עיבוד לשימוש מחודש
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: עיבוד לשימוש מחודש.
זוהי הגדרה בת 18 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: מחזור, מיחזור.
מידע רנדומלי על הביטוי "מחזור":
מיחזור הוא תהליך שבו מפרקים פסולת ומחזירים אותה למצב של חומר גלם, אשר ישמש לייצור מוצרים חדשים. המיחזור מאפשר חיסכון בחומרי גלם בתוליים מצד אחד ומצמצם את כמויות הפסולת והזיהום מצד שני, ועל כן נודעת לו חשיבות גם כלכלית וגם אקולוגית.
נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, בישראל ממחזרים 15%-25% מהפסולת, וכ-90% מהמים.
בתהליך של מִיחזור נייר מרסקים נייר ישן בתוך מים ליצירת עיסה נוזלית, אשר נפרשת בשכבה דקיקה על רשת לייבוש. בתום הייבוש ניתן לקלף נייר מן הרשת – זהו הנייר הממוחזר.
בכל פעם שהנייר עובר את תהליך המיחזור, סיבי הנייר מתפרקים, ואיכות הנייר יורדת. גורמים נוספים שמפחיתים את איכות הנייר הממוחזר הם: הדיו עמו כותבים או מדפיסים על הנייר, וציפוי מבריק מכל סוג. נייר ממוחזר מאיכות נמוכה משמש למוצרים אשר דורשים איכות נייר נמוכה יותר, או שהוא מעורבב עם נייר חדש כדי להעלות את איכותו.
אחד משלבי תהליך מיחזור הנייר הוא הלבנה, ומטרתה להשיב לנייר את הצבע הלבן ולאפשר לו לשמש כמשטח יעיל לכתיבה ולהדפסה. תהליך ההלבנה נעשה על ידי חומרים כימיים שונים (כלור במרבית המקרים).
תהליכי מיחזור פסולת אלקטרונית נעשים באמצעות מגוון שיטות מכניות ותעשייתיות. השיטה הפופולרית והיעילה ביותר לסביבה היא שיטת ההנדסה ההפוכה (Demanfacturing) בה מופרדים הרכיבים האלקטרונים ברי המיחזור באופן ידני, לאחר מכן נגרסים במספר שלבים מכנים מורכבים, ואז מופרדים בתהליכים כימים לחומרי היסוד הניתנים לשימוש מחודש. החומרים המוחזרים לתעשייה הם מתכות כבדות, עופרת, בדיל, פלטינה, בריליום, כספית וזהב. שאר החומרים, אשר אינם ניתנים למיחזור, מועברים להטמנה במטמנות עירוניות על מנת למנוע שריפה בלתי מבוקרת. תהליך מיחזור הפסולת האלקטרונית יקר ועל כן מחייב סבסוד או רגולציה ממשלתית בדומה לנהוג באיחוד האירופאי ("Waste Electrical and Electronic Equipment Directive") ותקני ה-EPA האמריקאים.
מידע רנדומלי על הביטוי "מיחזור":
נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, בישראל ממחזרים 15%-25% מהפסולת.
שני החוקים המרכזיים בישראל העוסקים בפסולת ובמחזורה הם חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 וחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993.
חוק שמירת הניקיון אוסר על לכלוך ועל השלכת פסולת ברשות הרבים. כן מחייב החוק את הרשויות המקומיות להקים אתרים לסילוק פסולת. מתוקף החוק הוקמה גם קרן לשמירת הניקיון שמטרתה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה לשמירה על הניקיון, למניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, למיחזור, למניעת מפגעים ולמניעת שילוט בלתי חוקי. מקורות המימון העיקריים של הקרן הם כספים שמקורם בקנסות ובהיטלים שנגבים מכוח החוק. במרוצת השנים נקבע שגם כספי הקנסות וההיטלים שנגבים מכוח חוקים נוספים יועברו לקרן לשמירת הניקיון.
חוק איסוף ופינוי פסולת ומיחזור מסמיך רשויות מקומיות לקבוע בתחומן הסדרים לאיסוף פסולת למיחזור. החוק גם הסמיך את השר לאיכות הסביבה לחייב רשויות מקומיות לקבוע הסדרים כאלה, ואולם רק ב-1998, חמש שנים לאחר שנחקק החוק, השתמש השר בסמכות זו, והטיל על הרשויות המקומיות חובה להפחית בהדרגה את כמות הפסולת שהן מעבירות לסילוק, ולהמירה במיחזור. בתקנות שקבע השר נקבעו שיעורים נמוכים יחסית: עד סוף אותה שנה נדרש מהרשויות המקומיות שיעור מיחזור של 10%, עד סוף שנת 2000 – 15%, ועד סוף 2007 – 25%. כן ניתנה אפשרות לקבל פטור מהוראות אלה.