הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: שיר למספר קולות.
זוהי הגדרה בת 15 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: מדריגל .
קצת מידע רנדומלי על הביטוי "מדריגל ":
מדריגל הוא צורה מוזיקלית מתקופת הרנסאנס. המוזיקה נכתבה לטקסט חילוני, בדרך כלל באיטלקית, ב-3 עד 6 קולות. מקור המדריגל בפרוטולה, וכן ניכרות בו השפעות המוטט והשאנסון הצרפתי של הרנסאנס. הקשר בינו לבין המדריגל האיטלקי משלהי המאה ה-13 והמאה ה-14 הוא בעיקר בשם: המדריגלים ההם נכתבו ל-2 או 3 קולות ללא ליווי, או בלוויית כלים, שהכפילו את הקווים הווקאליים.
כמו המוטט, גם המדריגל שם דגש על פוליפוניה, אך במקביל ייחס חשיבות לציורי מילים, להרמוניות ולמרווחים בלתי שגרתיים ודיסוננטיים. המדריגל החל דרכו באיטליה בסביבות שנת 1520, כחלק מן ההתפתחות העצומה שחלה בשירה. לאורך המאה ה-16 נפוצו באיטליה מאות אלפי מדריגלים.
המדריגל היה הצורה החילונית החשובה ביותר במוזיקה של אותם ימים. הוא פרח בעיקר במחצית השנייה של המאה ה-16 ואיבד מחשיבותו בעשור השלישי של המאה ה-17, כאשר הודח ממעמדו עם עלייתן של צורות חילוניות חדשות יותר כמו האופרה והתמזג עם הקנטטה והדיאלוג.
עליית המדריגל החלה ב"ספר המדריגלים הראשון" של פיליפ ורדלו, שיצא לאור בונציה בשנת 1533. היה זה הספר הראשון של מדריגלים בני-זיהוי. ההצלחה שזכה לה הביאה להתפשטות מהירה של הצורה, תחילה באיטליה ועד סוף המאה לעוד כמה ארצות באירופה. באנגליה, בעיקר, זכה המדריגל להערכה רבה מאז פרסום "מוזיקה טרנסאלפינה" של ניקולאס יונג בשנת 1588, קובץ מדריגלים איטלקיים עם טקסטים מתורגמים, שפתח תרבות מדריגלים משלו. המדריגל האריך ימים באנגליה יותר מבשאר אירופה: מלחינים המשיכו ליצור מדריגלים באיכות מפתיעה גם לאחר שהצורה יצאה מן האופנה ביבשת (ראו אסכולת המדריגל האנגלי).
כותבי מדריגלים מאוחרים גילו כושר המצאה ותחבולנות בעיקר במה שכונה "מדריגליזמים" – קטעים שבהם המוזיקה הנלווית למילה מסוימת מבטאת את משמעותה, לדוגמה, שירת המילה riso (חיוך) בתרוצת צלילים מהירים, המחקים צחוק, או sospiro (אנחה) בצליל, הנשמט אל זה שמתחתיו. טכניקה זו ידועה גם כ"ציור מילים" ואפשר למצוא אותה לא רק במדריגלים אלא גם במוזיקה ווקאלית אחרת מאותה תקופה. החשובים ביותר במחברי המדריגלים המאוחרים הם ללא ספק לוקה מארנציו, קרלו ג'זואלדו וקלאודיו מונטוורדי, שמיזג בשנת 1605 את הבאסו קונטינואו אל תוך הצורה וב-1638 חיבר את הספר "מדריגלים של מלחמה ואהבה" Madrigali guerrieri et amorosi שהוא, מכל מקום, דוגמה למדריגל של הבארוק המוקדם. חלק מן היצירות בספר זה אינן קשורות כלל למדריגל א-קאפלה של המאה הקודמת.