סרט עם גילה אלמגור
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: סרט עם גילה אלמגור.
זוהי הגדרה בת 18 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: החוב, מינכן, שלוש אמהות, החיים על פי אגפא, שליחותו של הממונה על משאבי אנוש.
מידע רנדומלי על הביטוי "מינכן":
ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך. כעת יש בוויקיפדיה העברית 206,784 ערכים.
פורטל רומא העתיקה הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברומא העתיקה, מדינה בעת העתיקה. בפורטל נמצאים קישורים להיסטוריה של המדינה ונדבכיה השונים בתחומים: צבא ומלחמות, פרובינקיות, דת, תרבות, אומנות ופוליטיקה.
אלכסנדר המילטון היה פוליטיקאי, מדינאי, עיתונאי, עורך דין וחייל אמריקאי. אחד מעורכי הדין החוקתיים הראשונים הבולטים ביותר בארצות הברית, והיה ציר משפיע בועידת החוקה והמחבר העיקרי של "מאמרי הפדרליסט", שהציגו את החוקה האמריקאית לציבור הניו יורקי הסקפטי. להמילטון בתפקידו כשר האוצר הראשון, הייתה השפעה ארוכת טווח על כלכלת ארצות הברית כשמיסד את ה"בנק מרכזי הראשון" ואת המלווה הציבורי. יריבו הפוליטי העיקרי היה תומאס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארצות הברית.
עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם –
עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי.
עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
"חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי.
שייטת הטרפדות היא שם כולל למספר יחידות של חיל הים הישראלי שהפעילו ספינות טורפדו. ספינות אלו כונו בחיל הים הישראל טרפדות. הן היו כלי שיט קטנים ומהירים שקיבלו את שמם מנשק הטורפדו שאותו נשאו. ספינות אלו הופעלו במשך קרוב ל-20 שנה, בשנים 1950 – 1969. הטרפדות החליפו את ספינות המשמר שהוצאו מהשירות. הן אורגנו תחילה במסגרת של שייטת: השייטת הקטנה, ואחר כך שייטת 5 ושייטת 15. בהמשך אורגנו הטרפדות בפלגות: פלגה 912, פלגה 914 ופלגה 915. הספינות הוצבו בבסיסי חיל הים בחיפה ובאילת ובהמשך גם בבסיס חיל הים באשדוד.
מידע רנדומלי על הביטוי "שלוש אמהות":
אורי קליין (נולד ב-1946) הוא מבקר קולנוע ישראלי, זוכה פרס סוקולוב לעיתונאות (2007).
קליין נולד בתל אביב. למד ספרות אנגלית וספרות צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן נמנה עם המחזור הראשון של החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, יחד עם איתן גרין. לקראת תום לימודיו החל ללמד תאוריה והיסטוריה של הקולנוע. קליין לימד גם באוניברסיטת חיפה, בבית הספר לאמנות קאמרה אובסקורה, בבית הספר לקולנוע שבמדרשה לאומנות בבית ברל, ובמוסדות לימוד נוספים.
בשנת 1979 החל לכתוב ביקורות קולנוע עבור העיתון "דבר". הוא נסע לארצות הברית למשך חמש שנים, שם למד קולנוע באוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1987 שב ארצה והתמנה למבקר הקולנוע של עיתון "הארץ".
בשנת 2007 קיבל אורי קליין את פרס סוקולוב לעתונות כתובה.
בשנת 2015 קיבל אות הוקרה על מפעל חיים בטקס הפתיחה של פסטיבל הקולנוע ירושלים.
מידע רנדומלי על הביטוי "החיים על פי אגפא":
פרס אופיר (בשמו המלא: פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע על שם שייקה אופיר, מכונה גם: האוסקר הישראלי) הוא פרס הניתן מדי שנה על ידי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה עבור יצירה קולנועית מצטיינת. הפרס קרוי מאז 2004 על שמו של השחקן ואיש הקולנוע הישראלי שייקה אופיר, ומוענק מאז שנת 1990.
טקס פרסי האקדמיה לקולנוע מתקיים מדי שנה בחודש ספטמבר, כארבעה חודשים לפני ההכרזה על המועמדים לפרס האוסקר האמריקאי. הזוכה בפרס "הסרט הטוב ביותר" נשלח כנציגה של ישראל להתמודד על מועמדות לזכייה באוסקר, בקטגוריית "פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר". מתוך זוכי פרס האופיר בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר" לאורך השנים, 10 סרטים נבחרו להיות מועמדים לפרס אוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר".
מדי שנה מתמודדים בטקס מספר סרטים עלילתיים. שנת 2004 זכורה כשנת השיא של אחוזי הצפייה בסרטי הקולנוע הישראלי ושנת השיא של טקס פרסי אופיר: התמודדו 23 סרטים עלילתיים, בהם שוברי הקופות "סוף העולם שמאלה", "מדורת השבט" ו"ללכת על המים".
שיא הזכיות, נכון לשנת 2012, הוא לסרט "האסונות של נינה", אשר גרף בשנת 2003 11 פרסים מתוך 13 אפשריים (לא כולל פרס "הסרט התיעודי הטוב ביותר" ו"פרס מפעל חיים"), כולל הסרט הטוב ביותר, אך הפסיד את פרס השחקן הטוב ביותר לאריה אליאס ואת פרס המלחין הטוב ביותר לאהוד בנאי (שניהם מהסרט "מסעות ג'יימס בארץ הקודש"). שיא הזכיות לאדם שייך לאסי דיין שזכה ב-8 פרסי אופיר, והוא גם היחיד שזכה בפרסים על בימוי, כתיבה ומשחק גם יחד.
מידע רנדומלי על הביטוי "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש":
אריאנה מלמד (נולדה ב-16 במרץ 1958) היא עיתונאית, סופרת, בעלת טור, עורכת, מבקרת ספרות וטלוויזיה ישראלית.
מלמד נולדה בבוקרשט שברומניה להורים ניצולי שואה. משפחתה עלתה עמה לישראל בשנת 1960 והשתקעה באשדוד, שם גדלה והתחנכה. כשהייתה בת שמונה נפגעה בתאונת דרכים והייתה מרותקת למיטתה לתקופה ממושכת.. שירתה בצה"ל בגל"צ ואחר־כך בבסיס תחזוקה.
בשנת 1984 החלה מלמד לעבוד בעיתון "חדשות" כמבקרת הספרות שלו, וכתבה בו עד לסגירתו ב-1993. מלמד הוסיפה אחר־כך וכתבה במקומונים "כל העיר" ו"העיר" וב"מעריב" ומאוחר יותר ב"ידיעות אחרונות" ובאתר האינטרנט ynet של קבוצת ידיעות אחרונות. מלמד כתבה גם טורי אוכל תחת שם העט "אנה וגנר". בדצמבר 2014 פרשה מלמד מהעיתון "ידיעות אחרונות". מלמד גרסה כי פרישתה נבעה מכך שלא פורסם מאמרה המבקר את ציפי לבני בזמן הבחירות. מלמד קנתה לה שם ככותבת קלת עט, רהוטה וידענית. דעותיה הנחרצות, בייחוד כמבקרת ספרות וטלוויזיה, זכו לעתים לתגובות חריפות ממבוקריה, כשלעתים קרובות התמקדה התגובה במראה החיצוני של מלמד ובאופייה. בשנת 2015 השתתפה בעונת ה-VIP השנייה של תוכנית המציאות האח הגדול והייתה המודחת הראשונה מן התוכנית.
שליחותו של הממונה על משאבי אנוש בויקיפדיה