תת מקלע אמריקאי בעבר
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: תת מקלע אמריקאי בעבר.
זוהי הגדרה בת 20 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: תמק , סטן , עוזי , טומיגן , קלצ'ניקוב .
מידע רנדומלי על הביטוי "סטן ":
תחמושת – כינוי כללי לקליעים הנורים מאמצעי לחימה שונים, כגון אקדחים, רובים, מקלעים ותותחים אך גם מכלי ירייה עתיקים כגון קשת או קטפולטה. במובן הכללי יותר, תחמושת מתייחסת לכל אמצעי הלחימה החד-פעמיים המתכלים עם השימוש בהם, לרבות רקטות או טילים.
התחמושת המודרנית לכלי ירייה מורכבת מקליע הנורה מנשק חם בעל קנה, באמצעות הדיפת גזים הנוצרים בעת פיצוץ חומר נפץ הודף (חנ"ה) הנמצא בתרמיל המחובר לקליע (ואז הקליע+התרמיל נקראים כדור) או מוטען בנפרד לקנה היריה. הקליעים המודרניים מיוצרים במגוון גדלים וסוגים, בהתאם לייעודם. קליעים נגד אדם מתוכננים לנוע או להתפרק בתוך גוף הנפגע, כדי לגרום לנזק מרבי. פגזים נגד אדם מתוכננים להתפוצץ באוויר, ולפזר רסיסים חדים בשטח גדול. פגזים חודרי שריון כוללים אמצעים שמקלים עליהם לחדור לכלי המשוריין. פגזי בעירה כוללים חומרי בעירה חזקים, וקליעים נותבים מסמנים באור את מסלול מעופם. קליעים שונים מכילים ראשי קרב שונים, בהם חוצצן, נפיץ, מצרר ורש"ק חלול.
היצרן העיקרי של תחמושת בישראל הוא התעשייה הצבאית (תע"ש).
צריכת התחמושת על ידי היורה נעשית בטעינה בודדת (כלומר טעינת כדור או פגז בודד לפני כל ירייה) או במחסנית ובשרשיר תחמושת, שבאמצעותם נטענים בבת אחת כדורים רבים, המאפשרים ירי בצרורות.
מידע רנדומלי על הביטוי "עוזי ":
ערך זה עוסק בהיסטוריה של הנשק החם עם דגש על נשק קל.
הסינים המציאו את אבק השריפה במאה ה-9, אך לא השתמשו בו למטרות צבאיות עד המאה ה-10 לספירה. הם השתמשו באבק שריפה גם עבור רובים פרימיטיביים, וגם להפעלת רקטות פרימיטיביות ופגזים מתנפצים שנורו בעזרת קטפולטות. להמצאת אבק השריפה הייתה השפעה מכרעת על שדות הקרב בסין, החל מהמאה ה-13 בערך, כאשר בשנת 1260 הדפו הסינים את הפולשים ממדינות הצפון בעזרת נשק חם. לאחר מכן, בתקופה שבה התחילו לבנות באירופה תותחים (המאות ה-14-15), הכניסו הסינים גם את השיפורים האירופאיים לכלי נשק החם שלהם.
הערבים לאחר התפשטותם לאיראן הגיעו למגע עם עמים אשר הכירו את הקיסרות הסינית ודרכם החל מסחר בנשק אבק שריפה ומאוחר יותר הערבים ניהלו מלחמות כנגד הקיסרות. לאחר השגה של כלי נשק אלו הם הופצו בין חיילי הערבים וסוחרים שונים שדרכם כלי נשק אלו והידע לייצרם הגיע עד לאירופה בימי הביניים.
במאה ה-13 אבק השריפה הגיע לאירופה. רוג'ר בייקון, נזיר פרנסיסקני, פיתח נוסחה לא מדויקת לאבק שריפה ופירסמה ב-1268. אלברטוס מגנוס שיפר את הנוסחה, ומצא את הנוסחה (הגרמנית) המדויקת לאבק שריפה ב-1275.
מידע רנדומלי על הביטוי "טומיגן ":
תמ"ק סטן, סימן 2
הסטן (באנגלית: Sten) הוא תת מקלע בריטי, שיצורו החל במלחמת העולם השנייה. בנוסף לבריטניה הוא יוצר בכמויות גדולות גם בקנדה ובישראל. הסטן הצטיין בפשטות ייצור ותפעול חסרת תקדים לזמנו.
הסטן נוצר כנשק קל, שאפשר לייצר אותו במהירות ובזול בתנאי החירום של מלחמת העולם השנייה. הבריטים היו זקוקים נואשות לנשק כזה, שניתן לצייד בו יחידות תומכות לחימה, יחידות מוצנחות וקצינים. בנוסף רצו הבריטים שהנשק יירה תחמושת בקוטר 9 מילימטר, על מנת לעשות שימוש בתחמושת שנלקחה שלל מהגרמנים.
הסטן היה תת-מקלע פשוט וזול. נאמר עליו שכדי לייצרו נדרשים רק צינור מתכת וקפיץ. פשטות זו הייתה היתרון והחיסרון הגדול ביותר של הסטן. הסטן היה קטן וקל משקל יחסית לתקופה ונראה כמו קנה עם הדק וקת, ללא חלקי עץ או פלסטיק וללא עזרים כלשהם.
פשטות הייצור והמחיר הזול (ארבע לירות שטרלינג ליחידה) אפשרו לבריטים לייצר מיליוני סטנים. דגם סימן שלוש של הסטן היה ניתן לייצור ב 5 שעות עבודה בלבד. הדבר איפשר תיקונים בשדה, אלתורים, ואף ייצור מחתרתי על ידי הפרטיזנים במזרח אירופה. יתרון נוסף של הסטן היה ממדיו הקטנים, שחיבבו אותו על יחידות מיוחדות ומוצנחות.
מידע רנדומלי על הביטוי "קלצ'ניקוב ":
מיכאיל טימופייביץ' קלשניקוב (10 בנובמבר 1919- 23 בדצמבר 2013; ברוסית: Михаи́л Тимофе́евич Кала́шников, Mihail Timofeevič Kalašnikov) היה גנרל ומעצב נשק רוסי שהתפרסם בזכות פיתוח הרובה AK-47, הנקרא "קלשניקוב", על שמו.
קלשניקוב נולד למשפחת איכרים בכפר קיוריה במחוז אלטאי. הוא התחיל את הקריירה שלו בעבודה בתחנת רכבת, שם למד מכונאות. בשנת 1938 התגייס לצבא האדום, ושירת כמפקד טנק בחודשים הראשונים של מלחמת העולם השנייה (מכונה ברוסיה המלחמה הפטריוטית הגדולה). באוקטובר 1941 נפצע בקרב ונשלח לביתו. בבית החולים עיצב את הנשק הראשון שלו, ובמהרה הצטרף לעבודה במוסד לתעופה במוסקבה. שם הפיק קלשניקוב חידושים לטנקים כמו מונה יריות מכני. תוך כמה שנים, קודם למהנדס ראשי. בשנת 1947 עיצב קלשניקוב את רובה הסער שזכה לכינוי AK-47 (קיצור ל-Avtomat Kalashnikova – האוטומט של קלשניקוב – מודל 1947). בשנת 1949 הפך ה-AK-47 לנשק הבסיסי בצבא הסובייטי, ומאוחר יותר היה להמצאה המפורסמת ביותר של קלשניקוב.
בשנת 1964 זכה בפרס לנין. בשנת 1998 הוענק לו עיטור אנדריי הקדוש – העיטור הגבוה ביותר ברוסיה.
בדצמבר 2013 הוא הלך לעולמו בגיל 94 ונקבר בבית העלמין הצבאי הפדרלי לזכר הנופלים.