הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: קיבוץ ליד פתח תקוה.
זוהי הגדרה בת 18 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: גבעת השלושה .
קצת על קיבוץ:
קיבוץ גבעת השלושה, המשתייך לתנועת התק"מ, ממוקם כ-4 קילומטר מזרחית לפתח תקווה, ליד מקורות נחל הירקון. הקיבוץ נקרא על שם שלושה מפועלי פתח תקווה – מנחם גרויליך, שמואל שטרייפלר ואייזיק מרינג – אשר הואשמו במהלך מלחמת העולם הראשונה בריגול, נשלחו על ידי השלטון העות'מאני לכלא דמשק, עונו ומתו שם בשנת 1917. אנדרטה לזכרם נמצאת בקיבוץ עינת.
הקיבוץ נוסד ב-1 במאי 1925 על ידי גרעינים שהשתייכו לתנועת "החלוץ": גרעין 'אחווה', פלוגת עין חרוד וקבוצת 'מעבר' (שאנשיה ברובם היו אף הם יוצאי 'אחווה'). בסוף שנות ה-20 וראשית ה-30 הצטרף לקיבוץ גרעין גדול של פועלים מ"קיבוץ חוצבי האבנים" בקלוסובה שבפולין. מיקומו המקורי של הקיבוץ היה ממערב לפתח תקווה, באזור שנמצא כיום בתוך העיר (בערך בפינת הרחובות ארלוזורוב וצה"ל). ליד הקיבוץ המקורי פעל בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן – בית ספר חקלאי על יסודי – כיום החווה החקלאית העירונית שברח' קפלן וכן סמינר למורים. כיום פועל בשטח הקיבוץ הישן מוסד גריאטרי השייך לעירית תל אביב. בקיבוץ פעל אחד מחדרי האוכל הגדולים ביותר בארץ ישראל שהיו קיימים באותה העת, שתוכנן על ידי האדריכל אריה שרון, שתיכנן בקיבוץ עוד מספר מבנים. מבנה חדר האוכל הוכרז כמבנה המיועד לשימור.
בשנת 1932 על רקע של תחרות קשה על עבודות עפר באזור פתח תקווה, הקיבוץ היה בין יוזמי הקמת חברת חריש שהייתה חברה לעבודות עפר יהודית ראשונה בארץ.
בתקופה שקדמה להקמת המדינה היה גבעת השלושה אחד הקיבוצים שבהם התאמנו ועבדו הכשרות הפלמ"ח, ובסליקים שבקיבוץ הוסתר נשק של ההגנה. לפיכך הבריטים פשטו עליו, ועל קיבוצים נוספים, באירועי ה"שבת השחורה". עם עליית שארית הפליטה קלטה גבעת השלושה חברות נוער רבות במסגרת מפעל עליית הנוער. בשיאו (חצי יובל להיווסדו) מנה הקיבוץ כ-900 חברים.
בראשית ימי מדינת ישראל, התרחבה פתח תקווה וסגרה על הקיבוץ, שנחשב לאחד הקיבוצים הגדולים בישראל, מכל עבריו. עקב כך הוחלט באמצע שנת 1950 לעזוב את המקום ולעבור לאדמות החקלאיות של הקיבוץ ב"נזלה" בין פתח תקווה וראש העין. לקראת המעבר, על רקע של מתיחות בין חברי מפא"י שהיו מיעוט בקיבוץ, לחברי מפ"ם שהיו הרוב, הודיעו חברי מפא"י שבמהלך המעבר הם דורשים לחלק את הקיבוץ לשניים. ההודעה זעזעה את הקיבוץ. האסיפה הכללית דחתה את הדרישה. מזכירות הקיבוץ המאוחד הביעה גם היא התנגדות לפילוג[1]. אולם בעקבות התעקשותם של חברי מפא"י מונתה בדצמבר 1950 ועדה לפיצול הקיבוץ[2]. מזכירות הקיבוץ המאוחד לא ויתרה והודיעה שהיא תוציא משורותיה את חברי הקיבוץ אשר יתפצלו[3]. במאי 1951 החליטה מועצת הקיבוץ המאוחד על הוצאה משורותיה של המתפלגים בגבעת השלושה ובאשדות יעקב ובעקבות זאת אירע הפילוג בקיבוץ המאוחד, ובין דוברי מפ"ם ומפא"י התנהל ויכוח האם פרשת גבעת השלושה הייתה תירוץ או הגורם לפילוג[4].
במרץ-אפריל 1952 הונחו אבני פינה ליישובים החדשים של שתי הקבוצות[5], גבעת השלושה של חברי מפ"ם שנשארו בקיבוץ המאוחד והקיבוץ שלימים קיבל את השם עינת של חברי מפא"י, שלאחר הפילוג השתייכו לאיחוד הקבוצות והקיבוצים. בשנת 1953 עברו חברי הקיבוץ ליישוביהם החדשים. במסגרת הפילוג פוצל גם מפעל הנעליים וכל קיבוץ הקים מפעל נעליים משלו[6].
תוכנית המיקום החדש של הקיבוץ נעשתה על ידי האדריכל שמואל ביקלס, אשר תכנן בו גם את מבני הציבור המרכזיים: חדר האוכל ובית התרבות ע"ש בנדורי.
נלקח מויקיפדיה