הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: הובילו עדר.
זוהי הגדרה בת 10 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: רעו.
מידע רנדומלי על הביטוי "רעו":
משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. עסק בפרשנות המקרא, בביקורת נוסח המקרא ובאשורולוגיה.
משה דוד קאסוטו נולד בשנת 1883 בפירנצה שבאיטליה. למד באוניברסיטת פירנצה. ב-1922 נתמנה לרב ומנהל בית המדרש של פירנצה. ב-1925 התפטר, והתמנה לפרופסור לעברית באוניברסיטת פירנצה. ב-1933 נתמנה לפרופסור באוניברסיטת רומא, ובשהותו שם קטלג את הכתבים היהודיים בספריית הוותיקן.
התגברות הפאשיזם באיטליה מנעה ממנו להמשיך לשרת בתפקידו באוניברסיטת רומא. ב-1939 עלה לארץ ישראל ונתמנה כפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.
ערך וכתב ב"rivista israelitica", כתב לאנציקלופדיה "יודאיקה" הגרמנית, "האנציקלופדיה העברית", "Enciclopedia Italiana" והיה עורך ראשי של "האנציקלופדיה המקראית".
נפטר בירושלים בי"ט בכסלו ה'תשי"ב (ה-18 בדצמבר 1951), בגיל 68, ונקבר בבית הקברות סנהדריה.
לקאסוטו ולאשתו שמחה (באיטלקית: ביצ'ה, Bice) היו ארבעה ילדים:
קאסוטו השקיע שנים רבות מחייו לחקר המקרא. בהיותו בקי בספרות המזרח הקדום השתמש בידע שלו רבות כדי לנתח ולהאיר פרשות רבות במקרא. קאסוטו השתמש בכליה המודרניים של ביקורת המקרא, אך חלק מכל וכל על השערת התעודות של יוליוס ולהאוזן, שלפיה התורה הורכבה מ"תעודות" וקטעים שונים. שיטתו הייתה פילולוגית-היסטורית-הרמונית. בסדרת הרצאות שנשא (שיצאו לאחר מכן כספר "תורת התעודות וסידורם של ספרי התורה" הוצאת י"ל מאגנס תשי"ט) טען לפרוך אחד לאחד את העמודים שעליה עומדת התאוריה. לדוגמה, הוא ראה בחילופי שמות האלוהים במקרא כחילופים סגנוניים בלבד, כדרכם של סופרים.