אוב
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: אוב.
זוהי הגדרה בת 3 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: כלי עור לנוזלים, נאד, חמת, סיאנס, כישוף .
מידע רנדומלי על הביטוי "נאד":
אַבְרָהָם, במקור אברם, דמות מקראית, מכונה גם אברהם העברי ובמסורת היהודית אברהם אבינו הנתפש כמונותאיסט הראשון. ראשון משלושת האבות במקרא. לפי מסורת, אבי שבטי ישראל (שהיהודים הם צאצאיהם), ישמעאל (שלפי הקוראן הערבים העדנאנים הם צאצאיו), המדיינים, האדומים והעמלקים.
על פי המקרא, אברהם, שנולד בשם אברם, הוא בנו של תרח, מצאצאיו של שם בן נח. לפי חישוב השנים בתורה, הוא נולד אלף תתקמ"ח לבריאת העולם (1948 שנים אחרי בריאת העולם).
שם אמו של אברם אינו נזכר במקרא, אך על פי מדרש אגדה הוא אמתלאי בת כרנבו.
אברהם מוזכר לראשונה בספר בראשית בסיפור על תרח אביו שעוזב את אור כשדים יחד איתו ועם אשתו שרי (לימים שרה) ובן אחיו לוט, במטרה להגיע לארץ כנען, אך הם לא מגיעים אליה אלא משתקעים בחרן. לפי ספר בראשית, בעוד אביו של אברם חי, נגלה אליו אלוהים ומצווה עליו לעזוב את משפחתו וסביבתו, וללכת בגפו לארץ כנען (היא ארץ ישראל) בציווי המפורסם "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך…" (בראשית יב א) כמו כן מובטח לאברם שייהפך שם לאביה של אומה גדולה ויזכה לברכה. בגיל 75 עלה אברם לארץ ישראל, יחד עם אשתו, לוט אחיינו, ועם "הנפש אשר עשו בחרן".
מידע רנדומלי על הביטוי "חמת":
ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך. כעת יש בוויקיפדיה העברית 206,665 ערכים.
פורטל היום
היום יום המגבת
פורטל ההומור הוא שער למגוון נושאים בתחום התרבות הקשורים בהומור. הפורטל כולל קישורים למבחר ספרים, סרטים, מחזות ויצירות תרבותיות נוספות העוסקות כולן בקומדיה, סאטירה או בעלות אופי הומוריסטי. בפורטל ניתן למצוא גם קומיקאים, סאטיריקנים וסופרים ומחזאים שעסקו בכתיבת קומדיות יחד וכמו כן רשימת ערכים אנציקלופדים שונים המעלים חיוך על פני קוראיהם.
ראשית התעופה העברית בארץ ישראל הייתה תלויה תלות מוחלטת בהתפתחות הכוח האווירי שנועד להגנת היישוב העברי בארץ ישראל, משום שבמאבק על "המדינה בדרך" לא היה מקום לקדם את התעופה האזרחית, אלא רק את התעופה הצבאית. תקופת ה"בראשית" של התעופה העברית הייתה במחצית הראשונה של המאה העשרים, בעיקר בין מלחמת העולם הראשונה לבין מלחמת העצמאות.
דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים.
תעלת דנובה-הים השחור היא תעלה חפורה המתפצלת לשתי זרועות, ממערב למזרח, באורך 95,6 קילומטרים, 64,2 קילומטרים בזרוע הראשית ועוד 31,2 קילומטרים בזרוע המתפצלת מהזרוע הראשית. התעלה ראויה לשיט נהרות, מקשרת את נמל צ'רנוודה שעל הדנובה הישנה (זרוע אוסטרוב) עם נמל קונסטנצה בים השחור ומקצרת בכ-400 קילומטרים את אורך ההפלגה הדרושה כדי להגיע מהדנובה לים השחור. התעלה מחברת את נתיבי השיט האירופיים עם הים השחור ויוצרת נתיב שיט רצוף מקונסטנצה עד רוטרדם.
מידע רנדומלי על הביטוי "סיאנס":
העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה. וריאציות של הטקס קיימות בתרבויות רבות. בין הנפוצות שבהן: רופא אליל או מדיום, המכניס עצמו למצב טראנס באופן טקסי בניסיון לתקשר עם המתים או ישויות רוחניות אחרות.
אחד המקומות בהם העלאת אוב מוזכרת בתנ"ך הוא בספר שמואל שם מופיע סיפורו של שאול המלך, שהלך אל בעלת האוב מעין דור על מנת לשוחח עם שמואל הנביא. על האירוע הזה ואישיותו של שאול המשתקפת בו, כתב שאול טשרניחובסקי את שירו "בעין דור".
התורה אוסרת ביצוע טקסי העלאה באוב, הנקראים "דרישה אל המתים"(ספר דברים, פרק י"ח, י-יא).
חכמי ישראל נחלקו מהי העלאה באוב, כאחד ממחלוקתם בנושאי מאגיה. הרציונליסטיים שבהם לא מקבלים את קיומו של האוב, ולדעתם כל הטקסים הללו קשורים לתרגילים פסיכולוגיים וליכולות של דיבור מהבטן וכדומה, והמיסטיים שבהם מקבלים את האפשרות הטכנית לבצע העלאה באוב.
גם בקרב המיסטיים (כגון רבי יעקב חגיז בספרו עץ החיים) ישנם הטוענים שאין בידינו כיום היכולת לעשות זאת.
כך מתייחס הרמב"ם להעלאה באוב בספרו "משנה תורה":
מידע רנדומלי על הביטוי "כישוף ":
קסם במבוכים ודרקונים (מו"ד) הוא שימוש בכוחות על טבעיים על מנת לחולל "נסים" לפי רצונו של המפעיל. כוח הקסם במו"ד הוא רחב ומגוון, וכולל לחשים והשפעות קסומות שונות, החל מריפוי מיידי של פצעים והשבת המתים לתחייה, ועד ליצירת כדורי-אש וזימון שדים. יש שני סוגים מרכזיים של קסמים: של אשפים- פיצוצים, אש,צבע ושליטה, ושל כוהנים- ריפוי, השבה לחיים, טיהור ואמונה.יש גם את האמגושים שהם אנשים זדוניים בעלי יכולת המזכירה מאוד קסם- פרץ אנרגיה. דרואידים הם מטילי לחשים המתמקדים ביסודות, חיות וצמחים והם נוטים להתבודד בחורשות מקודשות. ישנן כמה מסורות קסם- אוב(מוות), אשליה, יצירה, הקסמה(בעיקר שליטה בתודעתו של היריב),עוצמה, תהפוכה(שינוי) וחיזוי. אשף יכול לבחור להתמחות באחת מהן על ידי השמטת מסורת אחרת מרשימתו. לחשים ממסורת האוב הם לדוגמה קרן חולשה ואצבע הממות. מהאשליה יש למשל היעלמות מעין. ממסורת היצירה יש למשל גרגרי מרפא וזימון מפלצת. מההקסמה יש לחשים כגון שינה והקסמת מפלצת. לחשים ממסורת העוצמה הם למשל קליע קסם וכדור אש. במסורת התהפוכה יש לחשים כמו אבן לבשר והתפוררות.
ישנם עולמות-מערכה שונים והרבה חוקים אפשריים במו"ד בנוגע לקסם, דרך פעולתו והשימוש בו. נכון לעכשיו, רוב המידע המובא במאמר זה הוא כללי ונכון לגבי כל שיטות-המשחק של מו"ד; שאר המידע הוא לפי שיטת הקסם הסטנדרטית של מבוכים ודרקונים גרסה 3 ו-3.5, כפי שהיא מתוארת בספר החוקים לשחקן ו-המדריך לשליט המבוך.
מידע רנדומלי על הביטוי "נאד":
אַבְרָהָם, במקור אברם, דמות מקראית, מכונה גם אברהם העברי ובמסורת היהודית אברהם אבינו הנתפש כמונותאיסט הראשון. ראשון משלושת האבות במקרא. לפי מסורת, אבי שבטי ישראל (שהיהודים הם צאצאיהם), ישמעאל (שלפי הקוראן הערבים העדנאנים הם צאצאיו), המדיינים, האדומים והעמלקים.
על פי המקרא, אברהם, שנולד בשם אברם, הוא בנו של תרח, מצאצאיו של שם בן נח. לפי חישוב השנים בתורה, הוא נולד אלף תתקמ"ח לבריאת העולם (1948 שנים אחרי בריאת העולם).
שם אמו של אברם אינו נזכר במקרא, אך על פי מדרש אגדה הוא אמתלאי בת כרנבו.
אברהם מוזכר לראשונה בספר בראשית בסיפור על תרח אביו שעוזב את אור כשדים יחד איתו ועם אשתו שרי (לימים שרה) ובן אחיו לוט, במטרה להגיע לארץ כנען, אך הם לא מגיעים אליה אלא משתקעים בחרן. לפי ספר בראשית, בעוד אביו של אברם חי, נגלה אליו אלוהים ומצווה עליו לעזוב את משפחתו וסביבתו, וללכת בגפו לארץ כנען (היא ארץ ישראל) בציווי המפורסם "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך…" (בראשית יב א) כמו כן מובטח לאברם שייהפך שם לאביה של אומה גדולה ויזכה לברכה. בגיל 75 עלה אברם לארץ ישראל, יחד עם אשתו, לוט אחיינו, ועם "הנפש אשר עשו בחרן".
מידע רנדומלי על הביטוי "חמת":
ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך. כעת יש בוויקיפדיה העברית 206,665 ערכים.
פורטל היום
היום יום המגבת
פורטל ההומור הוא שער למגוון נושאים בתחום התרבות הקשורים בהומור. הפורטל כולל קישורים למבחר ספרים, סרטים, מחזות ויצירות תרבותיות נוספות העוסקות כולן בקומדיה, סאטירה או בעלות אופי הומוריסטי. בפורטל ניתן למצוא גם קומיקאים, סאטיריקנים וסופרים ומחזאים שעסקו בכתיבת קומדיות יחד וכמו כן רשימת ערכים אנציקלופדים שונים המעלים חיוך על פני קוראיהם.
ראשית התעופה העברית בארץ ישראל הייתה תלויה תלות מוחלטת בהתפתחות הכוח האווירי שנועד להגנת היישוב העברי בארץ ישראל, משום שבמאבק על "המדינה בדרך" לא היה מקום לקדם את התעופה האזרחית, אלא רק את התעופה הצבאית. תקופת ה"בראשית" של התעופה העברית הייתה במחצית הראשונה של המאה העשרים, בעיקר בין מלחמת העולם הראשונה לבין מלחמת העצמאות.
דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים.
תעלת דנובה-הים השחור היא תעלה חפורה המתפצלת לשתי זרועות, ממערב למזרח, באורך 95,6 קילומטרים, 64,2 קילומטרים בזרוע הראשית ועוד 31,2 קילומטרים בזרוע המתפצלת מהזרוע הראשית. התעלה ראויה לשיט נהרות, מקשרת את נמל צ'רנוודה שעל הדנובה הישנה (זרוע אוסטרוב) עם נמל קונסטנצה בים השחור ומקצרת בכ-400 קילומטרים את אורך ההפלגה הדרושה כדי להגיע מהדנובה לים השחור. התעלה מחברת את נתיבי השיט האירופיים עם הים השחור ויוצרת נתיב שיט רצוף מקונסטנצה עד רוטרדם.
מידע רנדומלי על הביטוי "סיאנס":
העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה. וריאציות של הטקס קיימות בתרבויות רבות. בין הנפוצות שבהן: רופא אליל או מדיום, המכניס עצמו למצב טראנס באופן טקסי בניסיון לתקשר עם המתים או ישויות רוחניות אחרות.
אחד המקומות בהם העלאת אוב מוזכרת בתנ"ך הוא בספר שמואל שם מופיע סיפורו של שאול המלך, שהלך אל בעלת האוב מעין דור על מנת לשוחח עם שמואל הנביא. על האירוע הזה ואישיותו של שאול המשתקפת בו, כתב שאול טשרניחובסקי את שירו "בעין דור".
התורה אוסרת ביצוע טקסי העלאה באוב, הנקראים "דרישה אל המתים"(ספר דברים, פרק י"ח, י-יא).
חכמי ישראל נחלקו מהי העלאה באוב, כאחד ממחלוקתם בנושאי מאגיה. הרציונליסטיים שבהם לא מקבלים את קיומו של האוב, ולדעתם כל הטקסים הללו קשורים לתרגילים פסיכולוגיים וליכולות של דיבור מהבטן וכדומה, והמיסטיים שבהם מקבלים את האפשרות הטכנית לבצע העלאה באוב.
גם בקרב המיסטיים (כגון רבי יעקב חגיז בספרו עץ החיים) ישנם הטוענים שאין בידינו כיום היכולת לעשות זאת.
כך מתייחס הרמב"ם להעלאה באוב בספרו "משנה תורה":
מידע רנדומלי על הביטוי "כישוף ":
קסם במבוכים ודרקונים (מו"ד) הוא שימוש בכוחות על טבעיים על מנת לחולל "נסים" לפי רצונו של המפעיל. כוח הקסם במו"ד הוא רחב ומגוון, וכולל לחשים והשפעות קסומות שונות, החל מריפוי מיידי של פצעים והשבת המתים לתחייה, ועד ליצירת כדורי-אש וזימון שדים. יש שני סוגים מרכזיים של קסמים: של אשפים- פיצוצים, אש,צבע ושליטה, ושל כוהנים- ריפוי, השבה לחיים, טיהור ואמונה.יש גם את האמגושים שהם אנשים זדוניים בעלי יכולת המזכירה מאוד קסם- פרץ אנרגיה. דרואידים הם מטילי לחשים המתמקדים ביסודות, חיות וצמחים והם נוטים להתבודד בחורשות מקודשות. ישנן כמה מסורות קסם- אוב(מוות), אשליה, יצירה, הקסמה(בעיקר שליטה בתודעתו של היריב),עוצמה, תהפוכה(שינוי) וחיזוי. אשף יכול לבחור להתמחות באחת מהן על ידי השמטת מסורת אחרת מרשימתו. לחשים ממסורת האוב הם לדוגמה קרן חולשה ואצבע הממות. מהאשליה יש למשל היעלמות מעין. ממסורת היצירה יש למשל גרגרי מרפא וזימון מפלצת. מההקסמה יש לחשים כגון שינה והקסמת מפלצת. לחשים ממסורת העוצמה הם למשל קליע קסם וכדור אש. במסורת התהפוכה יש לחשים כמו אבן לבשר והתפוררות.
ישנם עולמות-מערכה שונים והרבה חוקים אפשריים במו"ד בנוגע לקסם, דרך פעולתו והשימוש בו. נכון לעכשיו, רוב המידע המובא במאמר זה הוא כללי ונכון לגבי כל שיטות-המשחק של מו"ד; שאר המידע הוא לפי שיטת הקסם הסטנדרטית של מבוכים ודרקונים גרסה 3 ו-3.5, כפי שהיא מתוארת בספר החוקים לשחקן ו-המדריך לשליט המבוך.