הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: שמורה בהרי יהודה .
זוהי הגדרה בת 17 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: עין חמד.
מידע רנדומלי על הביטוי "עין חמד":
מירון בנבנשתי (נולד ב-21 באפריל 1934) הוא איש ציבור ישראלי, פובליציסט והיסטוריון. שימש כסגן ראש עיריית ירושלים.
מירון בנבנשתי נולד וגדל בירושלים. אביו היה המחנך חתן פרס ישראל דוד בנבנשתי, ואמו הייתה לאה לבית פרידמן, אחות בהדסה. בשנים 1952–1955 היה מירון בנבנשתי חבר קיבוץ ראש הנקרה. בשנים 1955–1960 למד היסטוריה של ימי הביניים וכלכלה לתואר הראשון והתמחה בתקופה הצלבנית בארץ ישראל בהדרכת פרופ' יהושע פראוור. במהלך לימודיו בשנים 1958–1959 היה יו"ר התאחדות הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומזכ"ל התאחדות הסטודנטים הארצית. בשנים 1958–1960 עמד בראש פרויקט המפה הצלבנית של ארץ ישראל בניהולו של פראוור. בשנים 1960–1965 היה מנהל המחלקה לכלכלה ולפיתוח במשרד התיירות, היה מנהל מסע הבחירות הראשון של טדי קולק. בשנים 1967–1978 עבד בעיריית ירושלים כממונה על מזרח העיר וכן היה חבר מועצת העירייה וסגן ראש העיר. היה מועמד לכנסת העשירית ב-1981 מטעם מפלגת רצ כמספר שניים אחרי שולמית אלוני, אך לא נבחר מאחר שהמפלגה קיבלה מנדט אחד.
בשנים 1979–1982 עשה דוקטורט בבית הספר על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד; נושא הדוקטורט היה: "ניהול סכסוכים: מנהל עירוני בירושלים ובבלפאסט" (Administrating Conflicts: Local Government in Jerusalem and Belfast), מחקר השוואתי של הסכסוך בצפון אירלנד ובארץ-ישראל, העבודה נערכה בהדרכת הפרופסורים נדב ספרן, רוג'ר פישר וג'יימס סיבניוס, וקיבל (1982) תואר דוקטור במינהל ציבורי. בשנים 1982–1990 יזם וניהל את פרויקט "הגדה והרצועה", שנעשה במימון קרן פורד וקרן רוקפלר; הפרויקט תיעד את המהלכים הדמוגרפיים, החברתיים והכלכליים ביהודה ושומרון, במסגרתו פורסמו שלושים מחקרים, שתמציתם ראו אור בספר שכתב: "לקסיקון יהודה ושומרון". בשנים 1991–1993 היה עורכה הראשי של האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער", בשנים 1993–1994 היה חבר מועצת עיריית ירושלים. בשנים 1985–2002 שימש כמרצה אורח באוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבוושינגטון, ובשנים 1994–1998 היה מרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנים 2000–2002 יזם וניהל את פרויקט "הבוקר למחרת" במסגרת מכון טרומן שבאוניברסיטה העברית. מטרת הפרויקט לבחון את עידן השלום במציאות ריאליסטית ולא כאוטופיה, ותוצאתו הוא אוסף המאמרים "הבוקר למחרת".