הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: פסקה טומאתו.
זוהי הגדרה בת 11 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: ר .
קצת על ר':
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי. התפתחה מצורת הראש, מכאן שמה – רי"ש (רֵיִש).
המבטא המקורי של רי"ש היה כנראה עיצור מכתשי, מקיש (/ɾ/ :IPA) בנדנוד חוד הלשון ליד השיניים כמו בשאר השפות השמיות. הגייה זו נשתמרה ברוב עדות ישראל עד קום המדינה. במאות האחרונות הפך ההגה R בכמה לשונות אירופאיות, כגון צרפתית וגרמנית (מלבד ניבים דרומיים), וכן בהרבה להגים של היידיש, לעיצור ענבלי. הגייה זו היא הנפוצה בישראל, אבל עדיין מקפידים על ההגייה המקורית בדבור פורמלי מאוד, כגון ברדיו. אילן אלדר ("תורת הקריאה במקרא"), מביא עדות שבארץ ישראל בימי הביניים הייתה הרי"ש ענבלית, אבל ההיסטוריה של תופעה זו אינה ברורה.
בחלוקתה של אותיות בספר יצירה לחמשת מוצאי הפה שייכת הרי"ש לעצורי השיניים: זשסר"צ. ראיה זו משקף את הגייתה המקורית כעצור קדמי ולא ענבלי. אך בספר יצירה (פרק ד') יש התייחסות לקבוצת אותיות בג"ד כפר"ת להבדיל מבג"ד כפ"ת כמקובל בדקדוק העברי, דבר המרמז על הגייה כפולה לאות זו כמו שאר אותיות בג"ד כפ"ת.
בחוקי הדקדוק העברי האות ר' מתנהגת לעתים כאות גרונית. כך, למשל, היא אינה מקבלת דגש. אמנם אין זו תוצאה של הגייה ענבלית של הרי"ש, רק שהיא נחלשה כגרונית (ראו דקדוק ברגשטרסר 28U). יש אמנם מסורות לשון של העברית, למשל ההגייה התימנית של לשון חז"ל, שבהן רי"ש מקבלת דגש חזק לאורך כל הנטייה ככל עיצור אחר. במקרא עצמו יש שבעה עשר מקומות שבהם רי"ש דגושה בדגש חזק (בעיקר בנביאים הראשונים, שיר השירים ומשלי), ומדובר כנראה בשריד לשלב שבו הייתה רי"ש דגושה בנוסח המסורה, או בחדירה של הגיית לשון חז"ל לתוך הניקוד הטברני של המקרא.
בגימטריה ערכה 200. בערכה זה היא מופיעה במושג "רמ"ח איברים".
בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ר' היא כ־5.42% מכלל אותיות האלף-בית.
ר' הוא הקיצור של רב, רבי, רבן, רבנו, וכן של ראה או ראו (לצורך הפניה).
האות ר' מופיעה בביטוי העברי:
בשין-קוף-ריש: בשקר. נאמר, בשפת הילדים, לאחר דברים שאינם אמת.