הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: שיעור.
זוהי הגדרה בת 5 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: מידה, כמות, גודל .
קצת מידע רנדומלי על הביטוי "מידה":
יחידת מידה (או אמת מידה) היא גודל מוסכם וקבוע, המשמש למדידת מאפיין של עצם מסוים, באמצעות השוואת מאפיין זה ליחידת המידה. מטר, למשל, היא יחידת מידה לאורך, המאפשרת למדוד את אורכם של עצמים.
יחידות מידה קיימות מימי קדם, כיוון שהצורך להשוות כמויות שונות של דברים הוא צורך בסיסי הנוצר בכל חברה שיש בה צורה כלשהי של מסחר, תהיה פרימיטיבית ככל שתהיה. האמה, למשל, היא יחידת מידה לאורך המופיעה בתורה, והתורה מחייבת הקפדה על מידות תקניות.
מרבית יחידות המידה אינן מבוססות על גודל טבעי אוניברסלי, אלא נובעות מהסכמה חברתית. גם כאשר קיימת יחידת מידה טבעית, כגון היממה, שהיא משך הזמן הנחוץ לכדור הארץ להשלים סיבוב אחד סביב צירו, הרי חלוקתה ליחידות קטנות יותר, כגון שעה, מבוססת על החלטה שרירותית. כתוצאה מכך נוצרו בתרבויות שונות יחידות מידה שונות. למדידת אורך, למשל, התפתחו האמה, היארד והמטר. יחידות מידה משמשות לתקשורת אנושית, ולכן ריבוי יחידות מידה שונות מקשה על תקשורת זו.
עם התפתחות המדע, נוצר הצורך ביצירת יחידות למדע, שתהיינה אוניברסליות ומוסכמות על כל האנושות. המטר והקילוגרם נקבעו כמידות תקניות מחייבות בצרפת לאחר המהפכה הצרפתית, וכל נגזרותיהם היו כפולות של 10, על מנת להקל על חישובים ומדידות. לשם השוואה: בשיטה הבריטית, בכל יארד יש שלוש רגליים, בכל רגל יש 12 אינצ'ים, בכל פאונד יש 16 אונקיות רגילות, בכל גלון יש ארבע קווארטות ושמונה פינטות, וכן הלאה. בהדרגה כל העולם המדעי עבר לשימוש בשיטה הצרפתית, והוכנסו אליה יחידות חדשות בהתאם. כך, בשנת 1832 נוצרה מערכת היחידות cgs – מערכת המידות המדעית הראשונה, אשר הורחבה בשנות ה-70 של המאה ה-19 על ידי ג'יימס קלרק מקסוול. המערכת קיבלה את שמה על שם יחידותיה הבסיסיות – הסנטימטר, הגרם והשנייה.
כיום, כל היחידות התקניות מרוכזות בשיטת ה-SI – מערכת היחידות הבינלאומית, שהיא התפתחות של השיטה הצרפתית, המשמשת כתקן במדע, ובה יחידת המידה הבסיסית לאורך היא המטר, הזמן נמדד בשנייה והמסה בקילוגרם. מערכת ה-SI הומצאה בשנות ה-40 ונקבעה כתקן מחייב בשנת 1960, והיא נוחה יותר ממערכת cgs הישנה. בחיי המעשה נמשך השימוש ביחידות שונות, שהן לעתים משתנות ממקום למקום. בארצות הברית, למשל, יחידת המידה לאורך היא היארד (ונגזרותיה) ולא המטר, המקובל במרבית מדינות העולם.
קיומן של יחידות מידה שונות למדידה של אותו מאפיין, מחייב המרה מיחידת מידה אחת לאחרת, למשל המרה ממעלות צלזיוס למעלות פרנהייט (על תקלה חמורה שמקורה בטעות בהמרה של יחידות מידה ראו בערך דאון גימלי). העובדה שבארצות הברית יחידת המידה לאורך היא היארד (ונגזרותיה), ואילו באירופה יחידת המידה המקבילה היא המטר, מחייבת גופים הרוכשים ציוד משני מקורות אלה להחזיק מלאי של ברגים, למשל, בשתי יחידות המידה, ולהקפיד שלא להתבלבל.
יחידות מידה נפוצות למסה ולמשקל:
מיליגרם (מ"ג) (mg): אלפית הגרם
גרם (g = 1,000mg או gr או gm): אלפית הקילוגרם
קילוגרם (ק"ג) (kg = 1,000g)
טון או טונה:
"טון מטרי" (tonne = metric ton = 1,000kg)
"טון קצר" (short ton = 2,000 pound ≈ 907.18kg)
"טון ארוך" (long ton = 2,240 pound ≈ 1016.05kg)
פאונד או ליברה (kg ≈ 2.20462262 lb) (lb Avoirdupois = 453.59237g)
אונקיה (16 אונקיות אבוארדופואה = 1 ליברה אבוארדופואה)
גריין = 64.79891 מ"ג
קרט = 200 מיליגרם