פלוגתא
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: פלוגתא.
זוהי הגדרה בת 6 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: ריב, מחלוקת, פולמוס .
מידע רנדומלי על הביטוי "ריב":
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת. כל צד מנסה להוכיח שטענתו או דעתו הן הנכונות ולעתים אף בשימוש בכוח. מחלוקות יכולות להתקיים בין שני אנשים, כמו גם בין קהל רב. מחלוקות אף יכולות לגרור עמים ומדינות שלמות לעימותים קשים כגון קרבות ומלחמות.
ישנן מחלוקות אידאולוגיות, שנמשכות לאורך שנים או דורות רבים, כמו מחלוקות בנושאי דת, פילוסופיה ופוליטיקה. ישנן מחלוקות שבהן הצדדים מתפשרים די מהר, כגון ויכוחי ילדים.
פסקי דין ניתנים לעתים בהסכמה פה אחד, אך פעמים רבות חלוקות הדעות בין השופטים היושבים בדין, וההכרעה מתקבלת ברוב קולות, תוך הצגת עמדתו של כל אחד מהשופטים.
בפרקי אבות נעשית הבחנה בין שני סוגים של מחלוקות:
כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו.
מחלוקת לשם שמים היא מחלוקת עניינית, שהעוסקים בה חותרים להגיע לחקר האמת, ועל כן סופה להתקיים, כלומר תוכנה ימשיך להיות רלוונטי גם לאחר שתוכרע ולא יהיה ניתן למנוע ממנה מלהתקיים. מחלוקת שאינה לשם שמים היא מחלוקת אישית, המשקפת מאבקי כוח ורצון בשררה, ולכן תוכנה יחדל להיות רלוונטי ברגע שתוכרע, ויישכח מלב.
מידע רנדומלי על הביטוי "מחלוקת":
דִּיבֵּייט (מאנגלית אמריקנית: debate) או דִּיבֵּייטִינְג (מאנגלית בריטית: debating), ועל פי האקדמיה ללשון העברית מַעֲמָת או שִׂיג וָשִׂיחַ, הוא פעילות, לעתים מאורגנת, של ויכוח פורמלי בעל-פה. הוא נהוג בעיקר בפרלמנטים כאמצעי לליבון סוגיות פוליטיות, וכן במוסדות להשכלה גבוהה ובבתי ספר תיכוניים, בדרך כלל ככלי לפיתוח יכולות הרטוריקה. בהתאם לסוג הדיבייט, שניים עד שמונה מתחרים מתווכחים בנאומים בעד ונגד נושא מוסכם מראש, על פי כללים המגדירים את סדר הנאומים, מספרם ואורכם, וכן את התוכן, המבנה והסגנון הרצויים בהם. התוצאות נקבעות על ידי שופטים.
בשפות אחרות, המילה "דיבייט" מתייחסת באופן כללי יותר לאירוע מונחה שבו שני אנשים או יותר צריכים להציג את עמדותיהם המנוגדות; לדוגמה, שני מתמודדים לאותו התפקיד בבחירות. בעברית, אירועים כאלה נקראים לרוב "עימות" או "דיון מונחה", וערך זה אינו עוסק בהם.
המילים "דיבייט" ו"דיבייטינג" הן מילים נרדפות. שתיהן מוטעמות בהברתן השנייה. האקדמיה ללשון העברית אישרה בשנת 2012 את המונח "מַעֲמָת" כחלופה לדיבייט. המונח "שיח ושיג" אומץ על ידי עמותת שיח ושיג, אך הוא אינו בשימוש נפוץ.
מידע רנדומלי על הביטוי "פולמוס ":
דִּיבֵּייט (מאנגלית אמריקנית: debate) או דִּיבֵּייטִינְג (מאנגלית בריטית: debating), ועל פי האקדמיה ללשון העברית מַעֲמָת או שִׂיג וָשִׂיחַ, הוא פעילות, לעתים מאורגנת, של ויכוח פורמלי בעל-פה. הוא נהוג בעיקר בפרלמנטים כאמצעי לליבון סוגיות פוליטיות, וכן במוסדות להשכלה גבוהה ובבתי ספר תיכוניים, בדרך כלל ככלי לפיתוח יכולות הרטוריקה. בהתאם לסוג הדיבייט, שניים עד שמונה מתחרים מתווכחים בנאומים בעד ונגד נושא מוסכם מראש, על פי כללים המגדירים את סדר הנאומים, מספרם ואורכם, וכן את התוכן, המבנה והסגנון הרצויים בהם. התוצאות נקבעות על ידי שופטים.
בשפות אחרות, המילה "דיבייט" מתייחסת באופן כללי יותר לאירוע מונחה שבו שני אנשים או יותר צריכים להציג את עמדותיהם המנוגדות; לדוגמה, שני מתמודדים לאותו התפקיד בבחירות. בעברית, אירועים כאלה נקראים לרוב "עימות" או "דיון מונחה", וערך זה אינו עוסק בהם.
המילים "דיבייט" ו"דיבייטינג" הן מילים נרדפות. שתיהן מוטעמות בהברתן השנייה. האקדמיה ללשון העברית אישרה בשנת 2012 את המונח "מַעֲמָת" כחלופה לדיבייט. המונח "שיח ושיג" אומץ על ידי עמותת שיח ושיג, אך הוא אינו בשימוש נפוץ.