הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: סופר גרמני.
זוהי הגדרה בת 10 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: קסטנר, מן .
מידע רנדומלי על הביטוי "קסטנר":
ד"ר ישראל רודולף (רֶזֶ'ה) קַסְטְנֶר (בהונגרית: Kasztner Rezső; אפריל 1906 – 15 במרץ 1957) היה חבר ועד העזרה וההצלה בבודפשט בזמן השואה ומארגן פעולות הצלה שונות, בהן "רכבת קסטנר".
בעקבות טענה של עיתונאי ירושלמי, מלכיאל גרינוולד, שקסטנר שיתף פעולה עם הנאצים, הגיש היועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן, כתב אישום נגד גרינוולד בגין הוצאת דיבה. משפטו של גרינוולד, שעורר עניין ציבורי רב, הפך לבירור רחב יריעה של שואת יהודי הונגריה, ופעילותו של קסטנר במהלכה, ונודע כ"משפט קסטנר". בעקבות המשפט נרצח קסטנר בתל אביב. ביוני 1955 זיכה בית המשפט המחוזי את גרינוולד מרוב ההאשמות, והשופט הלוי קבע כי "קסטנר מכר את נפשו לשטן". המדינה ערערה ופסק הדין של בית המשפט העליון, שניתן לאחר הרצח, טיהר את קסטנר, ברוב דעות, מאשמת שיתוף פעולה עם הנאצים, רצח בעקיפין של יהודי הונגריה ושותפות גזל עם הנאצים; אך קבע פה אחד ש"קסטנר הציל באמצעות שקר ביודעין ובאורח פלילי את (הפושע הנאצי) קורט בכר מהעונש שציפה לו בנירנברג" (עונש מוות). השופט ד"ר שמעון אגרנט ציין בפסק דינו כי "את קסטנר תשפוט ההיסטוריה ולא בית המשפט", ואכן, הוויכוח בעניינו של קסטנר נמשך עד עצם היום הזה.
מידע רנדומלי על הביטוי "מן ":
פָּרָשַׁת הַמָּן היא פרשה בפרק ט"ז בחומש שמות (פרשת בשלח), שבה מסופר על ירידת המן לבני ישראל במהלך נדודיהם במדבר סיני. נהוג לקשר פרשה זו לנושא הפרנסה.
על פי המתואר בתחילת פרק ט"ז, בני ישראל פונים בתלונה אל משה ואהרן כי אין בידיהם אוכל, וכי הם מעדיפים מוות בעבדות מצרים, מאשר מוות מרעב במדבר סיני. בתגובה, אלוהים אומר למשה כי מעתה ירד לבני ישראל לחם בבוקר ובשר בערב, כאשר הלחם הוא המן. ירידת המן התרחשו מספר ניסים: איסוף המן היה תמיד בשיעור עומר (עשירית האיפה, בין 1.5 ל-3 ק"ג) לנפש בימות השבוע, עומר כפול ביום שישי, בעוד בשבת לא ירד כלל מן. בני ישראל נצטוו שלא לשמור מן מיום אחד למשנהו (למעט מיום שישי לשבת), ומן שהושאר מיום ליום נרקב.
יש הנוהגים לקרוא את פרשת המן מדי יום ביומו לאחר התפילה, ולכן היא נדפסה ברוב הסידורים לאחר תפילת שחרית. על פי מנהג זה נקראת הפרשה מפרק ט"ז, פסוק ד' ועד סוף הפרשה (ללא פתיחת הפרק המתארת את תלונות בני ישראל).
בשבת פרשת בשלח בה קוראים את פרשת המן, יש מנהג לפזר שאריות האוכל לציפורים, וזאת בשל מדרש המספר כי בשבת הראשונה לירידת ה"מן" אמר משה כי בשבת לא ירד מן, וביום שישי תרד כמות כפולה גם בשביל שבת. דתן ואבירם פיזרו מהמן של יום שישי בשבת, וזאת כדי להפריך את דברי משה, אך ציפורים אכלו את המן שפוזר, וכך עם ישראל ראה את מימוש נבואת משה. לכן מפזרים את האוכל בשבת זו, בה קוראים בתורה על ירידת המן.. בקהילות גאורגיה, נוהגים לאכול מאכל חיטה מיוחד שנקרא "קורקוטי", וזאת מפני "פרשת המן" המוזכרת בפרשה זו. באותו שבוע, ביום שלישי מקובל מרבי מנחם מנדל מרימנוב כי קריאת פרשת המן בסדר שנים מקרא ואחד תרגום הינה סגולה לפרנסה, ואכן אלפי יהודים, בעיקר חסידים, נוהגים לקבל מנהג זה.