כלי לנטילת ידיים
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: כלי לנטילת ידיים.
זוהי הגדרה בת 16 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: אנטל, נטלה .
מידע רנדומלי על הביטוי "אנטל":
יוז'ף אנטל (בהונגרית: József Antall; 1896, אורוסי (אנ') שבמערב הונגריה – 1974, בודפשט) היה עורך דין, פוליטיקאי וחסיד אומות העולם מהונגריה.
אנטל הוא אביו של יוז'ף אנטל הבן, שהיה ראש ממשלת הונגריה הראשון לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי במדינה.
אנטל לחם בשורות צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה. יחידתו הוכתה קשות והוא ניצל משבי בזכות משפחה פולנית שהסתירה אותו.
לאחר המלחמה חזר אנטל להונגריה. הוא למד משפטים ועבד במשרד הפנים ההונגרי.
עם כיבוש פולין על ידי גרמניה בספטמבר 1939 ברחו אלפי פולנים להונגריה, בהם מאות יהודים. בשנים 1942 ו-1943 ברחו יהודים נוספים, בתקופה בה חוסלו גטאות פולין אך הונגריה עדיין הייתה בטוחה יחסית.
אנטל היה אחראי על הפליטים מטעם משרד הפנים ההונגרי בין השנים 1939–1944. הוא היה בין האחראים להקמתה של ועדה אזרחית לסיוע לפליטים מפולין, בראשה עמדו הנריק סלביק ויאן קולטאי-שדניצקי (Jan Kołłątaj-Srzednicki) שהיה גם נציג ממשלת פולין הגולה. בניגוד לפקידים אחרים בוועדה זו, אנטל לא הפלה בין יהודים ונוצרים.
כדי להציל את היהודים הסתירה הוועדה חלק מהם בזהות של לא יהודים. אנטל סייע בהסתרת זהותם של מספר יהודים, וכן סייע למחתרת הציונית בהונגריה. עם מעצרם של חברי מחתרת פעל אנטל לשחרורם ובחלק מהמקרים הצליח להביא לשחרורם.
מידע רנדומלי על הביטוי "נטלה ":
מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, לפני שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).
יש שלושה טעמים לנטילה זה. הראשון לנקות את הידיים לכבוד ברכת המזון, מאחר שבזמן התלמוד אכלו עם הידיים. הטעם השני הוא מטעמי בריאות, כיוון שהמאכלים תובלו במלח סדומית שעלול לגרום לעוורון במגע עם העין, ונטילת הידיים מנקה אותן. הטעם השלישי, בזוה"ק: לתת לצד האחר את חלקו.
יש מחלוקת בפוסקים האם נשאר בזמנינו חיוב ליטול. יש הטוענים שאין צורך ליטול מאחר שאנחנו לא משתמשים במלח סדומית, וגם אין מצב ידינו לאחר הסעודה מצריכים ניקיון, בפרט כעת שמשתמשים בסכו"ם. מאידך יש הטוענים שיש מלחים אחרים הדומים למלח סדומית שיש מהם סכנה, וסוברים שעדיין יש מקום לנקות הידיים לאחר סעודה גם בזמנינו. בנוסף לכך על פי הקבלה מים אחרונים אינם לניקיון המלח בלבד, אלא גם לצורך עשיית תיקון רוחני לאחר האכילה. אך גם בזה כתב היעב"ץ (רבי יעקב עמדין, בנו של החכם צבי) בספרו 'מור וקציעה' שכיון שבימינו אוכלים עם סכו"ם גם הטעם ע"פ הסוד אינו שייך יותר. בני אשכנז (גרמניה) מוחזקים במנהג לא לעשות מים אחרונים. בשולחן ערוך נזכר אלו הנוהגים כך.(קפ"א,י') מחלוקות נוספות קיימות סביב עניינים הקשורים למים האחרונים, כמו: האם ההלכה מחייבת גם נשים, והאם מותר לדבר בין הנטילה לבין ברכת המזון. למנהג האר"י אין להרבות בכמות המים האחרונים, וכמותם צריכה להיות פחותה מרביעית.