סוג תבלין
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: סוג תבלין.
זוהי הגדרה בת 9 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: הל, וניל, קימל, זעפרן, אורגנו, זנגביל .
מידע רנדומלי על הביטוי "הל":
קטגוריה זו כוללת את הקצרמרים בנושא מזון.
הדפים בקטגוריה זו מכילים את התבנית {{קצרמר}} עם הפרמטר "מזון":
↑ • A B C D E F G H I J K L M N O P Q R S T U V W X Y Z • 0-9
דף קטגוריה זה כולל את 200 הדפים הבאים, מתוך 374 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "וניל":
ונילין
כללי
פיזי
ונילין, מתיל ונילין או 4-הידרוקסי-3-מתוקסיבנזאלדהיד היא תרכובת אורגנית הנמצאת בעיקר בגרעיני צמח הווניל ונותנת לצמח את ריחו וטעמו.
הנוסחה הכימית של הוונילין היא C8H8O3 והקבוצות הפונקציונליות כוללות אלדהיד, אתר ואלכוהול.
ונילין סינתטי משמש כחומר טעם וריח לסוגי מאכלים, משקאות ותרופות. כמו כן הוונילין נמצא בתמצית הווניל המוכרת לאופי העוגות.
שימושו העיקרי של המתיל ונילין הוא בתעשיית המזון, ביחד עם אתיל ונילין שלו ריח וטעם חזקים יותר. האתיל ונילין שונה מהמתיל ונילין בקבוצת המתוקסי, כאשר באתיל ונילין קבוצת מתוקסי נהפכת לאתוקסי (O-CH2-CH3 במקום O-CH3).
תמצית וניל טבעית הנה תערובת של מאות תרכובות שונות בנוסף לוונילין. השימוש בוונילין למטרות שינוי טעם של מזון מסוים נעשה על ידי תמיסות ונילין טהור שבדרך כלל מיוצר בתהליך סינתטי, או במקרים מועטים יותר, על ידי מיצוי ונילין מזרעי הווניל.
בגלל הקושי בהכנת הוונילין הטבעי ובגלל מחירו היקר, ישנו ביקוש גדול לוונילין הסינתטי.
הסינתזה המסחרית הראשונה ליצור ונילין סינתטי כללה שינוי כימי של החומר היותר נפוץ יוגינול (חומצה יוגינית, Eugenol). סינתזה אחרת נעשית על ידי תהליך איזומריזציה של איזויוגינול, ולאחר מכן מבוצע תהליך חמצון. כיום, התהליכים הפופולריים ביותר לייצור ונילין הם פרומילציה של גואיאקול ופרמנטציה של לינין – תוצר לוואי של תעשיית הנייר.
מידע רנדומלי על הביטוי "קימל":
כְּרַוְיָה תַּרְבּוּתִית (שם מדעי: Carum carvi) היא צמח ממשפחת הסוככיים, אשר צומח באירופה ובאסיה. קיימים זני כרוויה תרבותית חד-שנתיים, דו-שנתיים ואף תלת-שנתיים. הצמח דומה בצורתו לצמח הגזר ועליו גזורים או מנוצים. לצמח פרחים קטנים לבנים או ורודים. הכרוויה צומחת במקומות חמים ומוארים, עם קרקע יבשה.
פירות הצמח (הנחשבים לעתים בטעות לזרעים) משמשים כתבלין, המוכר בישראל בשמו הגרמני קימל. הפירות הם דו-זרעונים בצורת סהר וגודלם כ-2 מילימטר. הם דומים במראם לפירות של כמון (גם הוא ממשפחת הסוככיים) המשמשים גם הם כתבלינים, וקל להתבלבל ביניהם, אם כי טעמיהם וריחותיהם שונים מאוד.
הכרוויה משמשת כתבלין נפוץ במטבחים אירופיים (בעיקר במרכז אירופה וצפונה). לחם המכיל כרוויה ("לחם קימל") היה נמכר בעבר בישראל באופן נרחב. כרוויה משמשת גם לתיבול תבשילי בשר כגון גולאש, להכנת כרוב כבוש, וכמרכיב במשקאות חריפים כגון אקואביט. הכרוויה נמכרת כפירות שלמים ולא כאבקה, וכך נהוג להשתמש בה.
בדומה לסוככיים אחרים, ניתן גם להשתמש בשורש הכרוויה לבישול, אולם הוא אינו נפוץ בשווקים בצורה זו.
שמן המופק מזרעי הכרוויה משמש גם כתמצית ריח בייצור תמרוקים.
מידע רנדומלי על הביטוי "זעפרן":
סוגים של תערובות תבלינים, צמחי תבלין וצמחי מרפא:
דף קטגוריה זה כולל את 2 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 2 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 76 הדפים הבאים, מתוך 76 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "אורגנו":
קטגוריה זו כוללת את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 54 הדפים הבאים, מתוך 54 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "זנגביל ":
תבלין הוא חומר המוסף למזון לשם שיפור טעמו, בדרך כלל בכמויות קטנות יחסית לשאר מרכיבי המנה של המזון. התבלינים מיוצרים בדרך כלל מצמחי תבלין. התבלינים יכולים להיות מופקים מפרי, זרע, שורש או קליפה של צמח. צמחים המשמשים כתבלין בצורתם הטבעית קרויים עשבי תיבול. יש גם תבלינים המיוצרים באופן מלאכותי – אלה קרויים חומרי טעם וריח.
מילון אבן-שושן מגדיר תבלין כך: "חלקי צמח או חומרים המופקים מצמחים, טעימים או חריפים או ריחניים שמערבבים במזונות לשם תוספת טעם או ריח: נענה, שומר, פלפל – הם תבלינים נפוצים"
צמחי תבלין רבים משמשים גם לבישום. כמו כן, לחלק מהתבלינים תכונות המסייעות בשימור המזון. בתבלינים בעלי טעם דומיננטי נעשה שימוש לעתים גם במטרה לטשטש טעם תחילת הריקבון במאכל, בייחוד בתקופות בהן הייתה בעיה בשימור וקירור מזון. תבלינים היו משמשים לאריגת שטיחים בבוכרה ופרס בהם היו משתמשים להוספת צבע לשטיחים. לתעשיית הקוסמטיקה היו משמשים בתור בשמים, שמן אתרי, קרמים לגוף וגם בתעשיית הסבון. תבלינים מסוימים מוספים כמות שהם, ואחרים עוברים תהליכי עיבוד שונים כמו ייבוש, טחינה, קליה ועוד. בימינו ניתן לקנות תבלינים בצורות שונות – באריזות סגורות או לפי משקל.