציקלופדי לפי סדר האלף–בית העוסק במונחי יסוד ביהדות. את החיבור ערך, לקט וכתב שלמה זלמן אריאל. אריאל נעזר ברב איסר יהודה אונטרמן (שהסכמה שנתן לאנציקלופדיה מופיעה בפתיחה לספר) ובדיין הרב שמואל ברוך ורנר בכתיבת ערכים מסוימים. מטרת החיבור, כפי שמחברו מעיד עליו בהקדמתו לחיבור, היא לבאר מושגי יסוד ביהדות ברוח מסורתית, כלומר ללא "כל אבק של חקירה ובקורת" (מתוך ההקדמה).
החיבור עוסק הן ביסודות האמונה היהודית והן בהלכות הנוהגות בחיי היום יום. את החיבור הוציאה לאור הוצאת הספרים מסדה בשנת 1960. הספר זכה לפופולריות רבה ונדפס פעמים רבות.
בחלק מהערכים העוסקים בענייני הלכה שאב המחבר חומרים מתוך ספר אוצר דינים ומנהגים של יהודה דוד אייזנשטיין. עם זאת ישנו הבדל בין חיבורו של אייזנשטיין לבין חיבור זה. מחברו של אוצר דינים ומנהגים שאף שספרו יהיה ספר למדני, כלומר ישמש גם כספר עזר לרבנים ופוסקי הלכות. אנציקלופדיה מאיר נתיב כוונה מראש לקהל בעל זיקה פחות עמוקה למקצועות היהדות. עקב כך חלק ניכר מהגיוון בחומר ההלכתי בנושאים שונים המצוי ב"אוצר דינים ומנהגים" צומצם באנציקלופדיה מאיר נתיב.
מידע רנדומלי על הביטוי "נתניהו":
הרב נתן מיליקובסקי (כ"ו באב תרל"ט, 15 באוגוסט 1879 – א' באדר א' תרצ"ה, 4 בפברואר 1935) היה רב, מחנך ופעיל ציוני.
נולד לצבי ושרה מיליקובסקי בקרבו שבבלארוס, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית. אביו, צבי, התפרנס מחכירת אחוזה חקלאית סמוכה לכפר. בגיל עשר נשלח לישיבת וולוז'ין, שם שהה כשמונה שנים והוסמך לרבנות.
כבר בהיותו בישיבה החל לשאת נאומים והרצאות ועמד בקשר עם הדרשן והפעיל הציוני יהודה צבי יבזרוב, שעודד אותו לעסוק בתחום זה. בהיותו בן עשרים יצא למסע תעמולה למען הרעיון הציוני בסיביר על פי בקשתו של יחיאל צ'לנוב. בשנים הבאות המשיך לעסוק בתעמולה ציונית ונודע בנאומיו כנגד תנועת "הבונד" ותנועות יהודיות סוציאליסטיות אנטי-ציוניות אחרות. בקונגרס הציוני השישי היה בין המתנגדים לתוכנית אוגנדה, אף על פי שהשתייך למחנהו של תיאודור הרצל.
ב-1908 עבר לפולין והתמנה למנהל הלימודים העבריים בגימנסיה העברית של מרדכי יעקב (מגנוס) קרינסקי בוורשה. במקביל המשיך להטיף לרעיון הציוני ברחבי פולין: הוא עבר במאות עיירות ונחשב לאחד הנואמים הציונים הפופולריים. ב-1912 עבר ללודז', ושימש כדרשן בבית הכנסת הציוני "בית יעקב". את דרשותיו נשא גם בעברית דבר שלא היה נפוץ באותה תקופה. ב-1913 דיווח עיתון "הצפירה" על אירוע רב משתתפים שנערך על ידי אנשי המזרחי בלודז'. בין השאר הוזכר "הנאום המצוין" של הרב מיליקובסקי, שנישא חציו בעברית וחציו ב"יהודית" (=יידיש). על פי בנו, בן ציון נתניהו, משפחת מיליקובסקי הייתה אחת המשפחות הבודדות בעולם שדיברו עברית באותה עת. ב-1914 התמנה לרב העיר רובנה, אולם בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשאר עם משפחתו בלודז'.
מידע רנדומלי על הביטוי "רבין ":
רבין (קיצור מן רבי אבין מוזכר בירושלמי כרבי אבון, רבי בון) היה מן האמוראים המפורסמים שחיו בארץ ישראל בדור הרביעי.
יש הסוברים כי היה יליד בבל, אך עלה לארץ וזכה להחשב כאחד מגדולי חכמיה. הוא היה תלמידם של רבי אבהו, רבי זירא ורבי אילעא. הפעילות של רבין שיוחסה לה חשיבות גדולה הייתה מעברו מארץ ישראל לבבל, ומבבל לארץ ישראל, ובתור חכם היה הוא מעביר תורה מהחכמים שישבו בארץ ישראל לחכמים שישבו בבבל. פעמים רבות מוזכר בתלמוד הבבלי שמועות והלכות שהביא עם הביטוי 'כי אתא רבין' (שפירושו – כאשר בא רבין, בארמית).
כמו עולא היה רבין מקשר בין חכמי ארץ ישראל ובבל, עבודה זו לא עשה בדרך אגב (תוך כדי נסיעה או ביקור במקום), אלא היה עושה זאת באופן קבוע ומכוון, על ידי זאת שהיה מבקר קבוע בבבל, אך התגורר בארץ ישראל, וכל זאת כדי לאחד את תורת ישראל בתפוצות. [דרוש מקור]
נוסף לפעילותו בהעברת תורה מישראל לבבל, רבות המימרות בהלכה ובאגדה, המובאות בשמו בתלמוד ובמדרשים.
בנו בר מריון, מוזכר בתלמוד
לפי אהרון היימן, מדובר באמורא המפורסם רבי אבין, מזקני תלמידיו של רבי יוחנן.