שחקן קולנוע אמריקאי

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: שחקן קולנוע אמריקאי.
זוהי הגדרה בת 19 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: דפ, פק , קיי, הוק, פיט, קרוז, הקמן, קופר, רורק, הנקס, מרפי, ארקט, למון, מוני, פורד, ברנדו, פצ'ינו, ניומן, בוגרט, קלוני, דאגלס, ברוקס, הארדי, נולטה, גייבל, הופמן, קייטל, רדפורד , גיבסון, דה נירו, סיינפלד, טרבולטה, פואטייה, דרייפוס, ניקולסון, וושינגטון, ריינולדס,, בראד פיט, רוברט רדפורד, ג'וני דפ, מרלון ברנדו , אל פצ'ינו, פול ניומן, טום קרוז , המפרי בוגרט, ג'ין הקמן , ג'רי סיינפלד , גרי קופר, ג'ורג' קלוני, ג'ק ניקולסון, מיקי רורק , אית'ן הוק, טום הנקס, מל גיבסון, ג'ון טרבולטה, סידני פואטייה , מל ברוקס, אדי מרפי , אוליבר הארדי, ניק נולטה, ברט ריינולדס, דיוויד ארקט , קלארק גייבל, גרגורי פק, ג'ק למון , פול מוני, דני קיי, הריסון פורד, ריצ'רד דרייפוס, דסטין הופמן , הארוי קייטל, דנזל וושינגטון, קירק דאגלס ,שלוש מילים מתאימות: רוברט דה נירו, טומי לי גונס, סמואל ל. ג'קסון .

מידע רנדומלי על הביטוי "פק ":

רוברט "בוב" פק (באנגלית: Robert "Bob" Peck;‏ 23 באוגוסט 1945 – 4 באפריל 1999) היה שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע אנגלי. הוא היה מוכר בעיקר מהופעותיו בתפקיד רונלד קרייבן בסדרת הטלוויזיה "Edge of Darkness" ובדמות רוברט מולדון בסרט "פארק היורה".

רוברט פק נולד בלידס שבמערב יורקשייר למשפחה ממעמד הפועלים. הוא למד בבית הספר "לידס מודרן סקול" בלונסווד (אנ'). פק למד בקולג' לאמנות בלידס וקיבל דיפלומה על אמנות ועיצוב.

לפני שהחל להופיע בסרטי קולנוע ובטלוויזיה, היה פק שחקן תיאטרון שהופיע עם הלהקה השייקספירית המלכותית ושיחק יחד עם איאן מק'קלן, דונלד סינדן וג'ודי דנץ'. בין 1979 ל-1980 גילם את יאגו לצדו של דונלד סינדן במחזה "אותלו" בסטרטפורד ובלונדון. הופעה בלתי נשכחת שלו הייתה בהפקה של הלהקה השייקספירית המלכותית של המחזה "חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי" על פי הרומן מאת צ'ארלס דיקנס, בו גילם שתי דמויות, את ג'ון ברודי, איש יורקשייר קולני, ואת סר מלבורי הוק. הוא שב וגילם דמויות אלה על הבמות בברודוויי, וב-1981 בהצגה שצולמה לטלוויזיה. ב-1976 שיחק פק בתפקיד מקדאף במחזה "מקבת'" מאת ויליאם שייקספיר בבימויו של טרוור נאן על הבמה ובטלוויזיה. ב-1982 הופיע בהפקה נוספת של "מקבת'". לדברי חברו ללהקה סר איאן מק'קלן, פק היה השחקן ש"ממנו למד הכי הרבה".

פק בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "קיי":

K היא האות האחת עשרה באלפבית הלטיני. מקורה באות היוונית קפא, אשר מקבילה לאות השמית כ"ף, בהתייחס לצליל האות הראשונה במילה כף וסימנה של האות בכתב (אשר ייצג כף יד), וכיום מייצגת בכל השפות שעושות בה שימוש את העיצור הוילוני האטום – /k/.

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה קילו (Kilo).

בקוד מורס מיוצגת האות על ידי קו נקודה קו: – · –

בקוד ASCII מיוצגת האות על ידי 75 (K) ו-107 (k).

בכתב ברייל:

בהקשרים מסוימים, K יכולה לסמל:

קיי בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "הוק":

אית'ן גרין הוֹק (באנגלית: Ethan Green Hawke; נולד ב-6 בנובמבר 1970) הוא שחקן, תסריטאי ובמאי אמריקאי. מועמד לשלושה פרסי אוסקר.

הוק נולד באוסטין, טקסס, לליזלי וג'יימס הוק. סבו מצד אמו, הווארד-למואל גרין, כיהן בבית המחוקקים של טקסס והיה שחקן בייסבול מקצועני למחצה. 5 שנים לאחר לידתו, נפרדו הוריו של הוק. כשהיה בן 10 עבר עם אמו מאטלנטה לניו יורק, ומשם לניו ג'רזי. הוא למד בילדותו משחק בתיאטרון מק'קרטר. תפקידו הראשון היה בגיל 12 בהפקה של התיאטרון למחזה של ג'ורג' ברנרד שו, "סיינט ג'ואן".

בשנת 1985, בהיותו בן 14, הופיע לראשונה בסרט קולנוע – "תגליות בחלל". לאחר מכן למד משחק באנגליה ובפיטסבורג. הוא כיכב בסרט "ללכת שבי אחריו" ב-1988. הצלחת הסרט הביאה לפרסומו של הוק. הוא עזב את בית הספר והופיע בסרטים רבים, בהם "מציאות נושכת", "לפני הזריחה" ו"מה קרה בגטקה?".

הוק היה מועמד לפרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר עבור תפקידו בסרט "יום אימונים מסוכן" בשנת 2001, ובקטגוריית התסריט הטוב ביותר עבור התסריט שכתב לסרט "לפני השקיעה" בשנת 2005.

ב-2006, כיכב הוק בסרט "פאסט פוד".

החל מאוקטובר 2006 עד מאי 2007 הופיע הוק במחזה "The Coast of Utopia". על השתתפותו במחזה היה מועמד לפרס טוני בקטגוריית "שחקן השנה בתיאטרון". באוקטובר 2007 החל הוק לביים את המחזה "Things We Want".

הוק בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "פיט":

שאקו (ביפנית: 尺) היא יחידת מידה קדומה לאורך, בה נעשה שימוש בסין וביפן, שאורכה כיום 0.33 מטרים בסין, 10/33 מטרים ביפן ו-0.371475 מטרים בהונג קונג.

בדומה ליחידות מידה אחרות במזרח אסיה, גם יחידה זו התייחסה לצומח בטבע, ואורכה היה האורך הממוצע של מפרק במבוק.

השאקו התחלק ליחידות קטנות יותר שנקראו "קון" במנדרינית (寸), "צון" בקנטונזית ו"סון" ביפנית.

בסין העממית הצ'י (מקבילו של השאקו) הוגדר בשנת 1984 כשקולה ל-1/3 המטר. בהונג קונג אורכה של היחידה הוא 0.371475 מטרים. יחידות אלה מכונות גם "רגל סינית" ו"רגל הונג קונגית".

ביפן, בשנת 1891 נעשה המעבר לשיטה המטרית והשאקו נקבע ל-10/33 מטרים (היינו 3.3 שאקו למטר). כך גם אורכו של השאקו בטאיוואן.

אורך יחידת המידה השתנה לאור ההיסטוריה ונע בין 23.1 ל-32.3 ס"מ. סקר בריטי שנערך בשנת 1864 ציין כי השאקו מקביל ל-12.71 אינצ'ים שהם 32.28 ס"מ, אך לעתים אורכו של השאקו היה 12.17 אינצ'ים (30.91 ס"מ).

ביפן, בטרם המעבר לשימוש בשיטה המטרית, היה אורכו של השאקו 35.5 ס"מ בשימוש רגיל, וכאשר מדדו אורכו של בד היה אורכו של השאקו 37.9 ס"מ (יחידה שכונתה "קוג'ירג'קו"). באדריכלות המסורתית היפנית נעשה שימש ביחידת השאקו, כאשר שישה שאקו היוו "קן" אחד, ועשרה שאקו היוו "ג'ו" אחד. ה"קן" שימש כיחידת המרחק בין עמודים בבניית מקדש בודהיסטי.

פיט בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "קרוז":

אורלנדו איוון קרוס טורס (בספרדית: Orlando Iván Cruz Torres; נולד ב-1 ביולי 1981) הוא מתאגרף פורטוריקני במשקל נוצה. כיום (ספטמבר 2012), הוא מדורג במקום הרביעי בעולם בדירוג של ה-WBO ‏(World Boxing Organization).

מתוך 25 קרבות, מאזנו של קרוס עומד על 20 ניצחונות מהם 10 בנוק אאוט, 4 הפסדים ותיקו אחד.

קרוס הוא המתאגרף המקצוען הפעיל הראשון שיצא מהארון.

קרוס החל להתאמן בגיל 7 ומאז הוא משתתף בתחרויות.

באולימפיאדת סידני (2000) השתתף קרוס בתחרות אגרוף במשקל נוצה והפסיד כבר בקרב הראשון למתאגרף מאלג'יריה. ב-15 בדצמבר אותה שנה החל להשתתף בתחרויות מקצועניות וניצח בכל התחרויות בהן השתתף עד לספטמבר 2009 שבה הפסיד לקורנליוס לוק מארצות הברית בנוק אאוט טכני. מאזנו עמד על 16 ניצחונות מתוך 17 קרבות. בקרב שנערך לאחר מכן, בפברואר 2010 הוא הפסיד בנוק אאוט בסיבוב הרביעי לדניאל פונסה דה לאון ממקסיקו, אך ניצח ב-4 הקרבות הבאים. האחרון שבהם נערך ב-15 במרץ 2013 שבו ניצח בנוק אאוט טכני בסיבוב השביעי את אלן מרטינז ממקסיקו.

בקרב על תואר אלוף העולם, שנערך בלאס וגאס שבנבדה ב-12 באוקטובר 2013 הפסיד קרוס בנוק אאוט טכני בסיבוב השמיני לאורלנדו סלידו ממקסיקו. אל השקילה שלפני הקרב הוא הופיע בתחתונים בצבעי הגאווה והתאגרף בכפפות ורודות לאות הזדהות עם חודש המודעות לסרטן השד.

קרוז בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "קופר":

קופר (בסלובנית: Koper, באיטלקית: Capodistria, בקרואטית: Kopar, בגרמנית: Gafers) היא עיר הנמל היחידה של סלובניה וממוקמת בחלקו הסלובני של חצי האי איסטריה בדרום מערב המדינה. העיר שוכנת על רצועת החוף הקצרה של סלובניה שאורכה 47 ק"מ, לחופו של מפרץ הנושא את שמה שהוא שלוחה של מפרץ טריאסטה בים האדריאטי.

העיר קמה על אי סמוך לחוף ובתקופת יוון העתיקה ונקראה אגידה. שמה של העיר בלטינית היה קפריס, קפראה, קפרה, או קפריסטה (Capris, Caprea, Capre או Caprista) ומשמות אלה בא שמה הנוכחי בסלובנית. ב-568 נמלטו אל קופר תושבי טרגסטה, היא טריאסטה, מפני פלישת הלומברדים. בתקופת הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס השני, הוסב שמה של העיר ליוסטינופול, ולאחר מכן נכבשה על ידי הלומברדים והפרנקים. במאה ה-8 פנו תושבי העיר אל האפיפיור סטפנוס השני בבקשה למנות בישוף לעיר, וזה נענה לבקשתם והעיר הפכה לדיוקסיה. קיימות עדויות לסחר בין קופר לוונציה כבר בשנת 932, אך במלחמה בין ונציה לאימפריה הרומית הקדושה צידדה קופר באחרונה, ובתמורה העניק לה הקיסר קונראד השני זכויות של עיר בשנת 1035. מ-1232 הייתה העיר כפופה לאקוויליה, וב-1279 צורפה לרפובליקה של ונציה. קופר הפכה לבירת איסטריה הונציינית וזכתה לשם "קפוט היסטריה" (Caput Histriae – "ראש איסטריה"), ומשם זה נובע שמה הנוכחי באיטלקית. בשנת 1348 מרדה קופר בוונציה, אך המרד דוכא והעיר איבדה את זכויותיה. במלחמת קיוג'יה בין ונציה לג'נובה התקיפה האחרונה את קופר, שדדה והעלתה אותה באש.

קופר בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מרפי":

אדוארד ריגן (אדי) מרפי (באנגלית: Eddie Murphy; נולד ב-3 באפריל 1961) הוא שחקן קולנוע, זמר וקומיקאי אפריקני-אמריקני, אחד הסטנאדפיסטים והשחקנים המצליחים בארצות הברית של שנות ה-80. מוכר בעיקר בזכות קולו העבה, צחוקו הדומיננטי, נטייתו לגלם מספר דמויות בסרט אחד ובזכות התפקידים אותם גילם בסדרות הסרטים "48 שעות", "השוטר מבוורלי הילס", "הפרופסור המטורף" והדיבוב שביצע ב"מולאן" ובסדרת "שרק". למרות העליות והמורדות הרבים אותם חווה במהלך הקריירה שלו נחשב מרפי לאחד מהשחקנים הקומיים הגדולים בעולם.

למרפי שבעה ילדים, ב-1993 נשא את ניקול מיטצ'ל אך הזוג התגרש ב-2006.

אדי מרפי נולד בברוקלין שבניו יורק כבן השני לליליאן, שעבדה כמוקדנית ולצ'ארלס אדוארד מרפי, שוטר שהיה גם קומיקאי ושחקן חובב. בהיותו בן 3 התגרשו הוריו, ואדי ואחיו הגדול צ'רלי (לימים, סטנדאפיסט בפני עצמו ותסריטאי ראשי בתוכנית של דייב שאפל) נותרו עם אמם. חמש שנים לאחר מכן, כשהיה אדי כבן שמונה, אביו נפטר. באותה תקופה, אמם חלתה בשחפת והושמה בשל כך בבידוד ממושך, והאחים צ'רלי ואדי הועברו למשפחה אומנת וחיו בה למשך שנה. בראיונות רבים, טען כי הזמן שהעביר בקרב המשפחה האומנת הוא שגרם לו לפתח את חוש ההומור שלו.

מרפי בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "ארקט":

דייוויד ג'יימס ארקט (באנגלית: David James Arquette; נולד ב-8 בספטמבר 1971) הוא שחקן יהודי אמריקאי, במאי קולנוע, מפיק, תסריטאי, מעצב אופנה, ומתאבק מקצועי לשעבר.

ארקט נולד בסובוד קומונה בווינצ'סטר, וירג'יניה, בנם של ברנדה "מרדי" אוליביה, שחקנית, משוררת, מפעילת תיאטרון, פעילה, מורה למשחק, ומטפלת, ושל לואיס ארקט, שחקן. סבו של ארקט מצד האב הוא הקומיקאי קליף ארקט. אמו של דייוויד ארקט הייתה יהודייה, בתו של פליט שואה מפולין,. אביו של ארקט צאצא של החוקר מריוותר לואיס., ואביו הקתולי המיר את דתו לאסלאם. האחים של ארקט הם השחקנים רוזנה, אלקסיס, ריצ'מונד, ופטרישה ארקט.

ארקט מזדהה כיהודי.

ארקט התחתן עם השחקנית קורטני קוקס ב-12 ביוני 1999. ב-13 ביוני 2004 נולדה בתם הבכורה- קוקו ריילי ארקט. ג'ניפר אניסטון (שמככבת לצידה של קוקס בסדרה חברים), היא הסנדקית של התינוקת. ב-11 באוקטובר 2010 בני הזוג נפרדו מבלי להתגרש; ביוני 2012 הוגשו מסמכי הגירושים; בני הזוג התגרשו רשמית במאי 2013.

ביוני 2012 ביקר ארקט לראשונה בישראל. במהלך ביקורו קיים את טקס הבר-מצווה ברחבת הכותל המערבי באיחור של 28 שנה.

ארקט בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "למון":

ג'ון אולר למון השלישי (באנגלית: John Uhler Lemmon III;‏ 8 בפברואר 1925 – 27 ביוני 2001) היה אחד משחקניה הגדולים של הוליווד בחצי השני של המאה העשרים, ואחד השחקנים המעוטרים שקמו בהוליווד: זוכה שני פרסי האוסקר, מתוך שמונה מועמדויות, כמו גם זכה פעמיים בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן ובארבעה פרסי גלובוס הזהב ובעוד שלל פרסים אחרים בקריירה שהתפרשה על פני חמישה עשורים.

הוא נולד במעלית בניוטון שבמסצ'וסטס. אביו עמד בראש חברה המייצרת דונאטס בבוסטון. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד, התגייס למון לצי האמריקני. לאחר שחרורו החל ללמוד משחק באופן מקצועי ועבד כפסנתרן במועדון לילה, כמו גם עבד ברדיו, וכשחקן עבד באוף-ברודוויי ואחר כך בברודוויי עצמה ובטלוויזיה. ורק לאחר כל זה הגיע למון לתעשיית הקולנוע.

הופעת הבכורה הקולנועית שלו הייתה ב"הגברת לוקחת מלח" (1949), סרטו של הבמאי מייקל קורטיז, זאת על אף שתפקידו בסרט היה זעיר ונטול קרדיט. הופעתו הרשמית הראשונה בקולנוע הייתה ב-1954 בקומדיה הרומנטית של ג'ורג' קיוקור "זה צריך לקרות לך", בו כיכב לצד ג'ודי הולידיי בתפקיד המשנה הגדול ביותר בסרט. בהמשך למון הפך לשחקן המועדף על הבמאי בילי ויילדר, כששיתוף הפעולה ביניהם נמשך שני עשורים, בסרטים "חמים וטעים" (1959), "הדירה" (1960), "אירמה לה דוס" (1963), "הפרקליט, הגיס והכיס" (1966), "אוואנטי!" (1973), "כותרת ראשית" (1974) ו"חברים, חברים, אבל…" (1981), ומתוכם שני הסרטים הנחשבים לטובים ביותר בשיתוף הפעולה הזה הם "חמים וטעים" ו"הדירה", שיצא שנה אחריו. על שני הסרטים הללו קיבל למון מועמדות לאוסקר ושני פרסי גלובוס הזהב.

למון בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "פורד":

פורד קראון ויקטוריה (באנגלית: Ford Crown Victoria) היא דגם של מכונית סלון בעלת הנעה אחורית ובתצורת "סדאן" מתוצרת חברת פורד, אשר התפרסמה בעיקר בשל השמוש הנרחב שנעשה בה על ידי חברת המוניות של העיר ניו יורק (מונית צהובה).

הדגם הראשון של קראון ויקטוריה הוצג באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20. הייתה זו מכונית בת שישה מושבים ושתי דלתות בתצורת "קופה", אשר קיבלה את שמה בזכות העיטור בצורת כתר סביב קו הגג שלה. הדגם לא השאיר אחריו חותם עיצובי מיוחד ובמשך ארבעת העשורים הבאים לא זכה לתמיכה שיווקית מצד חברת פורד. דגמים שונים של חברת שברולט ופורד השתמשו במותג קראון ויקטוריה מדי פעם בעת החלפת סגנונות עיצוביים של כלי רכב שלא זכו להצלחה בשוק.

בשנת 1992 הציגה פורד את הגרסה החדשה של קראון ויקטוריה אשר זכתה לעיצוב חדש לחלוטין. העיצוב החדש התאפיין בצורה מעוגלת ובה שמונה חלונות. יחידת הכוח הוחלפה, ובמקום המנועים בני 5,000 ו-5,800 סמ"ק הישנים, הותקן המנוע המודולרי החדש של פורד בנפח 4,600 סמ"ק, בתצורת V-8 בעל גל זיזים עליון. בנוסף לכך צוידה המכונית במערכת למניעת נעילת הגלגלים בעת בלימת חירום (ABS) וכריות אויר להגנת הנהג והנוסע בעת תאונה. רוכשי הדגם יכלו להתקין אביזרים שונים בתוספת תשלום כגון מערכת פליטה משודרגת בעלת שני אגזוזים אשר העלתה את הספק המנוע, צמיגים רחבים, ומערכת מיתלים משופרת.

פורד בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "ניומן":

אלפרד ניומן (באנגלית: Alfred Newman;‏ 17 במרץ 1900 – 17 בפברואר 1970) היה מלחין סרטים אמריקאי-יהודי ידוע.

ניומן היה מועמד 45 פעמים לאוסקר, הישג שהפך אותו לאדם שהיה מועמד יותר מכל אדם אחר אחרי ג'ון ויליאמס ווולט דיסני (שני פסקולים שכתב נכתבו בתקופה בה מלחינים לא יכלו להיות מועמדים לאוסקר). הוא זכה באוסקר 9 פעמים; ב-1940 היה מועמד עבור 4 סרטים שונים. בין השנים 1938 – 1957 הוא היה מועמד שנה אחר שנה לאוסקר (במשך 20 שנה רצופות, הישג יוצא דופן כשלעצמו).

ניומן נולד כבכור למשפחה בת עשרה ילדים, בעיירה ניו הייבן בקונטיקט. כבר בילדותו התגלה כעילוי מוזיקלי של ממש, ובגיל חמש החל ללמוד פסנתר אצל זיגמונד סטויובסקי. הוא עזר להוריו להשלים את הכנסתם על ידי נגינה בתיאטראות ובמסעדות. כילד נסע יחד עם תיאטרון נודד כשהוא מנגן בפסנתר ומלווה את הזמרת גרייס לה-רו, מופע שנקרא "הילד הפסנתרן המופלא" ("The Marvelous Boy Pianist").

בנוסף למד גם הלחנה יחד עם רובין גולדמרק. בגיל 20 עבר ניומן לגור בניו יורק, שם פתח בקריירה ארוכה בת 10 שנים כמנצח של מחזות זמר שהולחנו על ידי ג'ורג' גרשווין, ריצ'רד רוג'רס, וג'רום קרן בברודוויי. ב-1930 עבר יחד עם ידידו אירווינג ברלין להוליווד. בלוס אנג'לס קיבל שיעורים פרטיים מהמלחין הידוע ארנולד שנברג.

ניומן בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "קלוני":

ניקולאיזם או ניקולַטיזם הייתה כת נוצרית קדומה שהוגדרה כמינות (כנראה הכת הנוצרית הראשונה שהוכרזה כמינות). בימי הביניים חודש המושג בכנסייה הקתולית, על מנת לתאר את שבירת כללי הפרישות של אנשי דת קתוליים, כלומר נישואי כמרים או חיים של איש דת עם ידועה בציבור.

המושג הוזכר לראשונה בחזון יוחנן פרק ב פסוק 6: "אֲבָל זֹאת לָךְ אֲשֶׁר שׂנֵא אַתָּה אֶת־מַעֲשֵׂי הַנִּיקְלָסִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִים גַּם־אָנִי", ובפסוק 15: "כֵּן נִמְצְאוּ גַּם־בְּךָ אֲנָשִׁים דְּבֵקִים בְּלֶקַח הַנִּיקְלָסִים אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי". בפסוקים אלה ההתייחסות היא לכפירה מצד כת גנוסטית שייסד ניקולס מאנטיוכיה. על פי הכתוב התרכזו הניקולאיסטים באפסוס ובפרגמון שבאנטוליה. חוץ מהכתוב בחזון יוחנן, אין מקורות ראשוניים נוספים לכת הניקולאיסטים. חלק מאבות הכנסייה התייחסו לכת הניקולאיטית, אולם לא הוסיפו מידע מהותי.

במאה ה-2 טען היפוליטוס מרומא כי הדיאקון ניקולס, יהודי הלניסטי שהשתייך למעגל של הנוצרים יהודים, הוא זה שייסד את המינות. חלק מאבות הכנסייה הזכירו את הקבוצה בכתביהם, בהם אירנאוס שטען שהם חיו חיי הנאה בלתי מרוסנת, וויקטוריאנוס (Victorinus) שסיפר כי אכלו בשר קורבן לאלילים. כן הוזכרו אצל אפיפניוס מסלמיס ותאודורט. בדה ונרביליס סיפר שניקולס איפשר לאדם אחר לשאת את אשתו (או לקיים איתה יחסי מין). תומאס אקווינס סבר שניקולס איפשר פוליגמיה או שיתוף נשים, אולם טענות כאלו הועלו על ידי הכנסייה כלפי כתות גנוסטיות שונות ואין מקור תומך לטענה, וייתכן שיש כאן עירוב בין ביקורת על ניקולס עצמו לבין ביקורת על אנשי הניקולאיזם. אוסביוס מקיסריה כתב שהכת התקיימה זמן קצר בלבד.

קלוני בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "דאגלס":

לורד אלפרד ברוס דאגלס (באנגלית: Lord Alfred Bruce Douglas;‏ 22 באוקטובר 1870 – 20 במרץ 1945), שנודע בשם-החיבה "בוזי" (Bosie) היה משורר וסופר אנגלי, הידוע כיום בעיקר כמאהבו של אוסקר ויילד.

דאגלס נולד בבית האם היל בווסטרשייר, בנם השלישי של ג'ון שולטו דאגלס, מרקיז קווינסברי, ואשתו סיביל מונטגומרי. הוא למד בקולג' ווינצ'סטר (1884-88) ובמודלן קולג' באוניברסיטת אוקספורד (1889-93), אותו עזב לפני שסיים את התואר האקדמי. באוקספורד ערך דאגלס את כתב-העת השערורייתי The Spirit Lamp, מה שהעלה עליו את רוגזו של אביו.

דאגלס פגש לראשונה את אוסקר ויילד ב-1891, הוא דרש בתוקף לראות את ויילד לאחר שלטענתו קרא את ספרו "תמונתו של דוריאן גריי" תשע פעמים והושפע ממנו עמוקות. עד מהרה החלה פרשיית אהבים ביניהם. תחילה, חיבב האב את ויילד ונהנה מחברתו, אולם משהחל האב לחשוד כי היחסים בין בנו לבין ויילד הם יותר מידידות גרידא, החל לנסות ולפגוע במחזאי. הוא פלש לביתו של ויילד בלוויית בריונים, ותיכנן להשליך עגבניות רקובות במהלך הבכורה של חשיבותה של רצינות ולספר לצופים על "מעלליו" של יוצר המחזה. (התוכנית לא יצאה לפועל לאחר שנמנעה ממנו הכניסה לתיאטרון).

דאגלס בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "ברוקס":

אייברי פרנקלין ברוקס (באנגלית : Avery Franklin Brooks; נולד ב-2 באוקטובר 1948) הוא זמר ושחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע אמריקאי, אשר ידוע בעיקר בשל תפקידיו כבנג'מין סיסקו, בסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9"; כהוק בסדרת הטלוויזיה "Spenser: For Hire" וסדרת-הבת שלה "A Man Called Hawk"; וכד"ר רוברט סוויני בסרט הקולנוע "אמריקה X".

אייברי נולד בעיר אוונסוויל, במדינת אינדיאנה, בארצות הברית, לאווה לידיה וסמואל ברוקס. אימו הייתה מנצחת תזמורת ומורה למוזיקה, בעוד אביו היה פועל החבר באיגוד מקצועי. סבו מצד אימו, סמואל טראוויס קרופורד, היה אף הוא זמר.

בגיל שמונה, משפחתו עברה להתגורר בגארי, אינדיאנה, כאשר סמואל ברוקס פוטר מעבודתו ב-"International Harvester". בראיון מאוחר יותר, אמר ברוקס: אני נולדתי באוונסוויל… אבל זו הייתה גארי, אינדיאנה, שעשתה אותו". משק הבית של ברוקס היה מלא במוזיקה. אימו, אשר בין השאר הייתה אחת מבין הנשים האפרו-אמריקאיות הראשונות ללימודי תואר שני במוזיקה באוניברסיטת נורת'ווסטרן, למדה מוזיקה בכל מקום בו התגוררה המשפחה. אביו היה חבר במקהלת הזמר "Wings Over Jordan" אשר הופיעה בתוכנית רדיו של רשת CBS בשנים 1937–1947, ודודו מצד אימו סמואל טראוויס קרופרוד היה אחד מ-"Delta Rhythm Boys". "מוזיקה היא כל הזמן סביבי ובתוכי, כפי שאני בתוכה", אמר ברוקס.

ברוקס בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "הארדי":

נהר הארדי (בספרדית: Río Hardy) הוא נהר באורך 26 קילומטרים במקסיקו שבו זורמים עודפים ממי ההשקיה של עמק מקסיקלי לתוך נהר הקולורדו. משערים כי הנהר עובר בערוץ קדום של נהר הקולורדו.

בשנת 1825 סייר במקום חוקר הארצות האנגלי ויליאם הארדי (Robert William Hale Hardy), שחקר את הדלתה של הקולורדו, הוא ציין שנתיבו של הערוץ הראשי של הקולורדו הוא במקום בו זורם כיום הנהר הארדי. את מסעותיו סיכם בספר "מסעות בתוך מקסיקו" (Travels in the interior of Mexico). מאוחר יותר, בשנות ה-80 של המאה ה-19, ציינו רבי חובלים אחרים שהערוץ הראשי של הקולורדו נע מזרחה, והערוץ הישן כונה הקולורדו של הארדי, מכאן מקור שם הנהר.

בזמנים קדומים יותר זרם הקולורדו מדי פעם צפונה אל שקע סלטון, תוך יצירת ימה גדולה המכונה ימת קאווייה. בסופו של דבר התמלאה ימת קאווייה לגובה של כ-12 מטרים מעל פני הים, ובנקודה זו עלו מי הימה מעל לגדותיה סמוך להר הגעש הכבוי סרו פרייטו (Cerro Prieto) וזרמו דרומה למפרץ קליפורניה. באותה תקופה שימש ריו הארדי כערוץ שקלט את העודפים מהימה.

הנהר הארדי משמש בית גידול למגוון בעלי חיים, כולל גמבוזיה מצויה ומולי מפרש.

הארדי בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "הופמן":

אַבּוֹט הָוַארְד "אַבִּי" הוֹפְמָן (באנגלית: Abbot Howard "Abbie" Hoffman;‏ 30 בנובמבר 1936–12 באפריל 1989) היה פעיל פוליטי רדיקלי וכריזמטי אמריקאי יהודי שפעל למען זכויות אדם ונגד מלחמת וייטנאם. היה מייסד וראש ארגון ה"ייפיז" ("Yippies", מצלול על הביטוי "היפים" אך למעשה ראשי תיבות של Youth International Party – מפלגת הנוער הבינלאומית) בשנות ה-60 של המאה ה-20. כינה את עצמו בשם "לוחם דרכים יהודי".

גדל בווסטר שבמסצ'וסטס במשפחה זעיר בורגנית. אביו היה סוחר בסמרטוטים בשנות המיתון הגדול. לשמחת אביו התחיל ללמוד רפואה באוניברסיטת ברנדייס, אך נשר במהרה מתוכנית זו, עבר ללמוד פסיכולוגיה וסיים תואר ראשון. באוניברסיטה זו למד אצל הרברט מרקוזה הנאו-מרקסיסט, שנטע בו ניצנים של איבה לקפיטליזם ולרמיסת זכויות הפרט.

בתחילה הצטרף לארגוני SNCC ו"בית החירות", ארגונים שלחמו בעד זכויות אזרח בדרום ארצות הברית, אך לאחר שראש הארגון השחור של SNCC, הדיח את כל ראשי התנועה הלבנים, עבר לתנועת ההיפים. הוא הצליח להפנות את ילדי הפרחים להפוך לפעילים פוליטיים. בהיותו בשיקגו פתח "חנות חינם", שבה היה אפשר להיכנס לחנות ולקחת מכל הבא ליד, ללא כל תשלום. נחשב למרצה מבוקש ואהוד בקמפוסי האוניברסיטאות.

הופמן בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "גיבסון":

גאי גיבסון (באנגלית: Guy Gibson‏; 12 באוגוסט 1918 – 19 בספטמבר 1944), טייס בריטי, מפקד כנף שהוביל את "פורצי הסכרים" בהתקפה האווירית על סכרי הרוהר במלחמת העולם השנייה. מגיבורי המלחמה הנודעים של בריטניה.

גאי פנרוז גיבסון נולד בשנת 1918 בהודו, שבה היה אביו איש הממשל הבריטי. בהיותו בן שש חזרה משפחתו לאנגליה, ובה גדל והתחנך. למד בבית הספר סט. אנדריוס באוקספורד, שבו למד גיבור מלחמה בריטי אחר – דאגלס באדר ("הטייס הקיטע"). בטרם מלאו לו 18 ניסה להתגייס לחיל האוויר המלכותי, אך נדחה מפאת גילו הצעיר. בשנת 1936, בהיותו בן 18, חזר וביקש להצטרף לחיל האוויר ובקשתו נענתה בחיוב. בשנת 1937 סיים קורס טיס והוענקה לו דרגת קצונה והוא הצטרף לטייסת מפציצים.

גיבסון נכנס לפעולה מיד כשבריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית ב-3 בספטמבר 1939. מטוסו היה אחד מ-27 מפציצים שנשלחו לחוג מעל לים הצפוני על מנת לאתר ולתקוף את אניות הצי הגרמני. מחמת מזג האוויר הקשה לא הצליחו המטוסים לאתר את ספינות האויב וחזרו לבסיסם.

בתקופת המלחמה המדומה לא השתתף גיבסון בפעילות מבצעית. פעילותו כטייס מפציצים מבצעי חודשה בעת המערכה על צרפת בשנת 1940 והוא זכה על חלקו בה בעיטור צלב התעופה המצוינת (Distinguished Flying cross).

גיבסון בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "דה נירו":

הסנדק חלק שני (The Godfather Part II) הוא סרט גנגסטרים אמריקאי משנת 1974 אותו ביים פרנסיס פורד קופולה, בכיכובם של אל פצ'ינו ורוברט דה נירו.

הסרט מהווה גם המשך וגם פריקוול לסרט הסנדק, ומציג את המשך עלילות משפחת קורליאונה, ואת עלייתו של ויטו קורליאונה הצעיר לעמדת כוח של ראש משפחת מאפיה.

הסרט היה מועמד ל-11 פרסי אוסקר שונים, וזכה בשישה, בהם פרס הסרט הטוב ביותר והפרס לשחקן המשנה הטוב ביותר עבור הופעתו של רוברט דה נירו.

הסרט נפתח בהלוויתו של אביו של ויטו הצעיר, אנטוניו אנדוליני, שנרצח על ידי אנשיו של דון צ'יצ'י, איש המאפיה המקומי בעיירה קורליאונה שבסיציליה בשנת 1901. במהלך ההלוויה נרצח גם אחיו הבוגר של ויטו, שנשבע לנקום בצ'יצ'י. אמו של ויטו מתחננת שיחוס על בנה הצעיר, וכשצ'יצ'י מסרב מקריבה עצמה כדי שיוכל להימלט. חרף איומיו של הדון, אנשי העיירה עוזרים לוויטו לעלות על אונייה היוצאת לניו יורק. פקיד באליס איילנד מבלבל את שם משפחתו של הילד עם מקום מוצאו, ורושם את שמו כ"ויטו קורליאונה".

ב-1958, במהלך מסיבה החוגגת את טקס המיסה הראשון של בנו באחוזת המשפחה שבאגם טאהו, נבדה, נפגש מייקל קורליאונה, בנו של ויטו וראש משפחת קורליאונה עם הסנטור פט גירי. גירי המושחת דורש מחיר מוגזם עבור רישיון הימורים חדש ו-5% מרווחי משפחת קורליאונה בכל חודש, והצעת הנגד של מייקל היא "כלום… אפילו לא האגרה עבור הרישיון, שאשמח אם תשלם באופן אישי".

דה נירו בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "סיינפלד":

ג'ורג' מייקל סטיינברנר השלישי (באנגלית: George Michael Steinbrenner III; ‏4 ביולי 1930- 13 ביולי 2010) היה הבעלים ושותף בהנהלה של קבוצת הבייסבול האמריקאית הניו יורק יאנקיז. סטיינברנר היה הבעלים של הקבוצה משנת 1973 ועד מותו, סה"כ 37 שנה, התקופה הארוכה ביותר בתולדות הקבוצה. במשך תקופה זו זכתה הקבוצה שבע פעמים בוורלד סיריס וב-11 תוארי האמריקן ליג. התבטאויותיו הישירות והקיצוניות וחלקו בהקפצת שכר השחקנים הפכו אותו לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בספורט האמריקאי. סטיינברגר עסק גם בתעשיית הספנות.

בגלל מעורבותו הרבה והישירה בהנהלת הקבוצה דבק בו הכינוי "הבוס". היה ידוע כאדם החותר כלפי הניצחון בכל דרך ולא היה מוכן לקבל הפסדים. בריאיון לעיתון אמר פעם כי "ניצחון הוא הדבר הכי חשוב בחיי אחרי הנשימה". סטיינברנר נטה להתערב בהחלטות בסיסיות בניהול השוטף והיומיומי של הקבוצה וגם למנות ולפטר מנג'רים (ולפעמים לשוב ולמנותם). המנג'ר לשעבר, דאלאס גרין, קרא לו בלגלוג "מנג'ר ג'ורג'".

למרות דמותו השנוייה במחלוקת סטיינברנר לא נמנע מלצחוק על עצמו בתקשורת, ודמותו הופיעה בתוכניות טלוויזיה רבות, ביניהן משפחת סימפסון, סאטרדיי נייט לייב ועוד. בולטת במיוחד הייתה דמותו בסדרה סיינפלד בתקופה שג'ורג' קוסטנזה עבד במועדון. הדמות צולמה רק מגבה, בדרך כלל כשהוא יושב ליד השולחן במשרדו. את הדמות גילם לי בר ואת קולה תרם לארי דיוויד.

סיינפלד בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "פואטייה":

ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך. כעת יש בוויקיפדיה העברית 206,765 ערכים.

פורטל יוון העתיקה הוא שער להכרת הציוויליזציה היוונית הקדומה מראשית תולדותיה בתקופת הברונזה ועד קץ השלטון הרומי ב-330 לספירה. הפורטל כולל קישורים לערכים העוסקים בהיסטוריה מדינית וצבאית, אמנות, ספרות, אדריכלות, דת, חברה, גאוגרפיה ועוד.

רוברט קאפה היה צלם אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי. קאפה תיעד חמישה סכסוכים צבאיים שונים: מלחמת האזרחים בספרד, הפלישה היפנית לסין, מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות של ישראל ומלחמת הודו-סין הראשונה. קאפה נהרג בפיצוץ מוקש נגד אדם עליו דרך במהלך סיקור מלחמת הודו-סין הראשונה.

הזהרו בבני עניים, שמהן תצא תורה.

תעלת דנובה-הים השחור היא תעלה חפורה המתפצלת לשתי זרועות, ממערב למזרח, באורך 95.6 קילומטרים, 64.2 קילומטרים בזרוע הראשית ועוד 31.2 קילומטרים בזרוע המתפצלת מהזרוע הראשית. התעלה ראויה לשיט נהרות, מקשרת את נמל צ'רנוודה שעל הדנובה הישנה (זרוע אוסטרוב) עם נמל קונסטנצה בים השחור ומקצרת בכ-400 קילומטרים את אורך ההפלגה הדרושה כדי להגיע מהדנובה לים השחור. התעלה מחברת את נתיבי השיט האירופיים עם הים השחור ויוצרת נתיב שיט רצוף מקונסטנצה עד רוטרדם.

מפת מיקום

מפה מפורטת