זלזל
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: זלזל.
זוהי הגדרה בת 4 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: ענף דק, זמורה, זרד, נצר, בד .
מידע רנדומלי על הביטוי "זמורה":
אׂהד זמורה (1933 – 21 בדצמבר 2003) מו"ל עברי, מבעלי הוצאת מחברות לספרות וזמורה ביתן מודן, עיתונאי ועורך בעיתון "דבר" במשך כשלושים שנה.
אהד זמורה נולד לעדה וישראל זמורה, בבית שבו ביקרו תדיר גדולי המשוררים והסופרים של זמנו, עקב עיסוקו של אביו כבעל הוצאת הספרים "מחברות לספרות" והיותו מבקר ספרות חשוב וחבר אישי של סופרים ומשוררים רבים כנתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, יונתן רטוש, בנימין תמוז, פנחס שדה, אהרן אמיר ועוד רבים.
במהלך שירותו הצבאי שירת במערכת העיתון במחנה גדנ"ע ואף היה עורכו הראשי.
מיד לאחר שירותו הצבאי פנה אהד זמורה ללימודי ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. אולם בשנת 1955 עזב את לימודיו והחל לסייע לאביו בניהול הוצאת "מחברות לספרות" שנקלעה לקשיים כלכליים.
בשנת 1956 הצטרף למערכת עיתון "דבר" כמזכיר והתקדם בתפקידיו עד שבשנת 1964 מונה לעורכו הראשי של המוסף השבועי "דבר השבוע" והפך אותו למגזין מוביל. זמורה קיבץ סביבו חבורת כותבים צעירים (חלקם עיתונאים וחלקם סופרים ומשוררים) כנחום ברנע, דורון רוזנבלום, רות בונדי, מיכאל הנדלזלץ, עלי מוהר, דני קרמן, יאיר גרבוז ויונתן גפן ואחרים, אשר הפכו את "דבר השבוע" למוסף השבת האיכותי ביותר בעיתונות העברית. בנוסף שכנע סופרים בולטים כעמוס עוז, יורם קניוק, חיים באר, נסים אלוני, דן צלקה, חנוך ברטוב, ס. יזהר ומשה שמיר לכתוב רשימות וסיפורים במיוחד עבור גליונות החגים והמועדים המרכזיים (ראש השנה, יום כיפור, פסח, יום העצמאות ויום הזיכרון לשואה ולגבורה) של השבועון שהפכו עקב כך לפריטי אספנות).
מידע רנדומלי על הביטוי "נצר":
נֵצֶר סֶרֶנִי הוא קיבוץ הממוקם בין נס ציונה ורחובות לבאר יעקב ורמלה, בתחומי המועצה האזורית גזר. הקיבוץ נוסד ב- י"ג סיון תש"ח, 20 ביוני 1948 על ידי ניצולי שואה ממחנה בוכנוואלד.
הקיבוץ התיישב בתחילה בבתים של חוה חקלאית שנוסדה על ידי גרמנים (חוות שפון).
בתחילה ניתן לו השם "קיבוץ בוכנוואלד" שהוחלף ל"נצר" בהשראת הפסוק מספר ישעיהו (יא, א) "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה". בהמשך שונה השם ל"נצר סרני", על שם צנחן היישוב אנצו סרני.
בתקופה שקדמה לשינוי השם, הוצעו שתי חלופות אפשריות לאזכור שמו של חיים אנצו סרני. אנשי המקום ביקשו לקרוא לו "נצר סרני", אולם ועדת השמות הממשלתית התנגדה לשימוש בשם הלועזי סרני, ודרשה לבחור בחלופה העברית – "נצר חיים". במהלך הוויכוח פרסם נתן אלתרמן בטור השביעי רשימה תחת הכותרת "שם וצלילו", בו קרא להשתמש בשם נצר-סרני. חבר הכנסת מטעם מפא"י חיים בן-אשר, ידידו הקרוב של חיים-אנצו סרני וחבר הקיבוץ, חש חוב של חבר לשמר את שמו. הוא החל בינואר 1955 בהליכי חקיקה שיועדו לכפות את השם "נצר סרני" על ועדת השמות הממשלתית, בנימוק שבעקבות מותו הטרגי באסון מעגן של בנו יחידו דניאל סרני, נכרת השם סרני. ביוני 1955 הודיעה ועדת השמות הממשלתית שלמרות שהיא ממשיכה ותמשיך לעמוד על משמר השם העברי, היא מסכימה לשינוי שם היישוב ל"נצר סרני" מתוך כבוד לכנסת.
מידע רנדומלי על הביטוי "בד ":
צביעת בדים היא הקנייה ושילוב של צבע עבור חומרים טקסטילים באמצעות צבענים. הצבענים מופקים מפרחים, אגוזים, פירות יער ובצורות נוספות מירקות וצמחים. בנוסף ישנם צבענים המופקים מן החי והמינרלים. כל אלו נקראים צבענים טבעיים.
האפשרות השנייה לצביעת בדים, היא על ידי צבענים סינתטיים. צבענים אלו מבוססים על שילוב ייחודי של הרכב כימי. חלק מההרכב של צבענים אלו הוא חומצי, בסיסי, נטרלי, גופרתי או ראקטיבי. הבחירה בסוג הצבען תלויה בסיב הנצבע.
ישנן שלוש קבוצות של סיבים:
צביעת הבדים התחילה בעיטור פני הבד .הדוגמאות הבסיסיות והקדומות אשר נמצאו, המעידות על עיטור הבד כמעשה ידי אדם, משויכות לתקופה הפלאוליתית ומתוארכת ל-200000 לפני הספירה. הדימויים מאותה תקופה הן טביעת הידיים של האדם, וציורים של חיות על קירות המערה ב El Cstillo ובנוסף Altama בספרד. ציורי החיות נעשו על ידי חריטה במקלות, ובטביעות הידיים, נעשו בעזרת אורכרה – זוהי אדמה בעלת גוון חום-אדמדם המשמשת כפיגמנט. סביר להניח כי דימויים אלו היו ההדפסים הראשונים. בתקופה הניאוליטית (2000 שנה לפני הספירה) בלוקים קטנים עשויים חמר מיובש או טרה-קוטה (חומר שרוף ולא מזוגג) שימשו לעיטורים חלקים סביב הגוף.