מחברי נילי

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מחברי נילי.
זוהי הגדרה בת 10 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: לישנסקי, פינברג .

קצת על יוסף לישנסקי:
יוסף לישנסקי (1890 – 16 בדצמבר 1917), מראשי ארגון ניל"י, מייסד ומנהיג ארגון המגן.
יוסף לישנסקי נולד בשנת 1890 בעיירה בפלך קייב שבאוקראינה. עוד כשהיה בגיל רך, אמו איידיל, מתה בדליקה, וכמעט כל אחיו ואחיותיו נספו אף הם. יוסף עלה עם אביו לארץ ישראל, כנראה ב-1896.
בארץ ישראל התגוררו השניים בביתו של ישראל לישנסקי, אחיו של יוסף, במטולה. באחד הימים נסע אביו של יוסף לירושלים ומאז לא שב, ולא ידוע מה עלה בגורלו. יוסף נותר לגור בבית משפחת אחיו.
לישנסקי הצטיין בלימודים ונשלח ללמוד בסמינר בירושלים, אך לימודיו הופסקו כעבור כשנתיים עקב אי-יכולת מימון. הוא נסע למצרים, שם ניהל חווה חקלאית. כעבור שנתיים שב לארץ ישראל.
בשנת 1910 נשא לאשה את רבקה ברושקובסקי, בת איכרים מהמושבה בית-גן, לזוג נולדו בת ובן.
נלקח מויקיפדיה

קצת על אבשלום פיינברג:
אבשלום פיינברג (כ"ח בתשרי ה'תר"ן, 23 באוקטובר 1889 – כ"ו בטבת ה'תרע"ז, 20 בינואר 1917), מחולל רעיון ניל"י ומייסדה. נהרג בשליחות הארגון, כשניסה לחצות את קו החזית העות'מאני-בריטי במלחמת העולם הראשונה, ולחבור לכוחות הבריטיים בחצי האי סיני לצורך חידוש הקשר המודיעיני בינם לבין ניל"י.
אבשלום פיינברג נולד ב-1889 בגדרה לזוג הביל"ויים פאני (לבית בלקינד) וישראל פיינברג. כשהיה כבן שנתיים עברה משפחתו ליפו, בעקבות סכסוך של אבי המשפחה עם ערבים שישבו בסביבות גדרה. אבשלום הצעיר התחנך על ברכי סבו, מאיר בלקינד, שהיה שומר מצוות וחובב תנ"ך מובהק. לאחר מכן נשלח על ידי אביו ל"כֻּתאב", מקום לימוד לילדים מוסלמים, המקביל ל"חדר", שם למד ערבית וקוראן. לאחר סיום לימודיו שם, המשיך פיינברג ללמוד בבית הספר של ארגון "כל ישראל חברים" ביפו.
בימים ההם פעל אביו, ישראל פיינברג, לרכישת אדמות חדרה, עיבודן וייבוש ביצותיהן. במשך כמה שנים חי בחדרה בעוד שמשפחתו התגוררה ביפו, ולבסוף, ב-1898, עברה המשפחה כולה לבית פיינברג בחדרה, אותו הקים ישראל פיינברג. שנתיים לאחר מכן, חזרה משפחת פיינברג ליפו ולאחר מכן לירושלים.
בגיל שתים-עשרה ייסד אבשלום, ביחד עם נערים נוספים, אגודה בשם "נושאי דגל ציון", שמטרתה הייתה להביא ל"ארץ ישראל חופשית". כשהיה בן ארבע עשרה וחצי, הוחלט לשלוח את אבשלום לפריז, הן מפני שטרם היה בארץ ישראל בית ספר תיכון ראוי לשמו, והן משום שלקה בבריאותו: בקיץ 1904 יצא לסיור במושבות בארץ ישראל, להספיד ולקונן על מותו של בנימין זאב הרצל. במהלכו התקרר פיינברג וחלה, והעריכו כי שהייה באירופה תסייע לבריאותו.
שנתיים למד פיינברג בפריז, בתיכון של "כל ישראל חברים". בצרפת ספג אבשלום את רוח תרבותה, ואף התיידד עם אנשי רוח צרפתים, ובמיוחד עם ז'ק מאריטן, הפילוסוף הקתולי, ועם המשורר שארל פגי.
לאחר ששב לארץ ישראל, ירד פיינברג למצרים, ועבד שם כפקיד. השעמום מהשהייה במצרים, ונוורלגיה שתקפה אותו, גרמו לו לנסוע לשווייץ. בשווייץ חי עד 1909, ואז נסע בשנית לפריז, שם ניסה להתקבל ללימודים במדרשה הלאומית לחקלאות, אך נכשל. הוא שב לארץ, וביחד עם הוריו חזר לגור בחדרה. בשנת 1910 הוקמה בעתלית התחנה לניסיונות חקלאיים על ידי אהרן אהרנסון, ופיינברג החל לעבוד בה כעוזרו. בין אהרנסון לפיינברג, הצעיר ממנו בשלוש-עשרה שנים, נרקמו יחסי ידידות קרובים מאוד. גם עם משפחתו של אהרנסון קשר אבשלום קשרי ידידות קרובים: הוא התחבר עם אלכסנדר, התיידד והתאהב בשרה וברבקה אהרנסון. למרות הדעה הרווחת אבשלום לא היה מאורס לרבקה אהרונסון. היה להם רומן אך רבקה הייתה מאורסת לעו"ד עשיר ויהודי מאמריקה. בשנת 1913, עת נוסדה אגודת הגדעונים בידי אלכסנדר אהרנסון, היה פיינברג החבר היחיד בה שלא היה מבני זכרון יעקב.
נלקח מויקיפדיה