שחקן ואמן לחימה אמריקאי בעבר
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: שחקן ואמן לחימה אמריקאי בעבר.
זוהי הגדרה בת 28 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: לי, ברוס לי.
מידע רנדומלי על הביטוי "לי":
אנבל לי (באנגלית: Annabel Lee) הוא השיר האחרון שנכתב על ידי המשורר האמריקני אדגר אלן פו. השיר נכתב בשנת 1849 ופורסם לאחר מותו של פו באותה השנה.
השיר מתאר בלשון סיפורית ואגדתית את אהבתו של המשורר לאנבל לי. מקום ההתרחשות של העלילה אינו ברור, והוא מתרחש ב"ממלכה ליד הים" ("kingdom by the sea") ששמה אינה מצוין בשיר המקורי (ראו תרגום השיר). המשורר ואנבל לי התאהבו זה בזו על אף גילם הצעיר, ואהבתם הייתה כה גדולה עד שהשרפים החליטו בקנאתם להענישם, והמשורר מאמין שדלקת הריאות ממנה נפטרה אנבל לי נגרמה על ידי רוח שנשלחה על ידי השרפים. לאחר מותה של אנבל לי היא נלקחה מהמשורר על ידי בני משפחתה ונקברה ליד הים, אולם המשורר מאמין שאהבתם נמשכת גם מעבר למוות, ורואה את עיניה של אנבל לי בכל לילה בכוכבים, בעודו שוכב לצידה בקבר שליד הים.
הדובר מתאר את אהבתם שלו ושל אנבל-לי כאהבה נשגבת שאין כמותה בעולם. אהבתם עוררה קנאה וזעם בקרב המלאכים שראו את הזוג כאחוז "היבריס", חטא הגאווה, מאחר שהם חושבים שהם שווים באהבתם למלאכים, ואף מעבר להם. על פי המיתולוגיה היוונית על הלוקים בהיבריס להיענש מאחר שלא ייתכן שבני האדם יחושו מעל האלים, ולכן הענישו המלאכים את הזוג בכך שגרמו לאנבל-לי לחלות ולמות.
מידע רנדומלי על הביטוי "ברוס לי":
טאי ג'י צ'ואן (נהוג לאיית: טאי צ'י צ'ואן, וידוע בכינוי טאי צ'י) היא אמנות לחימה סינית פופולרית המתורגלת הן לצורכי הגנה עצמית והן למטרות בריאותיות. טאי צ'י צ'ואן נחשבת לסגנון פנימי (לפי קטגוריזציה מקובלת של אמן אמנות הלחימה הסיני סון לו טאנג); כלומר, כזו המאופיינת בטונוס שרירים נמוך, בתשומת לב מיוחדת לגוף, בעומק תאורטי ובקשר תרבותי לטאואיזם. במהלך המאה ה-20 נפוצה האמנות (בייחוד הזרם של יאנג צ'נג פו) והפכה תרגול מקובל בקרב מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. כחלק ממגמה זו, הרוב המכריע של המורים המלמדים את האמנות בעולם עושים זאת למטרות בריאות וספורט, ומזניחים את האספקטים הלוחמניים המקוריים של השיטה.
מילולית המונח טאי צ'י צ'ואן מתורגם: "האגרוף הגדול העילאי\חסר הגבולות" (טאי – גדול, ג'י – עילאי\חסר גבול, צ'ואן – אגרוף). טאי צ'י הוא הציר העילאי בין יין ליאנג, שהם צמד ניגודים המשלימים זה את זה, וצ'ואן מסמל את היות הטאי צ'י צ'ואן אמנות לחימה. תאוריית היין-יאנג עומדת בבסיס של הפילוסופיה הסינית והרפואה הסינית, ומהווה גם את הבסיס התאורטי של היציבה, התנועה והלחימה של טאי צ'י צ'ואן. השם טאי צ'י צ'ואן הומצא על ידי המלומד מחצר קיסרות צ'ינג אונג טון חה, שחזה בהדגמה של האמנות על ידי המתרגל המפורסם יאנג לו צ'אנג.