פיסת אריג
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: פיסת אריג.
זוהי הגדרה בת 9 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: מטפחת.
מידע רנדומלי על הביטוי "מטפחת":
קניין חליפין (או קניין סודר) הוא קניין רווח במשפט העברי, המבוסס על פעולת חליפין של שני חפצים. בקניין חליפין מחליף הקונה את כליו בכלי הנמכר לו, המוכר מגביה את סודרו של הקונה ובכך חל קניין. בתום ההקניה אמור המוכר בדרך כלל להשיב לקונה את סודרו.
את מקורו של קניין זה למדו חז"ל מהפסוק במגילת רות: "ושלף איש נעלו" (מגילת רות, פרק ד', ז') מכאן שקניין זה אינו מדאורייתא, אלא רק "מדברי קבלה" (מהנביאים או הכתובים).
מכיוון שבפסוק נאמר נעלו, פוסק רב נחמן (בניגוד לדעת רב ששת) כי ניתן לבצע קניין חליפין דווקא בכלי, אבל לא באוכלים. אם כי, גם אם אין הכלי שווה פרוטה, ניתן לבצע בו קניין חליפין.
רב ולוי נחלקו האם מטבע נקנה בחליפין. רב פפא מסביר את דעתו של השולל, כי לא ניתן להחליף מעות בדבר אחר בתורת חליפין, מכיוון שלכסף אין חשיבות עצמית אלא על הצורה החקוקה בו והנותנת לו את שוויו, ומכיוון שאם יחליט המלך או הממשלה להחליף את המטבע לסמל אחר הוא לא יהיה שווה יותר כמובם, אין הוא נחשב ל"דבר מסוים" (מסוים = שלם) כדוגמת נעל, שהיא מסוימת ושלימה ויש לה שווי עצמי שאינו בטל לעולם.
רב נחמן מסביר באופן שונה; חז"ל גזרו, שקניין כסף אינו קונה, שכן הם חששו שאדם יקנה מחבירו חפץ, וישאיר אותו בבית המוכר, ואז אם תפרוץ שריפה בבית המוכר הוא לא יטרח יותר מדי להצילו, ולכן תיקנו שהחפץ יהיה של המוכר עד אשר הקונה ימשוך אותו לביתו, ואז אין חשש זה. לפי זה, אומר רב נחמן, קיים חשש זה גם כאשר מחליפים מעות בקניין חליפין, ולכן אין ניתן לקנות חפצים על ידי משיכת המעות; לפי זה, פוסק רב נחמן כי ניתן להחליף דמי שור בדמי פרה, מכיוון שהדבר אינו מצוי, ו"מילתא דלא שכיחא" – דבר שאינו מצוי, לא גזרו בו חכמים.