עיר בשפלת יהודה
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: עיר בשפלת יהודה.
זוהי הגדרה בת 15 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: רמלה, רחובות, בית שמש, נס ציונה, קריית גת.
מידע רנדומלי על הביטוי "רמלה":
(לשנת 2013 אלא אם כן צוין אחרת)
ישראל ישראל 6.484 מיליון (2017)
ארצות הברית ארצות הברית 5,425,000-6,800,000 (2015)
צרפת צרפת 478,000
קנדה קנדה 380,000
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 375,000
רוסיה רוסיה 190,000
ארגנטינה ארגנטינה 181,500
גרמניה גרמניה 118,000
אוסטרליה אוסטרליה 112,500
ברזיל ברזיל 95,200
דרום אפריקה דרום אפריקה 77,500
אוקראינה אוקראינה 65,000
הונגריה הונגריה 48,000
מקסיקו מקסיקו 40,000
בלגיה בלגיה 30,000
הולנד הולנד 29,900
איטליה איטליה 28,100
צ'ילה צ'ילה 18,500
שווייץ שווייץ 17,400
טורקיה טורקיה 17,300
אורוגוואי אורוגוואי 17,200
שוודיה שוודיה 15,000
ספרד ספרד 12,000
בלארוס בלארוס 11,500
איראן איראן 10,100
מידע רנדומלי על הביטוי "רחובות":
מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל. כמו כן, המכון משמש כמוסד אוניברסיטאי, "מדרשת פיינברג", המקבל תלמידים ללימודים אקדמיים לתואר שני ושלישי (דוקטור).
מכון ויצמן הוא המוסד השלישי להשכלה גבוהה שהוקם בישראל (לאחר הקמת הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים). המכון, שנקרא עם ייסודו בשנת 1934 מכון זיו, הוקם ביזמתו של חיים ויצמן. ויצמן שאף להקים מכון מחקר שימצא תהליכים כימיים ליצירת דשנים שיאפשרו גידולים באזורים צחיחים, וכן יחקור תהליכים כימיים אשר יהוו בסיס לתעשייה כימית בארץ ישראל. המימון למכון המחקר הגיע מידידיו של ויצמן הלורד ישראל ורבקה זיו, ממיסדי רשת החנויות מרקס אנד ספנסר; והוא נקרא על שם בנם דניאל זיו שנפטר בגיל צעיר.
המכון הוקם ברחובות בסמוך לתחנת מחקר חקלאית "המכון לחקר החיטה". מכון זיו נוהל בראשיתו על ידי פרופסור ארנסט דוד ברגמן. חיים ויצמן היה מעורב רבות באיתורם והשמתם של כעשרה מדענים שעבדו במכון בשנים הראשונות; וגם פעל לגיוס הכספים והאמצעים הדרושים לפעילותו. במהלך מלחמת העצמאות פעלה במכון יחידה של חיל המדע בעידודו של ברגמן וחרף התנגדותו של ויצמן. רבים מראשי יחידה זאת הכוללים את האחים אפרים ואהרן קציר, ישראל דוסטרובסקי ועמוס דה-שליט, שהיו מאוחר יותר ממקימי מכון ויצמן.
מידע רנדומלי על הביטוי "בית שמש":
בית ספר הוא מוסד חינוכי בבעלות פרטית או ממשלתית, האחראי על פרק הלימוד הטרום־אקדמי. על פי רוב, בית ספר הוא מבנה בו משתתפים תלמידים וסגל הוראה בשיעורים יומיים. מנהל בית ספר אחראי על בדרך כלל גם על ניהול פיזי וכלכלי של בית הספר וגם על הנהגתו החינוכית. עם זאת, ניתן למצא לעתים לצידו של המנהל החינוכי נמצא יועץ חינוכי, השואף לסייע לתלמידים לפתור בעיות שונות העלולות לפגוע בתפקוד האקדמי שלהם.
ילדים מתחילים את לימודיהם בבית הספר בגיל 7-5, בהתאם לנהוג בכל מדינה. ברוב המדינות הילדים הצעירים הולכים לגן ילדים לפני בואם לבית הספר.
בית הספר הוא אבן הבניין של החינוך הפורמלי. הוא נועד לאפשר לתלמידים להשתלב בחברה על ידי רכישת השכלה ומקצוע. הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקוד התלמיד בתחומי הדעת השונים, הנלמדים בבית הספר.
פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: נראה שהכל מתבסס על מקור אחד ומציין קביעות די נחרצות.
עם הקמתו יועד בית הספר לשמש ככלי עזר לתהליך החיברות של בני השכבות המיוחסות בחברה המסורתית. בית הספר לא היה המוסד היחיד שנועד לתהליך הסוציאליזאציה בתקופה זו. עם זאת, הוא לא נועד להחליף את התרומה החינוכית של המשפחה, מוסדות הדת ומוסדות חברתיים אחרים, אלא רק להשלים אותה בתחומים הספציפיים שבהם התקשו לקדם את הדור הצעיר. בהתאם לכך, התפקיד העיקרי שיועד בתחילה לבית הספר היה הקנייה של ידע.
מידע רנדומלי על הביטוי "נס ציונה":
המכון למחקר ביולוגי בישראל הוא יחידת סמך ממשלתית העוסקת במחקר יישומי בתחומי ביולוגיה, מיקרוביולוגיה, כימיה רפואית, מדעי הטבע ומדעי הסביבה.
המכון הוקם בשנת 1952, ושוכן בנס ציונה. הוא מסונף למשרד ראש הממשלה, ופועל בקשר הדוק עם משרד הביטחון ונודע כגוף שעוסק, בין השאר, בפיתוח אמצעי הגנה מפני נשק ביולוגי ונשק כימי. לפי טענות שלא ניתן להן אישור, המכון עוסק גם בפיתוח אמצעי לחימה כימיים וביולוגיים.
המכון הביולוגי מחולק ל-9 מחלקות:
בצד פעילותו הביטחונית החסויה, עוסק המכון גם בפעילות אזרחית גלויה:
מנהלו הראשון של המכון היה פרופ' אלכס קינן. במשך שנים רבות עמד בראש המכון פרופ' אלכסנדר כהן, ומאמצע שנות ה-70 ובמשך 16 שנים עמד בראש המכון פרופ' ישראל הרטמן. בשנים 1995–2013 עמד בראש המכון ד"ר אביגדור שפרמן. מ-2013 עומד בראשו פרופ' שמואל שפירא.
מאמרים מאת חוקרי המכון מתפרסמים בכתבי עת אקדמיים, וחוקרי המכון משתתפים בכנסים מדעיים בארץ ובחו"ל.
להפצה מסחרית של מוצרי המכון משמשת החברה הישראלית לחקר מדעי החיים בע"מ, שהיא חברה בת של המכון ושוכנת במתחם שלו. מרבית תוצרתה של החברה מופנית ליצוא.
מידע רנדומלי על הביטוי "קריית גת":
אריה לוֹבָה אליאב (21 בנובמבר 1921 – 30 במאי 2010) היה פעיל עלייה, התיישבות ושלום, חבר הכנסת, סופר והוגה דעות, חתן פרס ישראל על תרומה לחברה (1988).
נולד בשנת 1921 בשם אריה לובה ליפשיץ במוסקבה, השני משלושת ילדיהם של מתילדה לבית פרנס ויוסף ליפשיץ. סב-סבו היה הרב ברוך מרדכי אטינגר, רבה של העיר בוברויסק, מגדולי חסידי חב"ד. אליאב עלה לארץ ישראל בשנת 1924, ולמד בבית-הספר "הלפרין" בתל אביב, בגימנסיה הרצליה ובאוניברסיטה העברית בירושלים במגמת היסטוריה כללית וסוציולוגיה.
בשנת 1936 הצטרף כנער לארגון "ההגנה", ובמלחמת העולם השנייה התנדב ליחידת תותחני החוף של הצבא הבריטי, ושירת בו בשנים 1941–1945. לאחר תום המלחמה גויס לשירות הידיעות של ההגנה (ש"י), ואחר כך למוסד לעלייה ב', שעסק בהעפלה. בשנים 1946–1948 שימש כעוזרו של שאול אביגור, ראש המוסד לעלייה ב', ועסק בשליחותו בתחומים שונים הקשורים להכנת ניצולים ופליטים יהודיים להעפלה לארץ ישראל. בדצמבר 1946 ובינואר ופברואר 1947 פיקד על מסע העפלה ארוך בן 5,000 ק"מ באוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" תחת דגל הונדורס, ושם הכיר את רעייתו לעתיד טניה.