הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: שם נוסף לחג השבועות.
זוהי הגדרה בת 19 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: חג מתן תורה.
מידע רנדומלי על הביטוי "חג מתן תורה":
ד"ר יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, 1899, זמברוב, פלך לומז'ה, פולין – 23 בפברואר 1973, תל אביב) היה מורה וסופר ישראלי, חוקר הפולקלור היהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.
לוינסקי נולד בשנת 1899 בזמברוב שבפולין למשפחה יהודית אורתודוקסית, בנם של צפורה בת ר' נחמן יעקוב מזמברוב וישראל מרדכי לוינסקי, משכיל ועסקן ציוני, מנהל בית ספר עברי בעיר. בשנת 1913 החל לוינסקי ללמוד בישיבת לומז'ה, אך לאחר שנה עבר ללמוד בגימנסיה העברית, וכן למד הוראה בסמינר למורים של "תרבות" בווילנה. בשנת 1924 נסע לבלגיה ללמוד היסטוריה ומדעי המזרח באוניברסיטאות בריסל ולייז'. בתום לימודיו קיבל תואר דוקטור. בשנת 1929 ערך את כתב העת היידי "דיא יידישע צייטונג", שבועון לספרות ולשאלות חברתיות, וכן נמנה עם עורכי את כתב-העת העברי שיצא לאור בבלגיה – "מאזניים". בשנים 1930–1931 היה עורכו הראשי של "דער בעלגישער טאג", שיצא באנטוורפן.
בשנת 1935 עלה לארץ ישראל. ב-1942 נמנה עם מקימי החברה העברית ל'ידע-עם', כשבמהרה הפך למוביל דרכה. החברה מנתה באותה עת מאות פעילים שעסקו בתעוד הפולקלור היהודי בתפוצות ישראל, וכן הפולקלור שהתהווה בארץ, כמו-גם העלתם על-נס של מנהגים יהודיים שונים. במסגרת פעילותה של החברה נהג לוינסקי להרצות בנושאי הפולקלור היהודי (מועדים, חגים ומנהגי מעגל החיים היהודי) בפני קהלים שונים בארץ, וכן ייצג את החברה בכנסים מדעיים בחוץ-לארץ. בנוסף לעריכת כתב העת "ידע-עם" שגליונו הראשון ראה אור ב-1948, לקח לוינסקי חלק בעריכת מאספי 'רשומות' – סדרה שנייה בין השנים 1945–1953 (יחד עם דב סדן; את הסדרה הראשונה ערכו אלתר דרויאנוב, חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי). כמו כן ערך את כרכי ספר המועדים ובהמשך את האנציקלופדיה להווי ומסורת ביהדות. בנוסף נטל חלק בחיבור מילונים מהשפה העברית לשפות רוסית, יידיש, אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית וגאורגית. בנוסף לפעילותו הפולקלוריסטית לוינסקי עסק בפעילות חינוכית מגוונת שכללה הוראה בבתי ספר יהודיים בארץ ובעולם.