סופר, ממחדשי השפה העברית
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: סופר, ממחדשי השפה העברית.
זוהי הגדרה בת 24 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: יעבץ, זאב יעבץ.
מידע רנדומלי על הביטוי "יעבץ":
יַעְבֵּץ, דמות מקראית, שמו מופיע בספר דברי הימים. נאמר עליו כי: "וַיְהִי יַעְבֵּץ, נִכְבָּד מֵאֶחָיו" (ספר דברי הימים א', ד', ט').
בספר דברי הימים א', ד', ט'-י' מסופר על אדם בשם יעבץ: "וַיְהִי יַעְבֵּץ, נִכְבָּד מֵאֶחָיו; וְאִמּוֹ, קָרְאָה שְׁמוֹ יַעְבֵּץ לֵאמֹר, כִּי יָלַדְתִּי, בְּעֹצֶב: וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אִם-בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת-גְּבוּלִי וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי, וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה, לְבִלְתִּי עָצְבִּי – וַיָּבֵא אֱלֹהִים, אֵת אֲשֶׁר-שָׁאָל." סיפור הולדתו ונדרו קוטע שתי רשימות גנאלוגיות.
על יעבץ נאמר כי נולד בעצב, הפך להיות מכובד מאחיו לאחר, שביקש בקשה ונדר נדר לאלהים, והאל נענה לבקשתו.
לדעת מרים סמואל, ייתכן כי שמו ניתן לו בעקבות לידה קשה או מצב קשה אחר אליו נקלעה אמו ונחלצה ממנו. בפרשנותו מצודת דוד קושר את שמו בסיכול אותיות לנאמר בפסוק ט': ילדתי בעצב – כאשר ילדה אותו היה לה עצבון מה ולזיכרון קראה את בנה יעבץ בהפוך אותיות מעצב כאילו תאמר שיהפך העצב לשמחה. רש"י בפירוש למדרש שמו של יעבץ קושר את הפסוק למדרש שמו של בנימין בבראשית ל"ה, אשר גם עצב נקשר בשמו: ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב – וכינה שמו יעבץ ודוגמתו בן אוני ואביו קרא לו בנימין.
מידע רנדומלי על הביטוי "זאב יעבץ":
בן-ציון אייזנשטט (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: אייזענשטאדט; באנגלית: Ben-Zion Eisenstadt; י"ד באדר ה'תרל"ג, 13 במרץ 1873 – כ"ט באב ה'תשי"א, 31 באוגוסט 1951) היה רב, דרשן, סופר פורה ועורך ליטאי-אמריקאי. נודע בעיקר בשל סדרות הלקסיקונים לתולדות סופרים ורבנים שכתב: דור רבניו וסופריו ודורות האחרונים.
נולד בעיירה קלֶצק שבהאימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) לרב משה אייזנשטט, מצאצאי רבי מאיר אייזנשטט. למד בצעירותו בישיבת נעשוויז אצל ראש הישיבה המקומי ר' יוסף ואצל רב העיר רבי יהושע רבינוביץ, ומאוחר יותר אצל רבי יעקב נתן נטע הנדלסמן (מחבר "נתיבות אור") ובישיבות ליטא. כתב מאמרים בעיתוני התקופה כ"המליץ" ו"הצפירה". ב-1903 היגר לארצות הברית. במשך תקופה כיהן כרב בשכונת בראונזוויל (אנ') שבברוקלין, ניו יורק. נפטר בברוקלין בכ"ט באב ה'תשי"ג, 31 באוגוסט 1951.
מלבד ספריו הרבים, פרסם הערות קצרות בכתבי עת תורניים בני תקופתו, כמו "אוצר החיים" שראה אור בדווה (אנ') שברומניה בעריכת חיים יהודה ארנרייך, "הבאר" בעריכת הרב צבי הירש פרידלינג, "כנסת הגדולה" של סובלסקי, ו"אפריון" של שמואל מילר. לפי יהודה דוד אייזנשטיין, הפריז אייזנשטט בספריו בשבחים ותארים גדולים לכל אחד עד שהתואר "גאון" היה לאחד התארים הקטנים, בכך אבדו הספרים את ערכם הספרותי לדעת אייזנשטיין.