משרי הפנים של ישראל
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: משרי הפנים של ישראל .
זוהי הגדרה בת 20 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: ברק הלל ישי סער פרס, בורג ברעם דרעי מאיר פורז פינס רבין רוקח רמון שמיר שרון, בר און ליבאי סויסה שטרית שפירא, שרנסקי, גרינבוים, אופיר פינס, אליהו סויסה, אלי ישי, , גדעון סער, דוד ליבאי, , יוסף בורג, יצחק גרינבוים (שר הפנים הראשון), יצחק שמיר, מאיר שטרית, נתן שרנסקי, עוזי ברעם, רוני בר-און שלמה הלל .
מידע רנדומלי על הביטוי "שרנסקי":
סגן ראש הממשלה הוא תואר סמלי בממשלת ישראל המוענק לרוב, לראשי הסיעות השותפות לקואליציה מאז 1952. התפקיד נקבע בסעיף 5(ה) לחוק יסוד: הממשלה הקובע "שר יכול שיהיה סגן ראש הממשלה" והראשון ששימש בתפקיד זה היה אליעזר קפלן.
להבדיל מממלא מקום ראש הממשלה ומשימוש בתואר זה במדינות אחרות כבארצות הברית, תואר "סגן ראש ממשלה" בישראל כיום הוא נטול סמכויות, על כן אין הגבלה על מספר סגני ראש הממשלה, בניגוד לממלא מקום ראש ממשלה אשר יכול להיות אחד בלבד.
תואר "סגן ראש הממשלה" הוא תואר שלא היה קיים בשתי הממשלות הראשונות, ו"נתפר" בשנת 1952 לצרכו של השר אליעזר קפלן בימיו האחרונים, בעת שלא יכול היה לכהן יותר כשר האוצר עקב מחלתו. קפלן שימש בתפקיד סגן ראש הממשלה כ-20 ימים עד לפטירתו. לאחר מכן לא השתמשו דוד בן-גוריון ומשה שרת באופציה זו של מינוי סגן ראש הממשלה.
לוי אשכול החזיר את השימוש בתואר בשנת 1963, עת מינה את אבא אבן לסגנו, ומאז ברוב הממשלות מונה סגן אחד או יותר לראש הממשלה. בכל ימי ממשלות מפא"י-המערך-העבודה (1948 – 1977) כיהן רק סגן אחד לראש הממשלה. מנחם בגין, בעלותו לשלטון הנהיג שני סגנים לראש הממשלה. בממשלת האחדות הלאומית גדל מספרם לשלושה (מהם אחד ממלא-מקום, כפי שהזכרנו לעיל). בנימין נתניהו ואריאל שרון בממשלתו הראשונה, הגדילו את מספרם לארבעה, אך בממשלתו השנייה, שרון מינה רק שניים וממלא מקום. בממשלתו של אהוד אולמרט כיהנו ארבעה סגנים לראש הממשלה, ובנוסף כיהן ממלא מקום ראש הממשלה ומשנה לראש הממשלה אחד.
מידע רנדומלי על הביטוי "אופיר פינס":
משרד המדע, התרבות והספורט הוא משרד ממשלתי שפעל בישראל בשנים 1993-1996, 1999–2003 ובשנים 2006–2009. כיום מפוצלות סמכויותיו בין משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ומשרד התרבות והספורט.
בשנת 1982 הוקם משרד המדע כדי לייצר תפקיד עבור יובל נאמן מהתחייה, שהיה פיזיקאי. במשך שנים עסק משרד החינוך גם בנושאי תרבות וספורט. במהלך כהונת הממשלה ה-25, נדרשה שרת החינוך שולמית אלוני להתפטר מתפקידה, כדי לשמור על שלמות הקואליציה עם מפלגת ש"ס, והיא הועברה למשרד המדע והטכנולוגיה, אליה הועברו תחומי התרבות והספורט ממשרד החינוך. שם המשרד שונה למשרד המדע והאמנויות. לאחר הקמת ממשלת ישראל העשרים ושבע, בשנת 1996, מונה זאב בנימין בגין לשר המדע וסמכויות התרבות והספורט הושבו למשרד החינוך. בשנת 1999, לאחר הקמת הממשלה ה-28 בראשות אהוד ברק, נמסר משרד המדע והטכנולוגיה למתן וילנאי. המשרד קיבל חזרה את סמכויות התרבות והספורט ושמו שונה ל"משרד המדע, התרבות והספורט". בממשלה ה-32, שבראשותו של בנימין נתניהו, במסגרת המאמצים לייצר משרדים עבור כמה שיותר שרים, פוצל המשרד לשני משרדים עצמאיים: משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ומשרד התרבות והספורט.
מידע רנדומלי על הביטוי "אליהו סויסה":
במדינת ישראל, משרד הפנים הוא משרד ממשלתי האחראי על השלטון המקומי ועל נושא התכנון והבנייה בישראל. כמו כן אחראי המשרד על רישוי עסקים, חופי הרחצה, החלת שעון הקיץ ועוד. בשנת 2008 הוקמה בהתאם להחלטת הממשלה, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול אשר באחריותה נמצא כל נושא המעמד האישי בישראל הכולל: תעודות זהות, דרכונים, אשרות כניסה ושהייה בארץ (ויזה).
תפקיד שר הפנים היה תמיד אחד התפקידים הנחשקים בממשלות ישראל, בשל סמכויותיו הרבות, כגון קביעת מדיניות הדיור והתכנון, הגירה ותקציבי השלטון המקומי.
משרדים לשעבר: משרד הפיתוח • משרד האספקה והקיצוב • משרד הכלכלה והתכנון • משרד העבודה • משרד המיעוטים • משרד העבודה והרווחה • המשרד להגנת העורף
קואורדינטות: 31°46′44.07″N 35°12′5.08″E / 31.7789083°N 35.2014111°E / 31.7789083; 35.2014111
מידע רנדומלי על הביטוי "אלי ישי":
סגן ראש הממשלה הוא תואר סמלי בממשלת ישראל המוענק לרוב, לראשי הסיעות השותפות לקואליציה מאז 1952. התפקיד נקבע בסעיף 5(ה) לחוק יסוד: הממשלה הקובע "שר יכול שיהיה סגן ראש הממשלה" והראשון ששימש בתפקיד זה היה אליעזר קפלן.
להבדיל מממלא מקום ראש הממשלה ומשימוש בתואר זה במדינות אחרות כבארצות הברית, תואר "סגן ראש ממשלה" בישראל כיום הוא נטול סמכויות, על כן אין הגבלה על מספר סגני ראש הממשלה, בניגוד לממלא מקום ראש ממשלה אשר יכול להיות אחד בלבד.
תואר "סגן ראש הממשלה" הוא תואר שלא היה קיים בשתי הממשלות הראשונות, ו"נתפר" בשנת 1952 לצרכו של השר אליעזר קפלן בימיו האחרונים, בעת שלא יכול היה לכהן יותר כשר האוצר עקב מחלתו. קפלן שימש בתפקיד סגן ראש הממשלה כ-20 ימים עד לפטירתו. לאחר מכן לא השתמשו דוד בן-גוריון ומשה שרת באופציה זו של מינוי סגן ראש הממשלה.
לוי אשכול החזיר את השימוש בתואר בשנת 1963, עת מינה את אבא אבן לסגנו, ומאז ברוב הממשלות מונה סגן אחד או יותר לראש הממשלה. בכל ימי ממשלות מפא"י-המערך-העבודה (1948 – 1977) כיהן רק סגן אחד לראש הממשלה. מנחם בגין, בעלותו לשלטון הנהיג שני סגנים לראש הממשלה. בממשלת האחדות הלאומית גדל מספרם לשלושה (מהם אחד ממלא-מקום, כפי שהזכרנו לעיל). בנימין נתניהו ואריאל שרון בממשלתו הראשונה, הגדילו את מספרם לארבעה, אך בממשלתו השנייה, שרון מינה רק שניים וממלא מקום. בממשלתו של אהוד אולמרט כיהנו ארבעה סגנים לראש הממשלה, ובנוסף כיהן ממלא מקום ראש הממשלה ומשנה לראש הממשלה אחד.