הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: שדרן ומגיש ספורט ישראלי.
זוהי הגדרה בת 23 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: לוי, מאיר, איינשטיין, אורי לוי, עמית הורסקי, מאיר איינשטיין.
מידע רנדומלי על הביטוי "לוי":
לֵוִי הוא בנם השלישי של יעקב ולאה, והוא אבי שבט לוי, אליו משתייכים הכהנים והלויים.
על פי ספר בראשית, לאה אמו של לוי, קיוותה כי בעלה יעקב יעדיף אותה בעקבות הולדת בנה השלישי, ומכאן מקור השם 'לוי':
בסיפורי התנ"ך מוזכר לוי בשני סיפורים מרכזיים: בסיפור על אונס דינה אחותו, וברצף הסיפורים על מכירת יוסף.
כפי שמסופר בבראשית, כאשר ישבה משפחת יעקב ליד שכם, דינה בתו נאנסה ונחטפה בידי שכם בן חמור, אחד מנכבדי העיר. ההצעה הערמומית של בני יעקב הייתה לאפשר לשכם לשאת את דינה לאישה, ובתנאי שימול את כל זכרי העיר. לאחר שהסכימו אנשי שכם למול את עצמם, נכנסו לעיר לוי יחד עם שמעון אחיו, ועל אף הסתייגותו של אביהם – הרגו את כל יושביה. אירוע זה הטביע את חותם חום-המזג על דמותו של לוי. חותם זה משתקף באמירה הנוקבת שלה זכו שמעון ולוי מאביהם לפני מותו:
לוי נטל חלק גם בסיפורי שנאת האחים ליוסף; כל אחיו של יוסף (למעט בנימין, אחיו מאמו) חברו כדי להתנכל ליוסף, אך התבדו כאשר גילו לאחר עשרות שנים שיוסף נמלט ממעלליהם והפך לשליט במצרים.
שלושת בניו של לוי, גרשון, קהת ומררי, ירדו איתו מצריימה. בתו יוכבד נולדה במצרים, אך רש"י כותב שהיא נולדה בין החומות, בכניסה למצרים. מזרעה של משפחה זו צמחו מנהיגי ישראל הגדולים של אותה תקופה: משה ואהרון.
מידע רנדומלי על הביטוי "מאיר":
אנציקלופדיה מאיר נתיב היא חיבור אנציקלופדי לפי סדר האלף–בית העוסק במונחי יסוד ביהדות. את החיבור ערך, לקט וכתב שלמה זלמן אריאל. אריאל נעזר ברב איסר יהודה אונטרמן (שהסכמה שנתן לאנציקלופדיה מופיעה בפתיחה לספר) ובדיין הרב שמואל ברוך ורנר בכתיבת ערכים מסוימים. מטרת החיבור, כפי שמחברו מעיד עליו בהקדמתו לחיבור, היא לבאר מושגי יסוד ביהדות ברוח מסורתית, כלומר ללא "כל אבק של חקירה ובקורת" (מתוך ההקדמה).
החיבור עוסק הן ביסודות האמונה היהודית והן בהלכות הנוהגות בחיי היום יום. את החיבור הוציאה לאור הוצאת הספרים מסדה בשנת 1960. הספר זכה לפופולריות רבה ונדפס פעמים רבות.
בחלק מהערכים העוסקים בענייני הלכה שאב המחבר חומרים מתוך ספר אוצר דינים ומנהגים של יהודה דוד אייזנשטיין. עם זאת ישנו הבדל בין חיבורו של אייזנשטיין לבין חיבור זה. מחברו של אוצר דינים ומנהגים שאף שספרו יהיה ספר למדני, כלומר ישמש גם כספר עזר לרבנים ופוסקי הלכות. אנציקלופדיה מאיר נתיב כוונה מראש לקהל בעל זיקה פחות עמוקה למקצועות היהדות. עקב כך חלק ניכר מהגיוון בחומר ההלכתי בנושאים שונים המצוי ב"אוצר דינים ומנהגים" צומצם באנציקלופדיה מאיר נתיב.
מידע רנדומלי על הביטוי "איינשטיין":
קוֹסְמוֹלוֹגְיָה (מיוונית: κοσμολογία "קוסמוס"=יקום, "לוגיה"=תורה) היא ענף של אסטרופיזיקה שמטרתו לחקור את מבנה היקום וההיסטוריה שלו.
פירוש משמעותי יותר למילה "קוסמולוגיה" מבוסס על העובדה שהיא נגזרת מהמילה היוונית – kosmeo, שמשמעותה "סדר" או "ארגון". היוונים האמינו שאפשר להבין את העולם, וכי הוא ראוי לארגון ולסדר אנליטיים. הם הבחינו בדפוסים הקיימים ביקום ושאפו לארגן ולסדר אותם.
האדם עסק בשאלות של מהות היקום ומקומו בו כבר משחר ההיסטוריה, אך התשובות אותן יכול היה לקבל היו מבוססות בימי קדם על מיתוסים, אגדות עם ואלמנטים דתיים ומטאפיזיים. ניצנים של קוסמולוגיה מדעית נראו בפילוסופיה היוונית, אך לרשות היוונים לא עמד ציוד מתאים כדי להוכיח את התאוריות שלהם. עם זאת, אריסטרכוס מסמוס, אריסטו ותלמי הציגו תאוריות קוסמולוגיות חשובות והתאוריה הגאוצנטרית של תלמי אומצה כהסבר המקובל לתנועת גרמי השמיים עד אשר ניקולאוס קופרניקוס, טיכו ברהה, יוהאנס קפלר וגלילאו גליליי החליפוה במאה ה-16 בתאוריה ההליוצנטרית למרות התנכלות מצד הכנסייה הקתולית.
את התאוריה ההליוצנטרית, שהארץ מקיפה את השמש ולא להפך, הגה לראשונה במאה ה-5 לפנה"ס פילולאוס איש קרוטון, תלמיד האסכולה הפיתגוראית. במאה ה-4 לפנה"ס הסתמך על הרעיון של פילולאוס הרקלידס איש פונטוס, אשר חבריו חשבו אותו למשוגע בעקבות הפרדוקס שיצר בתאוריה שלו. את התמונה המלאה והמדויקת באופן מעורר התפעלות של התאוריה ההליוצנטרית הגה וגיבש הפילוסוף היווני אריסטרכוס מסאמוס במאה ה-3 לפנה"ס ועליה ניתן ללמוד מתיעוד שכתב עליו ארכימדס: "הוא (אריסטרכוס) שיער שכוכבי השבת והשמש עומדים בלי נוע, שהארץ נישאת מסביב לשמש על היקף של מעגל".
מידע רנדומלי על הביטוי "אורי לוי":
אורי לוי (נולד ב-1952) הוא עיתונאי, קריין ומנחה טלוויזיה ישראלי, מבכירי שדרני הספורט בישראל, ולשעבר מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון, שבו הוא עבד משנת 1977 עד 2017, עת עבר לתאגיד השידור הישראלי.
אורי לוי נולד בישראל להורים יוצאי בולגריה. לוי בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו הוא נרשם לקורס כתבי ספורט, בעקבות מודעה שפורסמה בעיתון. את הקריירה שלו בערוץ הראשון, שנמשכת עד היום, הוא החל בשנת 1977. לוי נחשב לאחד משדרני הספורט המובילים בישראל. הוא שידר רבים מהמשחקים של קבוצות הכדורסל של מכבי תל אביב והפועל ירושלים בגביעי אירופה, וכן אירועי ספורט במשחקים אולימפיים ובמסגרות אחרות. אחד השידורים הזכורים שלו, היה שידור הקרב של יעל ארד באולימפיאדת ברצלונה (1992), שהקנה לה מדליית כסף ולישראל מדליה אולימפית ראשונה. בתחילת הקריירה גידל לוי שפם קטן, אותו גילח בסוף שנות השמונים.
לצד שידורי הספורט שימש לוי ככתב חדשות, עורך, מגיש ושדר שטח. בתקופת מלחמת המפרץ שידר לוי מאולפן החירום הלילי.. במהלך האינתיפאדה הוא עשה סדרת כתבות בשטחים, ולדבריו "זה היה מסוכן וחווייתי". מאוחר יותר ערך לוי את תוכנית החדשות מבט במשך 5 שנים.
מידע רנדומלי על הביטוי "עמית הורסקי":
דף קטגוריה זה כולל את 145 הדפים הבאים, מתוך 145 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "מאיר איינשטיין":
נועה רום (נולדה ב-26 בדצמבר 1975) היא סופרת נוער ומורה ישראלית, עיתונאית בעברה.
נועה רום נולדה בקיראון וגדלה בנתניה, ובה היא מתגוררת עד היום. אמה נורית, ילידת ישראל, הייתה מזכירה רפואית. אביה אשר, יליד ברית המועצות, היה סמנכ"ל כוח אדם וכספים ברפא"ל. נועה היא הבת האמצעית בין שני בנים. למדה בבית הספר היסודי יהודה הנשיא ובבית הספר תיכון אורט ע"ש גוטמן. בצה"ל שירתה כפקידה בחיל המודיעין.
רום שימשה כתבת בידור ותרבות בעיתון "פנאי פלוס" מבית ידיעות אחרונות (2009-2004). כתבה בעיקר כתבות מגזין, ביקורות טלוויזיה, סיקרה השקות וערכה את מבזקי התרבות ברדיו תל אביב. בד בבד כתבה בעיתונים Witch, לילדות בגילאי 12-8 ו-GO, לנערות בנות 22-16. הייתה כתבת תרבות ומשפחה באתר האינטרנט סלונה (2013-2012).[דרוש מקור]
היא בוגרת מכון אבני במגמת עיצוב גרפי. בוגרת תואר ראשון בתקשורת בהצטיינות יתרה במכללה האקדמית נתניה (2003) ובעלת תעודה הוראה מטעם סמינר הקיבוצים (2010).
ב-2008 ראה אור ספר הנוער הראשון פרי עטה, "עד הבת מצווה זה יעבור". הספר נבחר למצעד הספרים תש"ע. עד היום (2016) כתבה שבעה ספרי נוער.