קומדיה של שייקספיר
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: קומדיה של שייקספיר.
זוהי הגדרה בת 18 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: אילוף הסוררת, הסוחר מוונציה, כטוב בעיניכם, הלילה השנים עשר, לום ליל קיץ, מהומה רבה על לא דבר, מידה כנגד מידה, נשות וינדזור העליזות, עמל אהבה לשוא, קומדיה של טעויות, שני אדונים מוורונה, סוף טוב הכל טוב.
מידע רנדומלי על הביטוי "אילוף הסוררת":
אברהם עוז (נולד ב-23 במאי 1944) הוא חוקר ופרופסור לתיאטרון, במאי תיאטרון, עורך ומתרגם ישראלי.
אברהם עוז נולד בתל אביב ב-23 במאי 1944, בנם של מלכה (מרוסיה) לבית ליפשיץ ויצחק הוז ונכדו של חלוץ הספנות העברית אברהם ליפשיץ. עוז מחזיק בתארים אקדמיים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בריסטול, אנגליה. הוא גר בתל אביב ונשוי למעצבת התיאטרון טל יצחקי, מנהלת "האקדמיה לאמנויות המופע" בתל אביב.
אברהם עוז מכהן כפרופסור חבר בחוגים לתיאטרון ולספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, שבה ייסד את החוג לתיאטרון. לימד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית, בסמינר הקיבוצים ובמכללת ספיר (שבה ריכז את החטיבה לתיאטרון, אותה ייסד) ובבית צבי (שם שימש מרכז הלימודים העיוניים ולימד בין 1977 ל-2011). והחל מ-2010 הוא מלמד באקדמיה לאמנויות המופע בתל אביב, שהיה בין מקימיה, ומשמש בה כמורה וכבמאי. כיהן בתפקיד ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, חבר ההנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי (1984-1977), דרמטורג בתיאטרון חיפה (1990-1988), חבר הוועד המנהל ויו"ר ועדת הביקורת של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, ולקטור בתיאטרון הבימה. ערך את מדור התיאטרון בכתב העת עכשיו, ייסד וערך שלושה כתבי עת בינלאומיים בנושאי תיאטרון ומופע: JTD, Assaph ו-Mofa. ערך והגיש תוכניות תרבות רבות ומגוונות בטלוויזיה וברדיו. ביניהן, המגזין השבועי המשודר ב"קול ישראל" בענייני תיאטרון "בימות ובדים", ציפורי לילה בגלי צה"ל וסדרת אסכולות על ויליאם שייקספיר בטלוויזיה החינוכית. כמו כן, שימש מבקר תיאטרון בלמרחב, הארץ ובקול ישראל.
מידע רנדומלי על הביטוי "הסוחר מוונציה":
אברהם עוז (נולד ב-23 במאי 1944) הוא חוקר ופרופסור לתיאטרון, במאי תיאטרון, עורך ומתרגם ישראלי.
אברהם עוז נולד בתל אביב ב-23 במאי 1944, בנם של מלכה (מרוסיה) לבית ליפשיץ ויצחק הוז ונכדו של חלוץ הספנות העברית אברהם ליפשיץ. עוז מחזיק בתארים אקדמיים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בריסטול, אנגליה. הוא גר בתל אביב ונשוי למעצבת התיאטרון טל יצחקי, מנהלת "האקדמיה לאמנויות המופע" בתל אביב.
אברהם עוז מכהן כפרופסור חבר בחוגים לתיאטרון ולספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, שבה ייסד את החוג לתיאטרון. לימד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית, בסמינר הקיבוצים ובמכללת ספיר (שבה ריכז את החטיבה לתיאטרון, אותה ייסד) ובבית צבי (שם שימש מרכז הלימודים העיוניים ולימד בין 1977 ל-2011). והחל מ-2010 הוא מלמד באקדמיה לאמנויות המופע בתל אביב, שהיה בין מקימיה, ומשמש בה כמורה וכבמאי. כיהן בתפקיד ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, חבר ההנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי (1984-1977), דרמטורג בתיאטרון חיפה (1990-1988), חבר הוועד המנהל ויו"ר ועדת הביקורת של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, ולקטור בתיאטרון הבימה. ערך את מדור התיאטרון בכתב העת עכשיו, ייסד וערך שלושה כתבי עת בינלאומיים בנושאי תיאטרון ומופע: JTD, Assaph ו-Mofa. ערך והגיש תוכניות תרבות רבות ומגוונות בטלוויזיה וברדיו. ביניהן, המגזין השבועי המשודר ב"קול ישראל" בענייני תיאטרון "בימות ובדים", ציפורי לילה בגלי צה"ל וסדרת אסכולות על ויליאם שייקספיר בטלוויזיה החינוכית. כמו כן, שימש מבקר תיאטרון בלמרחב, הארץ ובקול ישראל.
מידע רנדומלי על הביטוי "כטוב בעיניכם":
אברהם עוז (נולד ב-23 במאי 1944) הוא חוקר ופרופסור לתיאטרון, במאי תיאטרון, עורך ומתרגם ישראלי.
אברהם עוז נולד בתל אביב ב-23 במאי 1944, בנם של מלכה (מרוסיה) לבית ליפשיץ ויצחק הוז ונכדו של חלוץ הספנות העברית אברהם ליפשיץ. עוז מחזיק בתארים אקדמיים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בריסטול, אנגליה. הוא גר בתל אביב ונשוי למעצבת התיאטרון טל יצחקי, מנהלת "האקדמיה לאמנויות המופע" בתל אביב.
אברהם עוז מכהן כפרופסור חבר בחוגים לתיאטרון ולספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, שבה ייסד את החוג לתיאטרון. לימד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית, בסמינר הקיבוצים ובמכללת ספיר (שבה ריכז את החטיבה לתיאטרון, אותה ייסד) ובבית צבי (שם שימש מרכז הלימודים העיוניים ולימד בין 1977 ל-2011). והחל מ-2010 הוא מלמד באקדמיה לאמנויות המופע בתל אביב, שהיה בין מקימיה, ומשמש בה כמורה וכבמאי. כיהן בתפקיד ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, חבר ההנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי (1984-1977), דרמטורג בתיאטרון חיפה (1990-1988), חבר הוועד המנהל ויו"ר ועדת הביקורת של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, ולקטור בתיאטרון הבימה. ערך את מדור התיאטרון בכתב העת עכשיו, ייסד וערך שלושה כתבי עת בינלאומיים בנושאי תיאטרון ומופע: JTD, Assaph ו-Mofa. ערך והגיש תוכניות תרבות רבות ומגוונות בטלוויזיה וברדיו. ביניהן, המגזין השבועי המשודר ב"קול ישראל" בענייני תיאטרון "בימות ובדים", ציפורי לילה בגלי צה"ל וסדרת אסכולות על ויליאם שייקספיר בטלוויזיה החינוכית. כמו כן, שימש מבקר תיאטרון בלמרחב, הארץ ובקול ישראל.
מידע רנדומלי על הביטוי "הלילה השנים עשר":
אברהם עוז (נולד ב-23 במאי 1944) הוא חוקר ופרופסור לתיאטרון, במאי תיאטרון, עורך ומתרגם ישראלי.
אברהם עוז נולד בתל אביב ב-23 במאי 1944, בנם של מלכה (מרוסיה) לבית ליפשיץ ויצחק הוז ונכדו של חלוץ הספנות העברית אברהם ליפשיץ. עוז מחזיק בתארים אקדמיים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בריסטול, אנגליה. הוא גר בתל אביב ונשוי למעצבת התיאטרון טל יצחקי, מנהלת "האקדמיה לאמנויות המופע" בתל אביב.
אברהם עוז מכהן כפרופסור חבר בחוגים לתיאטרון ולספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, שבה ייסד את החוג לתיאטרון. לימד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית, בסמינר הקיבוצים ובמכללת ספיר (שבה ריכז את החטיבה לתיאטרון, אותה ייסד) ובבית צבי (שם שימש מרכז הלימודים העיוניים ולימד בין 1977 ל-2011). והחל מ-2010 הוא מלמד באקדמיה לאמנויות המופע בתל אביב, שהיה בין מקימיה, ומשמש בה כמורה וכבמאי. כיהן בתפקיד ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, חבר ההנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי (1984-1977), דרמטורג בתיאטרון חיפה (1990-1988), חבר הוועד המנהל ויו"ר ועדת הביקורת של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, ולקטור בתיאטרון הבימה. ערך את מדור התיאטרון בכתב העת עכשיו, ייסד וערך שלושה כתבי עת בינלאומיים בנושאי תיאטרון ומופע: JTD, Assaph ו-Mofa. ערך והגיש תוכניות תרבות רבות ומגוונות בטלוויזיה וברדיו. ביניהן, המגזין השבועי המשודר ב"קול ישראל" בענייני תיאטרון "בימות ובדים", ציפורי לילה בגלי צה"ל וסדרת אסכולות על ויליאם שייקספיר בטלוויזיה החינוכית. כמו כן, שימש מבקר תיאטרון בלמרחב, הארץ ובקול ישראל.
מידע רנדומלי על הביטוי "מהומה רבה על לא דבר":
ויליאם שייקספיר (באנגלית: William Shakespeare; נטבל ב־26 באפריל 1564 – 23 באפריל גרגוריאני: 3 במאי 1616) היה מחזאי ומשורר אנגלי. נחשב בעיני רבים לגדול הכותבים בשפה האנגלית ובתרבות המערב, כמו גם לאחד המחזאים הבולטים שפעלו אי פעם.
שייקספיר כתב את הצגותיו בין 1586 ל־1616, אף על פי שהכרונולוגיה המדויקת שלהם אינה ודאית. עבודותיו תורגמו כמעט לכל שפה קיימת, והן ממשיכות להיות מוצגות על במות בכל העולם ונחשבות ליצירות מופת. בנוסף לכך מצויים ציטוטים מיצירותיו בשימוש יום יומי בכל שפות העולם. ביצירתו העניפה, שכללה אלפי תחדישים, הרים תרומה גדולה לשפה האנגלית.
פרטים רבים בנוגע לחייו של שייקספיר נותרו בגדר תעלומה, כמו שבע השנים בין 1585 ל-1592 בהן אין כל תיעוד למעשיו ובעיקר העובדה ששום כתב יד שלו לא שרד. במהלך השנים הועלו השערות מגוונות לגביו, ואף בנוגע לעצם זהותו ככותב המחזות המיוחסים לו.
שייקספיר נולד בעיירה סטרטפורד על נהר אייבון במחוז וורקשייר בממלכת אנגליה, באפריל 1564, בנו של ג'ון שייקספיר, סוחר כפפות, ומרי ארדן, בת לאיש האצולה הכפרית. הטבלתו לנצרות מתועדת ל־26 באפריל באותה השנה. בשל העובדה כי באותה העת נהוג היה להטביל את התינוקות בעודם בני ימים ספורים, נהוג לקבוע את ה־23 באפריל כיום הולדתו. תאריך זה הוא אף יום מותו, 52 שנה לאחר מכן.
מידע רנדומלי על הביטוי "מידה כנגד מידה":
תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים. תורת הגמול דנה בשאלות על חוסר ההתאמה בין הגמול הנראה לעין לבין מעשיו של האדם, ומעלה שאלות על היחס לשלטון החוק ולנורמות החברתיות המספקים אף הם 'תורת גמול' מקבילה.
לתורת הגמול מספר הנחות יסוד המעצבות את אופי הגמול המצופה.
ההנחה הראשונה היא עקביות האל – אין סתירה בציווי על האדם ואין שרירות במתן הגמול. בדתות מונותאיסטיות קל יותר להניח הנחה כזו, ואילו בדתות הפוליתאיסטיות ריבוי האלים מאפשר לעתים מצבים בהם קיום דברו של אל אחד מחייב אי ציות למצוותו של אל אחר.
יש הנוטים לראות פרדוקס בעצם שיוך עקביות לאל, כאשר מצד אחד האל מוגדר על ידי היותו כל יכול ומצד שני האל כפוף בעצמו לכללים של עקביות שאינם מאפשרים לו לעשות כרצונו. הוגים אחדים דוחים את הפתרון לפרדוקס הגורס כי האל בחר לקבל על עצמו כללים מסוימים בטענה כי הוא מפחית מעצמאותו האקסיומטית של האל, שכן עוצמה ועצמאות נוצרות על ידי שרירות הרצון.
האמונה בחוסר עקביות של האל או של כמה אלים מאפשרת אמונה מוגבלת בשכר ועונש: על פי אמונה זו ניתן לראות את כוונתו של האל ברגע מסוים לתת גמול מסוים אך לא ניתן לצפות כי כל מצוות האל יקוימו במלואן על ידי אדם ספציפי שגם יקבל שכר מרבי.
מידע רנדומלי על הביטוי "נשות וינדזור העליזות":
פַלְסְטַף (Falstaff), הינה אופרה בשלוש מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי ללברית של אריגו בויטו על פי המחזות נשות וינדזור העליזות והנרי הרביעי מאת שייקספיר. אחרי מקבת' ואותלו, זוהי האופרה השלישית אותה חיבר ורדי למחזה של שייקספיר. זוהי האופרה האחרונה שחיבר ורדי שנכתבה בהיותו בשנות השמונים לחייו. אופרה זו היא הקומדיה השנייה והאחרונה מבין 28 האופרות שחיבר.
הופעת הבכורה התקיימה ב-9 בפברואר 1893 בתיאטרון לה סקאלה במילנו.
סר ג'ון פלסטף, מוקף בבני לוויתו ברדולפו ופיסטולה. דוקטור קאיוס נכנס ומאשים אותם בשוד, אך פלסטף, המודאג כיצד ישלם את חובו לבעל הפונדק, מסלקו מעל פניו. פלסטף מוסר לברדולפו ופיסטולה שני מכתבים זהים הממוענים לגב' פורד ולגב' פייג', בהם הוא מביע את אהבתו ולכל אחת מהן בנפרד, כאשר הוא אינו חומד אלא את ממון בעליהן. פיסטולה וברדולפו מסרבים להעביר את המכתבים לתעודתם בטענה כי מעשה זה נוגד את ה"כבוד". פלסטף מזלזל בהם ואומר כי "כבוד" אינו נחשב בעיניו (L'onore! Ladri! Voi state ligi all’honor vostro, voi, כבוד! נבלים שכמותכם! הכבוד כובל אתכם..) ומגרש אותם מעל פניו.
אליצ'ה ומֶג מקבלות את מכתביו של פלסטף ומשוות אותם. בעצה אחת עם גב' קוויקלי הן מחליטות לנקום בו. באותו הזמן מגיע פורד שהוזהר מפני כוונותיו של פלסטף על ידי ברדולפו ופיסטולה, ומצטרף לנשים בתאוות הנקם. פנטון וננטה מוצאים עצמם לבד, ומתוודים על אהבתם זה לזו. הנשים חוזרות לבית ומטילות על גב' קוויקלי לארגן פגישה בין אליצ'ה לפלסטף. הגברים מגיעים וברדולפו ופיסטולה משתכנעים להציג את פורד לפני פלסטף בשם בדוי.
נשות וינדזור העליזות בויקיפדיה
מידע רנדומלי על הביטוי "קומדיה של טעויות":
אברהם עוז (נולד ב-23 במאי 1944) הוא חוקר ופרופסור לתיאטרון, במאי תיאטרון, עורך ומתרגם ישראלי.
אברהם עוז נולד בתל אביב ב-23 במאי 1944, בנם של מלכה (מרוסיה) לבית ליפשיץ ויצחק הוז ונכדו של חלוץ הספנות העברית אברהם ליפשיץ. עוז מחזיק בתארים אקדמיים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בריסטול, אנגליה. הוא גר בתל אביב ונשוי למעצבת התיאטרון טל יצחקי, מנהלת "האקדמיה לאמנויות המופע" בתל אביב.
אברהם עוז מכהן כפרופסור חבר בחוגים לתיאטרון ולספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, שבה ייסד את החוג לתיאטרון. לימד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית, בסמינר הקיבוצים ובמכללת ספיר (שבה ריכז את החטיבה לתיאטרון, אותה ייסד) ובבית צבי (שם שימש מרכז הלימודים העיוניים ולימד בין 1977 ל-2011). והחל מ-2010 הוא מלמד באקדמיה לאמנויות המופע בתל אביב, שהיה בין מקימיה, ומשמש בה כמורה וכבמאי. כיהן בתפקיד ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, חבר ההנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי (1984-1977), דרמטורג בתיאטרון חיפה (1990-1988), חבר הוועד המנהל ויו"ר ועדת הביקורת של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, ולקטור בתיאטרון הבימה. ערך את מדור התיאטרון בכתב העת עכשיו, ייסד וערך שלושה כתבי עת בינלאומיים בנושאי תיאטרון ומופע: JTD, Assaph ו-Mofa. ערך והגיש תוכניות תרבות רבות ומגוונות בטלוויזיה וברדיו. ביניהן, המגזין השבועי המשודר ב"קול ישראל" בענייני תיאטרון "בימות ובדים", ציפורי לילה בגלי צה"ל וסדרת אסכולות על ויליאם שייקספיר בטלוויזיה החינוכית. כמו כן, שימש מבקר תיאטרון בלמרחב, הארץ ובקול ישראל.
מידע רנדומלי על הביטוי "שני אדונים מוורונה":
THE
Two Gentlemen of Verona.
Actus primus, Scena prima.
Valentine: Protheus and Speed.
Valentine.
Cease to perswade, my louing Protheus;
Home-keeping-youth, haue euer homely wits,
Wer’t not affection chaines thy tender dayes
To the sweet glaunces of thy honour’d Loue,
I rather would entreat thy company,
To see the wonders of the world abroad,
Then (liuing dully sluggardiz’d at home)
Weare out thy youth with shapelesse idlenesse.
But since thou lou’st; loue still, and thriue therein,
Euen as I would, when I to loue begin.
Pro.
Wilt thou be gone? Sweet Valentine ad ew,
Thinke on thy Protheus, when thou (hap’ly) feest
Some rare note-worthy obiect in thy trauaile.
Wish me partaker in thy happinesse,
When thou do’st meet good hap; and in thy danger,
(If euer danger doe enuiron thee)
Commend thy grieuance to my holy prayers,
For I will be thy beades-man, Valentine.
Val.
And on a loue-booke pray for my fuccesse?
Pro.
Vpon some booke I loue, Ile pray for thee.
Val.
That’s on some mallow Storie of deepe loue,
How yong Leander crost the Hellespont.
Pro.
That’s a deepe Storie, of a deeper loue,
For he was more then ouer-shooes in loue.
Val.
’Tis true; for you are ouer-bootes in loue,
And yet you neuer swom the Hellespont.
Pro.
Ouer the Bootes? nay giue me not the Boots.
Val.
No, I will not; for it boots thee not.
Pro.
What?
Val.
To be in loue; where scorne is bought with grones:
Coy looks, with hart-sore sighes: one fading moments mirth,
With twenty watchfull, weary, tedious nights;
If hap’ly won, perhaps a haplefTe gaine;
If lost, why then a grieuous labour won;
How euer: but a folly bought with wit,
Or else a wit, by folly vanquished.
Pro.
So, by your circumstance, you call me foole.
Ual.
So, by your circumstance, I feare you’ll proue.
Pro.
’Tis Loue you cauill at, I am not Loue.
Val.
Loue is your master, for he masters you;
And he that is so yoked by a foole,
Me thinkes should not be chronicled for wise.
Pro.
Yet Writers say; as in the sweetest Bud,
The eating Canker dwels; so eating Loue
Inhabits in the finest wits of all.
Val.
And Writers say; as the most forward Bud
Is eaten by the Canker ere it blow,
Euen so by Loue, the yong, and tender wit
Is turn'd to folly, blasting in the Bud,
Loosing his verdure, euen in the prime,
And all the faire effects of future hopes.
But wherefore waste I time to counsaile thee
That art a votary to fond desire?
Once more adieu: my Father at the Road
Expects my comming, there to fee me ship'd.
Pro.
And thither will I bring thee Valentine.
Val.
Sweet Protheus no: Now let vs take our leaue:
To Millaine let me heare from thee by Letters
Of thy fuccesse in loue; and what newes else
Betideth here in absence of thy Friend:
And I likewise will visite thee with mine.
Pro.
All happinesse bechance to thee in Millaire.
Val.
מידע רנדומלי על הביטוי "סוף טוב הכל טוב":
אברהם עוז (נולד ב-23 במאי 1944) הוא חוקר ופרופסור לתיאטרון, במאי תיאטרון, עורך ומתרגם ישראלי.
אברהם עוז נולד בתל אביב ב-23 במאי 1944, בנם של מלכה (מרוסיה) לבית ליפשיץ ויצחק הוז ונכדו של חלוץ הספנות העברית אברהם ליפשיץ. עוז מחזיק בתארים אקדמיים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בריסטול, אנגליה. הוא גר בתל אביב ונשוי למעצבת התיאטרון טל יצחקי, מנהלת "האקדמיה לאמנויות המופע" בתל אביב.
אברהם עוז מכהן כפרופסור חבר בחוגים לתיאטרון ולספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, שבה ייסד את החוג לתיאטרון. לימד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית, בסמינר הקיבוצים ובמכללת ספיר (שבה ריכז את החטיבה לתיאטרון, אותה ייסד) ובבית צבי (שם שימש מרכז הלימודים העיוניים ולימד בין 1977 ל-2011). והחל מ-2010 הוא מלמד באקדמיה לאמנויות המופע בתל אביב, שהיה בין מקימיה, ומשמש בה כמורה וכבמאי. כיהן בתפקיד ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, חבר ההנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי (1984-1977), דרמטורג בתיאטרון חיפה (1990-1988), חבר הוועד המנהל ויו"ר ועדת הביקורת של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, ולקטור בתיאטרון הבימה. ערך את מדור התיאטרון בכתב העת עכשיו, ייסד וערך שלושה כתבי עת בינלאומיים בנושאי תיאטרון ומופע: JTD, Assaph ו-Mofa. ערך והגיש תוכניות תרבות רבות ומגוונות בטלוויזיה וברדיו. ביניהן, המגזין השבועי המשודר ב"קול ישראל" בענייני תיאטרון "בימות ובדים", ציפורי לילה בגלי צה"ל וסדרת אסכולות על ויליאם שייקספיר בטלוויזיה החינוכית. כמו כן, שימש מבקר תיאטרון בלמרחב, הארץ ובקול ישראל.