הוראות התנהגות מחייבות
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: הוראות התנהגות מחייבות.
זוהי הגדרה בת 22 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: צו , צווים, תקנות.
מידע רנדומלי על הביטוי "צו ":
מס ערך מוסף הוטל בישראל לראשונה ב-1 ביולי 1976, מכוח חוק מס ערך מוסף, בעקבות המלצותיה של "ועדת אשר", שעסקה בעניין זה. בישראל המע"מ הוא בשיעור אחיד (למעט חריגים מעטים) על צריכה פרטית וציבורית ובגבייתו עוסקת רשות המסים בישראל (קודם להקמתה עסק בכך אגף המכס ומע"מ).
המע"מ נגבה בשלב היבוא ובכל שלבי הייצור והשיווק על ערך המכירות לקונה, כולל כל המסים (למעט המע"מ עצמו). מחבות מס זו מוחזר ערך המע"מ אשר הוטל בשלב הקודם על תשומות ביניים כולל השקעות (החזר "מס תשומות").
בשני מגזרים בישראל מוטל המע"מ על-פי הגדרתו החלופית (מע"מ פיננסי):
הרעיון להחיל בישראל מס ערך מוסף הוצע כבר בשנת 1964, בעת שהמס נהג כמעט רק בצרפת ובמושבותיה באפריקה, על ידי ד"ר אמוץ מורג, שהיה מרצה באוניברסיטה העברית ויועץ למנהל הכנסות המדינה. בהצעתו נועד המע"מ להחליף את כל המסים האחרים. בשנת 1968 המליצה הרשות לתכנון כלכלי להנהיג מע"מ במקום מיסי הקנייה והמכס. הנהגת מס ערך מוסף במקום מכס נדרשה לאור ההסכמים של ישראל עם השוק האירופי המשותף שחייבו את ביטול המכס על מוצרים מיובאים מאירופה. בתחילה נעשו ניסיונות להנהיג מס ערך מוסף כבר בשנת 1972, אולם המהלך השתהה ונכנס לתוקף רק בשנת 1976.
מידע רנדומלי על הביטוי "תקנות":
חקיקת משנה היא חקיקה שנעשתה על ידי מי שהוסמך לכך על ידי המחוקק, ולא על ידי המחוקק עצמו. גם במובן זה היא שנייה, ואין לה תוקף לפני שהמחוקק סיים את החקיקה העיקרית. בדין זר היא מכונה Delegated legislation. במדינת ישראל, למשל, חקיקת משנה לא מאושרת בכנסת בשלוש קריאות, אלא מותקנת על ידי גורמים של הרשות המבצעת: שרים, פקידים בכירים וכדומה, מכוח הסמכות שהוענקה להם בחוקים המתאימים. חקיקת המשנה משלימה את החקיקה הראשית (החוק): בחוק נקבעים העקרונות הכלליים, ובחקיקת המשנה, שלפעמים מכונה תקנות, נעשית ירידה לפרטים. הפרדה זו באה כדי שלא לכלות את זמנו של המחוקק בירידה לפרטים, לא להעסיקו בעניינים טכניים שאינו בקיא בהם, וכדי לאפשר את הגמישות הנחוצה בירידה לפרטים, שמטבע הדברים משתנים בתדירות גבוהה יותר.
בישראל חקיקת משנה מתפרסמת ב"רשומות", בעיקר ב"קובץ התקנות" וכן ב"ילקוט הפרסומים". בהתקנתה עוסקים השרים, בדרך כלל תוך אישור של ועדה מוועדות הכנסת ופקידים בכירים, על פי הסמכה בחוק המתאים. גם חוקי עזר עירוניים, המתקבלים על ידי רשות מקומית באישור שר הפנים, נחשבים לחקיקת משנה.
תקנות שעת חירום, שהסמכות להתקינן ניתנה לממשלה במסגרת חוק יסוד: הממשלה, מאפשרות לממשלה להתקין תקנות המאפשרות ביטולו של כל חוק. בכך ניתנה לממשלה עוצמה חריגה, ולמעשה ניתנה לה, לרשות המבצעת, האפשרות ליטול את סמכויותיה של הרשות המחוקקת.