הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: תופת.
זוהי הגדרה בת 4 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: גיהינום, שאול, מוקד, שריפה גדולה .
מידע רנדומלי על הביטוי "גיהינום":
גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם הוא שמו של מקום מיתולוגי. על פי המסופר בתנ"ך (ולאחריו גם בקוראן), בגן עדן חיו אדם וחוה לפני חטא עץ הדעת.
יש המאמינים כי זה החלק בעולם הבא שאליו מגיעים הצדיקים לאחר מותם, בניגוד לגיהנום, שאליו מגיעים החוטאים.
גן עדן מופיע במקרא (ספר בראשית, פרק ב') כמקום שבו הוצב האדם על ידי אלוהים לאחר בריאתו, ובו נבראה חוה מצלעו. הגן היה מקום פורה, במקום ששמו "עדן" במזרח (מקדם) ובו נטע אלהים עצים נאים וטעימים. נהר היה משקה אותו, ומתפצל אחרי כן לארבעה ראשים ומשקה את כל שאר העולם. במרכז הגן ניצבו שני עצים: עץ הדעת טוב ורע ועץ החיים. האדם צווה לעבוד בגן ולשמור אותו, וקיבל רשות לאכול מכל פירותיו מלבד מפרי עץ הדעת פן ימות.
חוה שעדיין לא נבראה בזמן הצו ושמעה אותו מהאדם מקול שני, פותתה על ידי הנחש המתואר כערום בכל חיות השדה לאכול מפריו, לאחר שטען באוזניה, כי האוכל אותו מחכים ועיניו נפקחות לדעת טוב ורע, ואכן מתואר כי חוה ראתה כי עץ הדעת הוא מרהיב עין, טעים, ומחכים ולאחר שאכלה ממנו ומשלא מתה במקום, פיתתה גם את אדם, ואכן כפי אמירתו של הנחש לאחר אכילת פרי עץ הדעת נפקחו עיניהם של אדם וחוה, נוכחו אדם וחוה שהם עירומים, ותפרו לעצמם בגד קל וחגורות מעלה תאנה.
מידע רנדומלי על הביטוי "שאול":
דמות מקראית היא דמות (לרבות אדם היסטורי) המוצגת במקרא.
חלק מספרי המקרא הם בעלי אופי של סיפורת או שירה וניתן לאפיין בהם את הדמויות באופן המקובל ביצירות כאלה.
בהתייחס אל דמויות בני האדם במקרא כאל דמויות ספרותיות, הדמויות הראשיות בספרי המקרא הן דמויות עגולות. דהיינו הן מורכבת ובעלת תכונות רבות, בעלות התפתחות של האופי במשך זמן העלילה ובעלות סתירות פנימיות וחסרונות. היותן של הדמויות עגולות ובעלות חסרונות באה בקנה אחד עם תפיסת האל האחד שרק הוא יכול להיות מושלם.
בניגוד לספרי קודש של דתות אחרות, במקרא, אין כמעט דמויות של אנשים קדושים ושל חצאי אלים. דמות האל היחידית היא דמותו של אלוהים ודמויות המלאכים הן דמויות משניות ביותר ובעלות שימוש נדיר (יוצא דופן אחד הוא המלאך שנאבק ביעקב). עם זאת, אצל מעט דמויות יש פן מיסטי, בהן חנוך ואליהו הנביא. בעניין זה המקרא עומד בניגוד לברית החדשה המציגה את כל מעשיו של ישו כנשגבים, לקוראן שבו מוחמד מוגן מטעות ומחטא, או לעלילות גילגמש, שבהן גילגמש, שהיה שני-שליש אל פשוט לא טעה מעולם. המיתולוגיה היוונית לעומת כתבים אלה מתארת דמויות רבות של אלים, אולם דמויות אלים ילדותיות וקטנוניות לעתים תכופות.
מידע רנדומלי על הביטוי "מוקד":
מוקד, או נקודת מוקד, זהו מושג תאורטי באופטיקה גאומטרית המתייחס להתכנסותן או להתבדרותן של קרני אור מקבילות אל נקודה אחת או ממנה, בהתאמה. הדרך המוכרת והשימושית ביותר לקבל תוצאה זו היא שבירת קרני האור במעברן דרך עדשה, מרכזת או מפזרת, לפי חוק סנל, או החזרתן ממראה, מרכזת או מפזרת, לפי חוקי ההחזרה.
נקודת המוקד נחשבת לנקודה רק מבחינה תאורטית, משום שמבחינה פיזיקלית, קרני אור אינן מתכנסות לנקודה חסרת ממדים, אלא יוצרות אזור או כתם עגול, המכונה עיגול הטשטוש. ככל שממדיו של עיגול זה קטנים יותר, כך כושר המיקוד של המערכת (עדשה, מראה, או כל צירוף שלהן) טוב יותר והדמות או התמונה שתתקבלנה על ידה תהיינה חדות יותר. מגבלת הממדים סופיים של המוקד נובעת משני סוגים של גורמים פיזיקליים, הנוגדים זה את זה. לכאורה, ניתן לפיכך למטֵב את המערכת, אבל כמפורט בהמשך, כל אחת מהתופעות נושאת בחובה יתרונות וחסרונות, והשיקולים הסופיים בתכנונה של מערכת נקבעים על-פי צורך וייעוד של המערכת. גורם אחד הוא עיוותים או אברציות אופטיות שונות הנגרמות על ידי המערכת האופטית, והגורם השני, הבסיסי יותר, נובע מעקיפה של קרני האור במיפתח העדשה, עובדה המכתיבה ממדי מוקד סופיים גם כאשר המערכת אידאלית, כלומר נעדרת עיוותים. אזור המוקד המתקבל במקרה אידאלי כזה הוא הקטן ביותר האפשרי, ונקרא דיסקת איירי. הניגוד בין גורמים אלו נובע מנטייתן של אברציות לגבור ככל שהמיפתח גדול יותר, בשל תרומתן של קרניים הרחוקות מהציר האופטי, בעוד שמגבלת העקיפה גדלה ככל שהמיפתח קטן יותר. למעשה קיים טווח מיטבי בין הצמצם הפתוח ביותר לבין הצמצם הסגור ביותר שבו רמת העיוותים היא הנמוכה ביותר, וברוב העדשות הרגילות, הטווח הזה נמצא באמצע, בין צמצם f/8 לבין צמצם f/16. זה הטווח שבו דיסקת איירי היא בקוטר האפקטיבי הקטן ביותר. למגבלות נוגדות אלה חשיבות מכרעת בתכנונן ובתפקודן של מערכות אופטיות, דוגמת מצלמות, טלסקופים, מיקרוסקופים ועוד, וכאמור, הן מחייבות תכנון מיטבי מתאים.