פיזקאי ניו זילנדי, חקר רדיואקטיביות
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: פיזקאי ניו זילנדי, חקר רדיואקטיביות.
זוהי הגדרה בת 35 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: רתרפורד, ארנסט רתרפורד.
מידע רנדומלי על הביטוי "רתרפורד":
פרס נובל לכימיה לשנת 1908
לורד ארנסט רתרפורד (באנגלית: Ernest Rutherford; 30 באוגוסט 1871 – 19 באוקטובר 1937) היה פיזיקאי בריטי יליד ניו זילנד, מגלה הסיבות לרדיואקטיביות, מתאר מבנה האטום וחתן פרס נובל לכימיה לשנת 1908, "על מחקריו במבנה האטום ובכימיה של חומרים רדיואקטיביים". נחשב לאבי הפיזיקה הגרעינית. נשיא החברה המלכותית 1925–1930.
רתרפורד נולד בעיירה ברייטווטר (Brightwater) הסמוכה לעיר נלסון שבאי הדרומי של ניו זילנד. אביו ג'יימס הגיע בגיל 4 לניו זילנד מסקוטלנד והיה יצרן פשתן, ואמו מתילדה הגיעה בגיל 13 מאנגליה והייתה מורה.
בשנת 1890 זכה במלגה ולמד באוניברסיטת ניו זילנד שבקרייסטצ'רץ' מתמטיקה, לטינית ופיזיקה ושיחק בנבחרת הרגבי. בשנת 1893 זכה בתואר שני כפול בהצטיינות בפיזיקה ובפיזיקה מתמטית.
בשנת 1895 קיבל מלגה ללמודים באוניברסיטת קיימברידג' ושם הצטרף לפרופסור ג'יי. ג'יי. תומסון מגלה האלקטרון במעבדת קוונדיש. התמחה ברדיואקטיביות וגילה בשנת 1898 שלקרינה רדיואקטיבית יש שתי צורות אותן כינה קרינת אלפא וקרינת בטא.
בשנת 1898 קיבל משרת הוראה באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול, קנדה, שם עבד עם הכימאי פרדריק סודי, לימים חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1921. בשנת 1900 חזר לניו זילנד על מנת להינשא לג'ורג'ינה ניוטון. לזוג נולדה בת אחת.
מידע רנדומלי על הביטוי "ארנסט רתרפורד":
ניסוי רתרפורד (הקרוי גם ניסוי עלה הזהב וניסוי גייגר-מרסדן) הוא ניסוי שנעשה בשנת 1909 על ידי הנס גייגר וארנסט מרסדן בהדרכתו של ארנסט רתרפורד במעבדות הפיזיקה של אוניברסיטת מנצ'סטר. ניסוי זה תרם תרומה מכרעת לפסילת מודל עוגת הצימוקים לתיאור האטום.
הם מדדו את סטיית חלקיקי האלפא שנותבו לעלה דק מזהב. על פי המודלים באותה העת, חלקיקי האלפא היו אמורים לסטות במעלות בודדות לכל היותר, אם בכלל. אולם, תוצאות הניסוי הראו שחלק קטן מהחלקיקים הוסט בזויות הגדולות הרבה יותר מ-90 מעלות. רתרפורד הסיק מהניסוי שהמטען החיובי באטום מרוכז ביותר, באופן כזה שהוא יכול להחזיר חלקיקי אלפא העוברים מספיק קרוב אליו. המסקנה הזו הובילה לפיתוח המודל הפלנטרי.
גייגר ומרסדן הפגיזו מספר עלי מתכת שונים בחלקיקי אלפא שנוצרו משפופרת גז רדיום-ברומיד. מיקרוסקופ דל-עוצמה שימש למדידת פיזור החלקיקים. פרוצדורה זו הצריכה ישיבה בחושך במשך שעות רבות, במהלכן נדרשו גייגר ומרסדן לצפות בהבזקי אור קטנים שנוצרו כתוצאה מפגיעת חלקיקי האלפא במסך אבץ הגופרית.
מגוון עלי מתכות שימשו בניסוי כגון: אלומיניום, ברזל, זהב ועופרת יחד עם עלי זהב בעובי משתנה שנעשו על ידי הצמדת מספר עלים יחד. בהתחשב במסה ובתנע הגבוהים של חלקיק אלפא, התחזיות בנוגע לתוצאות הניסוי היו שהחלקיקים שיעברו דרך עלה במתכת יוסטו במספר מעלות זעיר לכל היותר, אם בכלל (כאשר מספר החלקיקים העובר את העלה יקטן ככל שהוא יתעבה) והשאר יקלטו בעלה.