צייר וסטיריקן ישראלי

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: צייר וסטיריקן ישראלי .
זוהי הגדרה בת 21 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: גרבוז, יאיר גרבוז.

מידע רנדומלי על הביטוי "גרבוז":

אלון גרבוז (נולד ב-9 בספטמבר 1948), הוא איש תרבות ישראלי.

גרבוז ניהל את סינמטק תל אביב משך 40 שנה, כמעט מאז הקמתו ב-1973 ועד לפרישתו בספטמבר 2015 ערב יום הולדתו ה-67.

אחיו הם הצייר הסופר והפובליציסט יאיר גרבוז וחבר הכנסת המנוח אהרן הראל.

גרבוז נודע בתמיכתו הבלתי מסויגת בחופש הביטוי ובמיזמים קולנועיים שנויים במחלוקת. ב-2003 הקרין את הסרט מעורר המחלוקת ג'נין ג'נין. ב-2008 הקרין את הסרט שיטת השקשוקה חרף איומים משפטיים מצד האחים עופר. ב-2015 הקרין את הסרט "אל סף הפחד" העוסק ביגאל עמיר.

גרבוז בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "יאיר גרבוז":

שרה ברייטברג-סמל היא אוצרת ומבקרת אמנות ישראלית. בעת עבודתה במוזיאון תל אביב בשנות השמונים של המאה ה-20 גיבשה את המסגרת התאורטית של גישת "דלות החומר" באמנות הישראלית. לאחר פרישתה מן המוזיאון ערכה במשך שנים רבות את מגזין האמנות "סטודיו".

ברייטברג-סמל שימשה כאוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב בין השנים 1977-1989. במסגרת עבודתה אצרה תערוכות רבות של אמנים ישראלים כגון תערוכתו של רפי לביא ואחרים . מבין התערוכות הקבוצתיות ידועות "אמן-חברה-אמן" (1979) ו"רוח אחרת" (1981) במוזיאון, אולם התערוכה הידועה ביותר שאצרה בתפקידה זה הייתה "דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית" (1986). התזה שהציגה בתערוכה, ביקשה להפריד בין האמנות המקומית לבין סגנון האמנות הבינלאומית של אותה עת, על ידי תיאור סוציולוגי-אסתטי של האמנים הישראלים ודרך התייחסותם אל מסורת האמנות האירופית. בעבודותיהם של האמנים השונים שהציגה בתערוכה מצאה ברייטברג-סמל מאפיינים של אימוץ חומרי אמנות "דלים" כגון דיקט, קרטון, שימוש בקולאז' ועוד, אשר נבעו מביקורת פוליטית על החברה והתרבות הישראלית וכן מתפיסה א-אסתטית שמקורה במסורת היהודית.

בשנת 1988 פרסמה את המאמר "אגריפס נגד נמרוד" בעיתון ידיעות אחרונות.

יאיר גרבוז בויקיפדיה