הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: קוף קטן בברזיל.
זוהי הגדרה בת 14 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: מרמוסט .
קצת על מרמוסט:
מרמוסט (שם מדעי: Callithrix) הוא סוג של פרימאט השייך למשפחת המרמוסטיים. (מין נוסף, שאינו כלול בסוג זה וקרוי מרמוסט אף הוא, הוא מרמוסט גולדיי, (Callimico goeldii).
אורכם של רוב המרמוסטים מגיע ל-20 ס"מ. הם בעלי מאפיינים פרימיטיביים ביחס לשאר הקופים: טפרים במקום ציפורניים, בעלי שערות חישה על פרק כף היד, ומבנה מוחם פרימטיבי. טמפרטורת גופם משתנה באופן חריג, שינוי היכול להגיע ל-4 מעלות ביום.
קופי המרמוסט הם פעילים מאוד. הם חיים בחופה העליונה של עצי היער, וניזונים מחרקים, פירות ועלים. החותכות התחתונות שלהם ארוכות, ובעזרתן הן יכולים לנקוב חורים בגזעי וענפי עצים כדי להיזון על הגומי שבתוכם. חלק מהמינים הם אוכלי גומי מומחים.
המרמוסטים (יחד עם הגיבונים) הם בין הפרימאטים היחידים שמנהלים אורח חיים מונוגמי. הם חיים בקבוצות משפחתיות קטנות הכוללות זוג וצאצא. נראה שהם טריטוריאליים. ברוב המינים, המלטות תאומים הן הנורמה ושלישיות אינן נדירות. ההורים מגלים דאגה רבה לצאצא, והאב הוא זה שנושא אותו בעת שהמשפחה נודדת.
המרמוסט מוזכר במחזהו של ויליאם שייקספיר, הסערה, כאשר קאליבן אומר שידריך את אדונו החדש סטפאנו "כיצד ללכוד את המרמוסט הזריז" לאוכלה, באי הבודד בו מתרחש המחזה (מערכה שנייה, תמונה שנייה).
מרמוסט גמדי
קוף זעיר, הקטן שבקופים. אורך הגוף:עד 16 ס"מ. הזנב ארוך מהגוף. צבע הגוף: תערובת לא אחידה של כתמים קטנים בצבע חום-בהיר, שחרחר ואפור. מזון: פירות רכים וחרקים המצויים בשפע ביער. בני מין זה אינם קלי תנועה ובשעת סכנה הם עוברים מיד ומסתתרים בצד האחר של הגזע או הענף, כך שהענף יחצוץ בינם לבין האויב, שם הם קופאים ללא תנועה עד יעבור זעם. אויבהם בטבע הם עופות דורסים ונחשים החיים על העצים, אך אויבם העיקרי כיום הוא האדם. תפוצה: היער הטרופי אשר לחוף האמזונס בדרום ברזיל, צפון פרו ואקוואדור.
מרמוסטים צעירים מתרגלים במהרה לחיים בשביה ואוהבים מאוד לשבת על גופם של המטפלים בהם, כשם שהם יושבים על גב הוריהם. עד מהרה מגלים את כיסי הבגדים ויודעים להתכנס לתוכם כשקר להם או כשהסביבה נראית להם עוינת. מכירים היטב את כל בני הבית, אך אל זרים מתייחסים בחשדנות רבה ומגיבים בהשמעת קולות קרקור וצקצוק. מפעם לפעם מובאים לישראל מרמוסטים גמדיים בודדים בדרכים שונות. בדרך כלל, אם לא מתו בדרך, הם מגיעים תשושים ואינם מאריכים ימים.
נלקח מויקיפדיה