צייר פורטרטים

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: צייר פורטרטים.
זוהי הגדרה בת 13 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: דיוקנאי .

קצת על פורטרט\דיוקן:
דיוקן או פורטרט הוא ציור, צילום או כל ייצוג אמנותי אחר של אדם. דיוקנאות מציגים לרוב את פלג הגוף העליון ובדרך כלל אינם מקושטים מאוד. מטרתם היא להציג את החזות הכללית של האדם, ולעתים להוסיף לו תובנה אמנותית לגבי אישיותו.
אמנות הדיוקן פרחה בפיסול הרומי, שם דרשו המפוסלים פורטרטים מדויקים, גם אם לא מחמיאים. במאה ה-4 נסוגה חשיבות הדיוקנאות ועלתה מגמה של ייצוג סמלי של מראה האדם. באירופה שבו לצייר דיוקנאות ריאליסטיים בסוף ימי הביניים, בבורגונדי ובצרפת.
הדיוקן המפורסם ביותר בעולם הוא פרי מכחולו של לאונרדו דה וינצ'י, המכונה ה"מונה ליזה".
הדיוקנאות המוקדמים ביותר המוכרים לנו של אנשים פרטיים, שלא היו מלכים או קיסרים, הם דיוקני לוויות ששרדו באקלים היבש של אזור אל-פיום במצרים ונקראות דיוקנאות המומיות מפיום. אלו הם הציורים היחידים ששרדו מהתקופה הרומית, חוץ מהפרסקאות. דיוקנאות אלה תוארכו לתקופה שבין סוף המאה ה-1 לפנה"ס ועד המאה ה-3.
כאשר אדם יוצר דיוקן של עצמו, מכונה היצירה דיוקן עצמי. רבות מיצירותיו המפורסמות של רמברנדט הם הדיוקנאות העצמיים שלו.
במאה ה-17 החלו ביצירת דיוקנאות מיניאטוריים ששמשו כאמצעי להכרות בין אנשים שאינם נמצאים בסמיכות אחד לשני, או כמזכרת קטנה.
צילומי דיוקן היא תעשייה נפוצה בכל העולם. אנשים רבים מבקשים ליצור "פורטרט משפחתי", אותו יוכלו לתלות על הקיר בביתם, במיוחד לציון טקסי מעבר חשובים בחייהם כמו למשל חתונות. דיוקנאות מצולמים קיימים מאז שחר ימי הצילום. באמצע המאה ה-19 החלו לצוץ בערים בתי עסק המתמחים בצילום דיוקנאות, שלעתים הגיעו עד 500 לוחות צילום ביום. סגנונם של אותם דיוקנאות מוקדמים משקף את היכולת הטכנית של אותה תקופה – זמן חשיפה של 30 שניות וערכי האסתטיקה שהיו נהוגים אז. המצולמים הושבו אל מול רקע אחיד והוארו באור רך שנבע מצוהר בתקרה או כל מקור אור שניתן היה להכניס לחדר בעזרת מראות.
ככל שהתפתחו טכניקות הצילום, בחרו כמה מהצלמים האמיצים במיוחד להצטייד בכישרונם ובמצלמתם, לצאת מהסטודיו שלהם, ולפנות לשדות הקרב, לארצות רחוקות מעבר לים, ולישימון. ה-Daguerreotype Saloon של ויליאם שו, ה-Photographic Van של רוג'ר פנטון ועגלת ה-What-is-it? של מת'יו בריידי קבעו את הרף לצילום דיוקנאות וצילומי חוץ באופן כללי.
בפוליטיקה משתמשים בדיוקנאות של מנהיגים כדי לסמל את המדינה. במדינות רבות מופיע דיוקן של העומד בראש המדינה במשרדים ממשלתיים. במקומות בהם יש שימוש מוגזם בדיוקנאות המנהיג נוהגים לומר שיש פולחן אישיות.
נלקח מויקיפדיה