מרגל ישראלי במצרים
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מרגל ישראלי במצרים.
זוהי הגדרה בת 18 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: לוץ, אלי כהן .
מידע רנדומלי על הביטוי "לוץ":
וולפגנג לוץ (בגרמנית: Wolfgang Lotz; 6 בינואר 1921 – 13 במאי 1993) ובשמו העברי זאב גור אריה היה מרגל ישראלי יליד גרמניה, שפעל בשנות השישים במצרים בשליחות "המוסד", יחד עם אשתו ולטראוד. בכסות של גרמני בעל עבר נאצי, הצליח לוץ להתברג לחוגים החברתיים של צמרת השלטון המצרית ולספק למפעיליו ב"מוסד" מידע רב-ערך על היערכות הצבא המצרי ועל תוכנית ההתחמשות שלו. במקביל פעל גם נגד המדענים הגרמנים במצרים, אבל בסופו של דבר נלכד בידי המצרים בשנת 1965. בחקירה ובמשפט שלאחריה הצליח לוץ לשמור על מרבית פרטי סיפור הכיסוי שלו, מבלי שתיחשף זהותו כאזרח ישראלי, והודות לכך ניצל מעונש מוות. הוא נידון למאסר עולם, אולם שוחרר במסגרת חילופי שבויים לאחר מלחמת ששת הימים. בדומה לאלי כהן, נחשב לוץ לאחד מטובי המרגלים שפעלו בשירות המוסד הישראלי.
לוץ נולד במנהיים שבגרמניה לאם יהודייה ולאב גרמני נוצרי, שניהם אנשי תיאטרון. מהוריו ירש, ככל הנראה, את כישרון המשחק שלימים בא לביטוי בשליחותו. בשל מוצאו המשפחתי המתבולל לא נימול בלידתו, עובדה שהייתה מכרעת בעתיד בבניית סיפור הכיסוי שלו. בשנת 1931 התגרשו הוריו (ולפי גרסה אחרת אביו התאבד) ועם עליית היטלר לשלטון בגרמניה בשנת 1933 עלה לוץ עם אמו לארץ ישראל. האם הייתה לשחקנית בתל אביב, בעוד וולפגנג, שאימץ לעצמו את השם "זאב גור אריה", פנה ללמוד בכפר הנוער בן שמן. שם פיתח את חיבתו לסוסים והתמחותו ברכיבה. בגיל 15 הצטרף ל"הגנה", ומשימותיו כללו סיור רכוב על סוס סביב בית הספר, ואבטחת האוטובוס המשוריין ששימש את בית הספר המבודד כאמצעי הקשר עם העולם החיצון.
מידע רנדומלי על הביטוי "אלי כהן ":
אֵלִי עַד הוא מושב של תנועת המושבים הממוקם בדרום רמת הגולן.
מקור השם: על שמו של אלי כהן, איש שירות המודיעין הישראלי שהועלה לגרדום בסוריה בשנת 1965. בשנת 1999 הוסב השם מ"אלי–על" ל"אלי–עד". תחילה נקרא היישוב "אל על" כשם הכפר הערבי, לאחר מכן שונה השם ל"אלי על" וכיום נקרא "'אֵלִי עַד".
היישוב נמצא בגובה של 365 מטרים מעל פני הים, דרומית לנחל אל על.
המקום יושב בפברואר 1968, בתוך שבעה מבנים של מחנה צבאי סורי נטוש, המושב אל על, שהיה יישוב ראשון של תנועת המושבים ברמת הגולן. המתיישבים התחילו בפיטום אווזים, פלחה וחפירות ארכיאולוגיות.
המושב סבל ממיעוט תושבים ובעיות חברתיות קשות שכללו סכסוכים בין קבוצת רווקים לקבוצה אחרת. בסוף 1969 החליטה תנועת המושבים על פירוק המושב והקמתו מחדש, וההחלטה אושרה על ידי בית המשפט. בתחילת 1970 נותרו במקום 11 מתיישבים שסירבו לעזוב את המקום, ועלה רעיון להקים במקום היאחזות נח"ל. במרץ 1970 קיבל המפרק מבית המשפט צו המורה למתיישבים במקום שלא להשתמש ברכוש המושב. בתחילת יוני 1970 הוקם במקום היאחזות נח"ל, בטקס שנערך בהשתתפות מוטה גור (אלוף פיקוד הצפון דאז). את המקום החזיק גרעין דתי. לאחר זמן הוחלט לאזרח אותו בעולים חדשים, אולם בגלל מיעוט העולים המקום ננטש ונשמר על ידי חברת שמירה. במאי 1973 עלה למקום גרעין אליעד של הנח"ל שהחזיק את המקום בתנאי של"ת. קבוצת בוגרי דור ההמשך של מושב אליפלט נצלו את המקום כדי להפגין בדרישה שיתנו להם את המקום. בני אליפלט עלו למקום ב-15 ביולי, ובעקבות זאת בוטל טקס העלייה על הקרקע הרשמי של גרעין אליעד שנועד לאותו יום. לאחר מספר ימים הובטח לבני אליפלט שהם יקבלו מושב אחר שיוקם ברמת הגולן והם פינו את המקום ועברו לפיק.