ספרים גנוזים

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: ספרים גנוזים.
זוהי הגדרה בת 12 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: אפוקריפה .

קצת על אפוקריפה:
בשורות אפוקריפיות הן סדרת בשורות בנצרות אשר מתארות את חיי ישו או השליחים; או את טבע האלוהות, אך אינן משתייכות לקאנון הנוצרי. לא כל פלג בנצרות מסכים על הכללתו של חיבור מסוים בקאנון או באפוקריפה. המונח "אפוקריפה" בא מיוונית (ἀπόκρυφα) ומתייחס לכתבים "גנוזים". כתבים אלה נחשבים לעתים קרובות כשימושיים מבחינה תאולוגית, אך לא כספרים אשר חוברו בהשראה אלוהית.
ניתן לחלק את הבשורות האפוקריפיות למספר סוגים: בשורות "ינקות" (כלומר, כאלה המתארות את הינקות והילדות של ישו); בשורות "יהודו-נוצריות" (כלומר, כאלו שחוברו בכתות יהודו-נוצריות); בשורות המספקות אלטרנטיבה לבשורות הקאנוניות מבחינת המידע שהן מתארות; בשורות שמתעדות היגדים של ישו; ובשורות המתארות את הפסיון של ישו. בנוסף, קיימות בשורות הרמוניות, המנסות לאחד את כל העדויות על ישו למקור אחד.
בין הבשורות האפוקריפיות:
הבשורה על פי יעקב: חוברה ככל הנראה במאה ה-2 ונחשבת לאחת מ"בשורות הינקות" החשובות ביותר מבחינה היסטורית-מחקרית. הבשורה על פי יעקב משמשת כבסיס לבשורות ינקות אחרות, כמו בשורת הינקות על פי תומס (אין לבלבלה עם "הבשורה על פי תומס"); הבשורה על פי מתי-כביכול; בשורת הינקות הערבית; סיפורו של יוסף הנגר; חיי יוחנן המטביל.
הבשורה על פי פטרוס: בשורה זו משתייכת לתת-הקבוצה של בשורות הפסיון של ישו. היא חוברה, כפי הנראה, באמצע המאה ה-2, ולא נכנסה לקנון משום שנחשבה כדברי כפירה, וזאת מכמה סיבות הקשורות בתיאור השבוע האחרון בחייו של ישו. בבשורה זו נטען כי לאחר קימתו לתחייה, גופו של ישו רק נראה היה כגוף ממשי, ולא היה באמת כזה. טענה זו סותרת את עיקרי הדת הנוצרית, הקובעת כי תחייתו של ישו הייתה גשמית. החוקרים תמימי דעים למדי כי לא פטרוס עצמו חיבר את הבשורה, על אף התייחסויות בגוף ראשון שנועדו ליצור רושם זה. עותק מהבשורה, שנוצר במאה ה-8 ואשר נשמר בקברו של נזיר מצרי, התגלה בשנת 1886 בידי הארכאולוג אורבין בוריאנט (Bouriant).
בגלל דחיית הגנוסטיקה, סוברים חלק מן החוקרים כי בשורות בעלות נופך גנוסטי לא יכולות להיחשב כחלק מן האפוקריפה, שכן הן לא נחשבות ל"שימושיות" מבחינה תאולוגית על ידי הכנסיות בימינו. בין בשורות אלו ניתן למנות את :
הבשורה של יהודה: עותק בן המאה ה-3 מבשורה זו נתגלה בשנות ה-70 של המאה ה-20 במערה במדבר אל-מיניא שבמצרים, ופורסם ברבים ב-2006. תוכנה של הבשורה סותר את הכתוב ביתר הבשורות בברית החדשה בנוגע למעורבותו של יהודה איש-קריות בהסגרתו של ישו לרומאים. בניגוד לשאר הבשורות, זאת מספרת שישו הורה במפורש ליהודה איש קריות להסגיר אותו לרומאים. בכך היא מטהרת את יהודה איש קריות מהתדמית השלילית שדבקה בו, המתארת אותו כסמל הבוגדנות.
הבשורה על פי מריה: עותק מבשורה זו, בן המאה ה-2 או המאה ה-3, המיוחסת למריה מגדלנה, התגלה בסוף המאה ה-19. חלק ניכר מבשורה זו מכיל דיאלוג בו השליחים מבקשים ומקבלים הנחיות ממריה מגדלנה. קיימת מחלוקת אם ניתן להכליל את החיבור כ"בשורה אפוקריפית", או שהוא ספר שאינו עוסק ישירות בישו, בשליחים וביסודות הנצרות כספרי הבשורה.
נלקח מויקיפדיה