הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: יישוב בגליל, ישוב בגליל.
זוהי הגדרה בת 23 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: טל-א, ל, יבנאל, ראש פינה .
מידע רנדומלי על הביטוי "ל":
לאם (בערבית: لام) היא האות העשרים ושלוש באלפבית הערבי. לפניה באה האות כאף ואחריה האות מים.
לאם מייצגת עיצור מכתשי, מקורב צדי (/l/ :IPA – כמו למ"ד), במקרה אחד, במילה الله (אללה), לאם מוולנת (/ɫ/ :IPA).
לאם מנוקדת בכסרה משמשת כתחילית המקבילה ללמ"ד השימוש העברית. לאם המנוקדת בפתחה משמשת בערבית במשלב גבוה כתחילית המציינת הדגשה, ואפשר לתרגם אותה כ"אכן". כך למשל, إن زيدا جميل (אן זידא ג'מיל) פירושו "זיד הוא יפה" ו-إن زيدا لجميل (אן זידא לג'מיל) תרגומו "זיד הוא אכן יפה".
בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט אותיות "דוד'ארז".
מקור האות לאם הוא ב"למד" הפניקית, ויש לה מקבילות ברוב האלפביתים:
מידע רנדומלי על הביטוי "יבנאל":
ד"ר מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, מפקד גלי צה"ל בשנים 1974–1978.
מרדכי נאור נולד בשנת 1934 בתל אביב. לאחר סיום לימודיו התגייס לנח"ל ונמנה עם מקימי קיבוץ נחל עוז, בו נשאר לאחר סיום שירותו הצבאי, מ־1953 עד 1956, ובו התחתן עם אשתו לאה. בסוף 1956, עזב את הקיבוץ והחל לעבוד בעיתונות. נאור כתב עבור עיתון הנוער העובד "במעלה", עבור "במחנה נח"ל", עבור השבועון "רימון", אליו נתקבל על ידי יעקב אגמון, וב"דבר". בשנת 1958, היה נאור סגן עורך של "במחנה נח"ל". באותה שנה זכה באופן חלקי בפרס עמוס לב על כתבה שתיארה את קיבוצו, נחל עוז. בשנת 1961 היה לעורך "במחנה גדנ"ע" ו"במחנה נח"ל". בשנה זו החל ללמוד בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית בירושלים, ממנה קיבל תואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה בשנת 1964. המשיך ללמוד לתואר שני בירושלים, ואת התואר השני במדע המדינה קיבל ב-1970.
נאור היה סגן מפקד גלי צה"ל ושידר בה פינה שבועית ותוכניות שונות. ביוני 1974 נתמנה למפקד גלי צה"ל. במהלך מלחמת יום הכיפורים עברה התחנה לשדר מסביב לשעון, ונאור נאבק לאחר כניסתו לתפקיד להמשיך מתכונת שידורים זו. במהלך כהונתו יזם חידושים כמו שימוש ב"טלפון האדום" לקבלת ידיעות מהמאזינים ו"האוניברסיטה המשודרת". נאור נאבק על עצמאות גלי צה"ל אל מול רשות השידור. ביוני 1978 סיים את תפקידו בגלי צה"ל, ועבר להיות העורך הראשי של ההוצאה לאור של משרד הביטחון.
מידע רנדומלי על הביטוי "ראש פינה ":
יהורם (יורם) מאירי (נולד ב-1940) הוא חקלאי ותיק בראש פינה, שכיהן כראש המועצה המקומית שלה, בשנים 1974–1978.
לפני הגיעו למושבה, מאירי היה חבר קיבוץ דן ושליח הסוכנות היהודית לאיראן.
מאירי מגדל עצי פרי מאז שנות השישים. הוא מייצר גם שמן זית, וכמו רבים מתושבי ראש פינה, הוא מחזיק גם מספר צימרים לאירוח. הוא גם מומחה לריסוס. בשנת 1974, בעת שאוכלוסיית המושבה הקטנה הלכה והצטמצמה עוד יותר, הוא זכה בבחירות המקומיות, בראש רשימת "ראש פינה" (ר"פ), שזכתה ב-225 מתוך 432. כך קיבלה הרשימה 3 מתוך 5 מושבים במועצה, בעוד המערך ברשות ראש המועצה הקודם, הרמן הרשקוביץ, קיבלה את שני המושבים הנותרים. באותה תקופה, משרת ראש מועצת ראש פינה הייתה בלא שכר.
מאירי, שבעצמו גר בשכונת "הרחבה א'", שנועדה עבור מצטרפים חדשים למושבה, תכנן את שכונת "הרחבה ב'", שנבנתה בסופו של דבר על ידי מחליפו, צבי רסקי. לתושבי "הרחבה ב'", בניגוד למתגוררים באזורים הוותיקים יותר, לא הוקצו שטחים חקלאיים והם לא יכלו לעסוק בחקלאות. הם רק נהנו מהמגורים במקום עם אווירה כפרית.
בזמן כהונתו התעורר הצורך בשימור מבנים היסטוריים במושבה, והתערב בזה אישית, סגן ראש הממשלה דאז, יגאל אלון. אלון היה צאצא למיסדי המושבה. רכז ועדת השימור היה ח"כ יוסי שריד.