ספר מאת דן בראון

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: ספר מאת דן בראון.
זוהי הגדרה בת 16 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: התופת, הסמל האבוד, מלאכים ושדים, נקודת ההונאה, צופן דה וינצ'י, שם הצופן: מבצר דיגיטלי.

מידע רנדומלי על הביטוי "התופת":

הקומדיה האלוהית (באיטלקית: La Divina Commedia) היא פואמה שירית שכתב דנטה אליגיירי בתחילת המאה ה-14, ונחשבת לפואמה השירית הגדולה ביותר בספרות האיטלקית וחלק מהספרות הקנונית הגדולה ביותר בספרות העולמית.

הקומדיה האלוהית מורכבת משלושה חלקים (קנטיקות): התופת, כור המצרף וגן עדן (או בתרגומו של עמנואל אולסבנגר: "התופת", "טור הטוהר" ו"העדן" ). כל אחד מהחלקים מורכב מ-33 בתי שיר (קנטו), ובתוספת בית-שיר כהקדמה, מאה בתי שיר בסך-הכל. כל שורה מורכבת מ-11 הברות (הנדקסילביות והקנטו כולו בנוי בטרצה רימה, טרצות שיר במבנה אבא, בגב, גדג… שתש. לדוגמה, הקומדיה נפתחת כך:

תרגום לאנגלית (תרגם: הנרי וודסוורת' לונגפלואו):

תרגום שאול פורמיג'יני (1869):

תרגום זאב ז'בוטינסקי:

תרגום עמנואל אולסבנגר (1956):

סיפור העלילה פורשׂ בגוף ראשון את מסעו של המשורר דרך שלוש ממלכות המתים במהלך השבוע הקדוש (מיום השני הקדוש עד חג הפסחא) של אביב 1300, כשהוא מלווה בגיהנום ובכור המצרף במשורר הרומי ורגיליוס ומדריכתו בגן עדן היא ביאטריצ'ה, אידאל האישה המושלמת ואהובת נעוריו של דנטה. הסיפור אומנם פורסם בשנת 1320, לקראת מותו של דנטה, אך מתרחש בזמן שבו דנטה בן 35. הגיל שדנטה החשיב כשיא החיים באומרו שעד גיל 35 האדם מתפתח, ומאז דועך (מתאים לכך שישו מת בגיל 35, אף הוא). הדמויות בעלילה הם אנשים שמתו עד אותה שנה, חלקם דמויות ביצירות ספרותיות.

התופת בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "הסמל האבוד":

קטגוריה זו מכילה ערכים על ספרים שיצאו לראשונה לשווקים במהלך שנת 2009.

→  2000 · 2001 · 2002 · 2003 · 2004 · 2005 · 2006 · 2007 · 2008 · 2009  ←

דף קטגוריה זה כולל את 52 הדפים הבאים, מתוך 52 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

הסמל האבוד בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מלאכים ושדים":

פרס טיורינג (2016)

סר טימותי (טים) ג'ון ברנרס-לי (באנגלית: Timothy John Berners-Lee; נולד ב-8 ביוני 1955) הוא מדען מחשב אנגלי, שנודע כממציא "הרשת הכלל עולמית" (World Wide Web). זוכה פרס טיורינג לשנת 2016 "על המצאת הרשת הכלל עולמית, הדפדפן הראשון, והפרוטוקולים והאלגוריתמים הבסיסיים המאפשרים לרשת לגדול".

בשנת 1980, כאשר עבד כיועץ הנדסת תוכנה עבור CERN (מעבדת מחקר החלקיקים האירופית בסמוך לז'נבה שווייץ), פיתח ברנרס-לי פרויקט בסיסי בשם "Enquire" שיאפשר אחסון מידע וקישור אסוציאטיבי. זה היה הבסיס הרעיוני לרשת הכלל עולמית (WWW) שפיתח מאוחר יותר, כאשר שב לעבוד ב-CERN בשנת 1984.

בשנת 1989 הציע ברנרס-לי מערכת היפרטקסט גלובלית שבה יוכלו אנשים לחלוק מידע ולקשר מסמכים כך שתיווצר רשת קורים (Web) בינלאומית של מידע מקושר באמצעות קישורי-על. לשם כך הוא פיתח בסביבת NeXTStep שפה מיוחדת, HTML, שכללה תחביר אחיד לקישורים בין מסמכי הרשת (URL/URI), תוכנת שרת ותוכנת לקוח (דפדפן), שהשתמשו בפרוטוקול HTTP.

העבודה על הפרויקט החלה באוקטובר 1990, בדצמבר כבר שימשה המערכת באופן פנימי ב-CERN וב-6 באוגוסט 1991 נפתח שירות ה-WWW הפנימי של CERN לכלל רשת האינטרנט. אתר ה-WWW הראשון באינטרנט היה info.cern.ch. מאז, התפתחה רשת ה-WWW באופן נרחב והיא מהווה כיום את השימוש הנפוץ ביותר באינטרנט לאחר הדואר האלקטרוני.

מלאכים ושדים בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "נקודת ההונאה":

מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA – נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.

נאס"א נוסדה ב־29 ביולי 1958 מכוח חוק האווירונאוטיקה והחלל הלאומי, והחליפה את הסוכנות הלאומית לאווירונאוטיקה (NACA). הסוכנות הפכה למבצעית ב־1 באוקטובר 1958. מאז הקמתה אחראית נאס"א לכל תוכניות החלל האזרחיות של ארצות הברית. מבין הישגיה הבולטים ביותר של נאס"א ניתן למנות את שיגור האמריקאי הראשון לחלל במסגרת תוכנית מרקורי, הנחתת האדם הראשון על הירח במסגרת תוכנית אפולו ושיגורם של 135 משימות מעבורות חלל במסגרת תוכנית מעבורות החלל. נאס"א שיגרה גם עשרות גשושיות רובוטיות אל עבר כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש ואל השמש עצמה, והיא סוכנות החלל היחידה עד כה ששיגרה גשושיות שיצאו ממערכת השמש.

מ־1946 עסקה NACA בניסויים אווירונאוטיים כדוגמת המטוס העל קולי בל X-1. בתחילת שנות ה-50 הועלה אתגר לשיגור לוויין מלאכותי למסלול סביב כדור הארץ במסגרת השנה הגאופיזית הבינלאומית (1957-58). ארצות הברית ניסתה להגיע אל החלל במסגרת תוכנית וונגארד שהפעיל חיל הים האמריקאי, אך ברית המועצות הגיעה לפניה עם שיגור ספוטניק 1 ב־4 באוקטובר 1957. בעקבות הכשלונות האמריקאיים שהצביעו על כך כי לרוסים יש יכולות טכנולוגיות מתקדמות יותר מלארצות הברית (משבר ספוטניק) קרא הקונגרס האמריקאי לטיפול מהיר בסוגיה ונשיא ארצות הברית, דווייט אייזנהאואר, יחד עם יועציו, החלו לפעול בעניין. בסופו של דבר הגיעו להסכם כי תוקם סוכנות פדרלית חדשה שתבוסס על NACA ותהיה אחראית על פעילות החלל האזרחית של ארצות הברית. באותה תקופה הוקמה גם DARPA האחראית בין היתר על פיתוח טכנולוגיות חלל לשימושים צבאיים.

נקודת ההונאה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "צופן דה וינצ'י":

איונים • דורים • הפלישה הדורית    

פוליס • הקולוניזציה היוונית • טיראניה • הומרוס • הסיודוס   

מלחמת פרס-יוון • אתונה העתיקה • ספרטה • תבאי • התיאטרון ביוון העתיקה •

התרבות ההלניסטית • הממלכה הסלאוקית • מוקדון • מצרים • יוון • פונטוס • פרגמון • אפירוס

פלנקס • הופליט • הצבא הספרטני • הצבא המקדוני

אדריכלות • אמנות • דת • החברה • כלכלה • מטבח • תיאטרון • מיתולוגיה • מתמטיקה • פילוסופיה • ספורט • ספרות

המשחקים האולימפיים (יוונית: Ολυμπιακοί Αγώνες) היו חגיגה אתלטית ודתית שנערכה בעיר היוונית אולימפיה בעת העתיקה. המשחקים נערכו לפחות 293 פעמים, החל משנת 776 לפנה"ס ועד לשנת 393.

המקורות ההיסטוריים של המשחקים האולימפיים ביוון אינם ידועים, אך ישנם מספר אגדות ומיתוסים הנוגעים לנושא. אחת מהם היא האגדה על פלופס, מלך אליס והפלופונסוס, אליו הופנו הצעות בזמן המשחקים. במיתוס מסופר כיצד גבר פלופס על המלך אוינומאוס וזכה בידה של בתו היפודאמיה בעזרת פוסידון ותחבולת רמיה שבה היה שותף הרכב של אוינמאוס, מירטילוס.

מיתוס אחר מדבר על הגיבור הרקולס, שזכה במרוץ באולימפיה ופסק כי צריך לערוך את המרוץ מחדש כל ארבע שנים. מיתוס נוסף טוען כי זאוס קבע את החג לאחר שהביס את הטיטאן קרונוס. אגדה אחרת מספרת על המלך איפיטוס מאליס שנועץ בפיתיה, האורקל מדלפי, כיצד להציל את אנשיו ממלחמה במאה התשיעית לפנה"ס. הנביא ייעץ לו לארגן משחקים לכבוד האלים. האויב הספרטני של איפיטוס החליט לעצור את המלחמה בזמן המשחקים, שנקראו אולימפיים על שם העיר אולימפיה בה נערכו. אגדה אחרת מספרת כי יום אחד שחרר זאוס שני נשרים אשר הקיפו את העולם ונחתו באולימפיה. סיפור נוסף גורס כי הרקולס ערך את המשחקים כחלק מטקסי ההשכבה של המלך אוגיאס שאותו הרג לאחר שסירב לשלם לו את שכרו לאחר שניקה את רפתותיו.

צופן דה וינצ'י בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "שם הצופן: מבצר דיגיטלי":

דף קטגוריה זה כולל את 10 הדפים הבאים, מתוך 10 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

שם הצופן: מבצר דיגיטלי בויקיפדיה