צמח קוצני
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: צמח קוצני.
זוהי הגדרה בת 9 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: צן, ורד, חוח, שית, דרדר, קמוש, נהלול, גדילן, קקטוס .
מידע רנדומלי על הביטוי "ורד":
משפחת הורדניים בסדרת הורדנאים. נקראת גם "ורדיים".
קטגוריה זו כוללת את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 35 הדפים הבאים, מתוך 35 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "חוח":
קטגוריה זו כוללת את הקצרמרים בנושא בוטניקה.
הדפים בקטגוריה זו מכילים את התבנית {{קצרמר}} עם הפרמטר "בוטניקה":
↑ • A B C D E F G H I J K L M N O P Q R S T U V W X Y Z • 0-9
דף קטגוריה זה כולל את 200 הדפים הבאים, מתוך 476 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "דרדר":
קטגוריה זו כוללת את הקצרמרים בנושא בוטניקה.
הדפים בקטגוריה זו מכילים את התבנית {{קצרמר}} עם הפרמטר "בוטניקה":
↑ • A B C D E F G H I J K L M N O P Q R S T U V W X Y Z • 0-9
דף קטגוריה זה כולל את 200 הדפים הבאים, מתוך 476 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "קקטוס ":
צַבָּר מָצוּי (שם מדעי: Opuntia ficus-indica) הוא אחד ממיני הקקטוס. מכונה בישראל סברס וילידי הארץ אף שאלו ממנו את שמו והם מכונים צברים, קרי מחוספסים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים, כמו פרי הצבר העסיסי. הצַּבָּר נקרא כך משום שהוא צובר את המים שהוא שואב מהאדמה ולכן גבעוליו מכילים כמות גדולה של מים המקיימים אותו לזמן רב.
מוצאו של הצבר, כמרבית מיני הקקטוסים, מאמריקה. ייתכן שמרכז תפוצתו היה במקסיקו (במקסיקו הצבר נחשב צמח לאומי ואף מופיע על סמל המדינה). מאמריקה הועבר הצבר במאה ה-16 על ידי הכובשים הספרדים לספרד ומשם הוא הועבר לארצות רבות בעולם, כולל אגן הים התיכון וארץ ישראל בכללו. המועד המדויק בו נקלט הצבר בארץ אינו ידוע, אך ברור שמאז הוא הצליח להתפשט מאוד בארץ, והפך לסימן היכר שלה בתרבות הערבית ומאוחר יותר גם בתרבות הציונית והישראלית. בשל תנאי האקלים בארץ זרעיו אינם יכולים לנבוט בקרקע, והוא מתפשט אך ורק בעזרת האדם או באופן טבעי באמצעות רבייה וגטטיבית, כאשר הענפים נופלים לקרקע ומשתרשים בה. הצבר משמש בין היתר כצמח גבול (צמח משוכות) בשל היותו קוצני ובלתי-עביר.
הצבר המצוי מסועף מאוד, דמוי עץ או שיח ומגיע עד גובה של חמישה מטרים. הפרקים מאורכים וגודלם כמחצית המטר והם בעלי זיפים צהובים. הפירות אדמדמים עם גוון צהבהב ומשמשים למאכל. בחלק מסוגי הרפואה הסינית וההומאופתיה הטבעית מייחסים לפירות הצבר סגולות מרפא לזירוז קרישת דם. הצבר אוגר בגבעוליו (טעות נפוצה היא ההתייחסות לגבעולי הצמח כאל עלים, בשל מראם המטעה) וביתר איבריו כמות גדולה של מים כדי שיוכל לעבור את הקיץ מבלי להתייבש.