פיוט לשבת
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: פיוט לשבת.
זוהי הגדרה בת 9 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: ידיד נפש .
קצת על יְדִיד נֶפֶשׁ:
יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16. נהוג לשיר אותו בקהילות אשכנזיות וחסידיות רבות בתפילת קבלת שבת בליל שבת בין תפילת מנחה של יום שישי לבין המזמורים של קבלת השבת (לפני המזמור "לכו נרננה"), ובשבת אחר הצהריים בסעודה שלישית (בעיקר במקומות כתנועות נוער ושבתות של ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר/מכינות מהזרם הדתי לאומי). בקהילות ספרדיות מסוימות נהוג לשיר אותו לפני תפילת שחרית כחלק משירת הבקשות.
יש שייחסו בטעות את הפיוט לרבי יהודה הלוי או לרבי ישראל נג'ארה, אך למעשה נכתב על ידי יליד צפת, רבי אלעזר אזכרי (1533 – 1600), שהיה דרשן ומקובל ונמנה עם ענקי הרוח שהסתופפו באותה תקופה בצפת, כדוגמת: הרדב"ז, שלמה אלקבץ, הרמ"ק, יוסף קארו, חיים ויטל, האר"י, ישראל נג'ארה, ועוד.
הפיוט נדפס לראשונה בשנת 1600 בספרו המפורסם של אזכרי, "ספר חרדים", שם כתב כי הפיוט הוא "בקשה על הייחוד וחשק האהבה". הפיוט התקבל במהרה בסידורים על פי נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים נוסח אשכנז, שהראשון שהביא אותו הוא היעב"ץ בסידורו "בית יעקב", ושם העיר על הפיוט כי הוא "זמר לעורר הנפש לאהבת השם יתברך".
הפיוט בנוי בארבעה בתים, בכל בית שלושה טורים וכל טור מתחלק לשתי צלעות. הטורים חרוזים במבנה א-א-ב א-א-ב, שני הטורים הראשונים בחרוז "ָךְ" והשלישי בחרוז "ָם". כל צלע שקולה לפי שמונה תנועות לרבות שוואים וחטפים. בראשי הבתים אקרוסטיכון של השם המפורש.
בשל תפוצתו הרבה של הפיוט נפלו בו שינויים ושיבושים רבים, שהבולט והמפורסם שבהם הוא החלפה של המשפט "והייתה לך שפחת עולם" ל"והייתה לה שמחת עולם". שיבושים נוספים היו במשפט "אנא אלי מחמד לבי", שבנוסח אשכנז שובש ל"אלה חמדה לבי" (שהפך לאחר מכן לשיר בתנועות הנוער), ובחלק מנוסחי עדות המזרח שונה ל"אנא אלי חמדת לבי", ככל הנראה מתוך רצון להתרחק משמו של מוחמד. פרופ' מאיר בניהו גילה את כתב היד המקורי של הפיוט כתוב בעצם כתיבת ידו של המחבר בגנזי בית המדרש לרבנים באמריקה הוא הדפיס אותו בעלה בודד יחד עם אהרן מירסקי שניקדו. נוסח זה, המוגה מתוך כתב ידו של המחבר עצמו, מופיע בסידור רינת ישראל; אחר כך, הוציא מכון "יד בן צבי" בירושלים מהדורה מדעית שלו, אף היא מתוך כתב יד של המחבר.
נלקח מויקיפדיה