רקמה גמישה וחזקה בגוף

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: רקמה גמישה וחזקה בגוף.
זוהי הגדרה בת 21 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: סחוס .

קצת על סחוס:
סחוס, או חסחוס, הוא רקמת חיבור מתמחה, סיבית וצפופה, המשמשת מרכיב מבני חשוב במקומות רבים בגוף: מפרקים, כלוב הצלעות, גידים, אוזן, אף, דיסקים בין חולייתיים ודרכי הנשימה – קנה הנשימה וסמפונות. רקמת הסחוס מורכבת מתאי סחוס (כונדרוציטים) וממטריצה חוץ-תאית, המכילה סיבי קולגן ואלסטין, גליקוזאמינוגליקנים ופרוטאוגליקנים. הסיבים מונחים בין תאי הסחוס, כשחומר היסוד השקוף ממלא את כל המרווחים שבין התאים לבין הסיבים.
הסחוס משמש כתשתית לבניית עצם בתהליך המכונה התגרמות תוך-סחוסית (אנדוכונדרלית), כאשר בעובר, בטרם התפתחות העצמות, הוא מעניק תמיכה שלדית, ובבוגר הוא משמש מרכז לגדילה אורכית בעצמות הארוכות. הסחוס גם מספק משטחים חלקים לתנועת העצם שכן לסחוס מקדם חיכוך קטן ומשמש כבולם זעזועים, לדוגמה המניסקוסים. הוא מעניק לאיברים מסוימים, כמו אוזן, אף ודרכי הנשימה, תמיכה גמישה.
התאים הבוגרים בסחוס נקראים כונדרוציטים, ואילו התאים הצעירים שבונים את הסחוס נקראים כונדרובלסטים. הכונדרוציטים שקועים כבודדים או בקבוצות בחללים הנקראים מפרציות (לקונות), והם מפרישים ומתחזקים את המטריצה שמקנה לסחוס את תכונותויו הייחודיות. אחוז התאים בסחוס הבוגר הוא קטן מאוד (כ-2%–5%), ורוב הרקמה הוא מטריצה חוץ-תאית. לסחוס אין אספקת דם, ולכן חומרי המזון מגיעים אליו בדיפוזיה דרך מסב הסחוס (perichondrium), רקמת חיבור שמקיפה אותו ואחראית על הזנתו. במפרקים הנוזל הסינוביאלי הוא המזין את הסחוס. גם עצבים אין ברקמת הסחוס, אלא במסב הסחוס. רמת המטבוליזם בסחוס היא מאוד נמוכה והנשימה בו היא אל-אווירנית. בתאי הסחוס גליקוגן רב, הדרוש כמאגר סוכרים בשל הנשימה האל-אווירנית ובשל הפרוטאוגליקנים.
תאי הסחוס מתפתחים מתאי מוצא, כונדרופרוגניטורים, הנקראים גם תאים נחים (resting cells), שנמצאים סמוך לקצה העצם (אפיפיזה). אלה הם התאים התחיליים לכונדרובלסטים. הכונדרובלסטים מתחלקים באופן אינטנסיבי בצורה היוצרת עמודות. הכונדרובלסטים הם שטוחים בתחילה, אך ככל שהם יורדים במורד העמודה הם מתעגלים והופכים לכונדרוציטים. הכונדרוציטים מתרחקים אחד מהשני כתוצאה מהפרשת כמויות גדולות של מטריצה חוץ-תאית. סמוך לגוף העצם (דיאפיזה) ישנם תאים היפרטרופיים שבהם מופיע קולגן מסוג X המעניק לאזור זה יכולת לעבור הסתיידות. בחזית גוף העצם ישנם כונדרוקלסטים אשר סופגים את תאי הסחוס המסויד. לאזור זה נכנסים ממח העצם אוסטאובלסטים ומתחילים לבנות משם עצם. נתיב נוסף להתפתחות תאי סחוס היא מיטוזה של כונדרוציטים בתוך המפרציות. מפרצית אחת עשויה להכיל עד שמונה כונדרוציטים.

נלקח מויקיפדיה